כ-350 פריטי שיש נדירים שנאספו ממבנים קדומים, נטמנו מתחת לרצפת חדר מימי הצלבנים, ומעידים על עושרה של עכו לפני 800 שנה
בחפירה שנערכה לאחרונה כ-100 מ' מצפון לחומת העיר העתיקה של עכו, נתגלה ממצא ייחודי מן התקופה הצלבנית (המאה ה-13) – מטמון של 350 פריטי שיש שנאספו ממבנים שחרבו.
המטמון נמצא במסגרת חפירה ארכיאולוגית שניהלה רשות העתיקות לפני עבודות של עיריית עכו להקמת מבנה כיתות חדש בקריית החינוך על שם חילמי שפעי.
לדברי ד"ר עדנה שטרן, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, "מדובר בממצא ייחודי, שלא נמצא כמוהו בתחומי ממלכת ירושלים הצלבנית (שעכו הייתה בירתה). במהלך החפירות הארכיאולוגיות, נתקלנו במרתף חתום על ידי מפולת של אבני בניה וקורות עץ מפוחמות. מתחת לרצפת המרתף, נתגלה מטמון של כ-350 פריטי שיש ואבנים צבעוניות, ובהם שתי מצבות קבורה שבורות משיש עם כתובות בלטינית (האחת של אדם בשם מארטינוס), לוחות שיש שטוחים, אריחי שיש בגדלים ובצבעים שונים, ועוד. כמו כן, נמצאו פריטים יוצא דופן, בהם צלב גדול עשוי מאבן ושבר גדול של אבן פורפיר (אבן נדירה ויקרת ערך בצבע ארגמן, שהיה צבע המלכות למן התקופה הרומית). השיש מעולה באיכותו, ואין ספק כי יובא מעבר לים".
ד"ר שטרן מוסיפה כי " כידוע, עכו הצלבנית הייתה מרכז סחר ימי בינלאומי חשוב, ומטמון השיש משקף את המבנים המפוארים שנבנו בה אך לא שרדו, וכן את המסחר והעושר של תושביה. כמו שהיום יש טרנד של שילוב דלתות עץ מהודו או רעפים ממבנים ישנים באיטליה בווילות מודרניות, כך אז, נהגו לשלב בבנייה פריטים עתיקים מהארכיטקטורה של התקופות הרומית והביזנטית. כמו היום, גם אז היתה כמיהה לקלאסי והאקזוטי. מן המקורות הכתובים ידוע, שנהגו לסחור באבנים כאלה – שערכן הכספי היה רב, לצורך שימוש חוזר במבנים. יש להניח שבעל המטמון, - בין אם היה סוחר או שאסף את האבנים לצורך בנייה בעצמו - הבחין בסכנה המתקרבת, ולכן טמן את האבנים יקרות הערך עד יעבור זעם".
אלא שמטמון האבנים לא נמכר לבסוף ולדברי שטרן, "סביר להניח כי המפולת שמתחתיה נמצא המטמון, היא עדות להרס המבנה בשנת 1291 - אז נכבשה עכו הצלבנית על ידי הממלוכים - והוחרבה כליל".
מטמון השיש הוצא מן השטח והועבר להמשך מחקר ברשות העתיקות.
עכו 
עמוד ראשי
תגובה לכתבה
הדפסת כתבה
שלח לחבר
