השואה של סבתא

לרגל יום השואה נזכרת קרן שלהבת, כתבת העיתון, בסבה וסבתה ששרדו את השואה ומדברת עם דודתה על זכרונות הילדות בצל השואה

קרן שלהבת 02/05/2019
 השואה של סבתא
צילום: קרן שלהבת

יום השואה שחל השבוע הוא הזדמנות טובה מבחינתי להיזכר בסבתא שלי לוטי ששרדה את השואה וכדרכם של שורדים רבים לא השתחררה מהזוועות עד יום מותה.

 עד היום אני זוכרת את השיר ששרה לי כשהייתי קטנה. על הציפור, הגוזל שלה ועל הצייד שהגיע והרג את אמו בירייה. שיר, שככל הנראה, מסמל את מותם של הוריה שנספו בשואה ואותה כגוזל שנשאר לבדו על העץ.

לוטי ובוריס טיקר התגוררו בשכונת נווה נאמן בהוד השרון. נהגתי לבקר אותם לעתים תכופות. קיבלתי המון אהבה מהם לטבע, לאנשים ולבעלי חיים. סבא שלי, שהיה חקלאי, היה לוקח אותי ואת האחים שלי לסיבוב על הטרקטור לכרם, שם קטפנו ענבים. סבתי פינקה אותי במתנות, כמו ספרים, בגדים והמון ממתקים, כאילו ניסתה לפצות על הילדות שנלקחה ממנה. סבתי הייתה ניצולת שואה וסבי היה פרטיזן. עבורם העלייה לארץ הייתה חלום שהתגשם. מבחינתם ילדים ונכדים היו כמו מותרות שרק חלמו עליהם. האושר לו זכו הורעף עלינו, הנכדים. הם העניקו לנו אהבה ופינוקים מעל ומעבר. בתור הנכדה הראשונה זכיתי ליחס שלא כל נכד זוכה לקבל, ורק היום, ממרומי שנותיי, אני מודעת לכך.

 סבי היה ממלא את השולחן בכל טוב, אוכל איתנו ארוחת בוקר וחוזר לעבודה. סבתי לוטי, ז"ל, הייתה יושבת איתי כל לילה כשהייתי אצלה בחופשים ומספרת לי על הימים אותם עברה בשואה, על החיילים הגרמנים ועל היופי שלה שהציל אותה לא פעם מציפורני הנאצים. סבתי הפכה לאישה חולה בשל התלאות והזוועות אותן עברה, אך זה לא הפריע לה לפנק אותנו בממתקים ודמי כיס ולעמוד במטבח שעות ולבשל לכל המשפחה.

לרגל יום השואה נפגשתי עם דודתי, לובה לרנר, לשיחה כיצד השפיעה השואה על חיי היום יום בבית.

 "אצלנו לא היה לחם שנשאר או זורקים", מספרת לובה. "אמי ואבי היו עושים מזה פירורי לחם. לא פעם תפסתי אותה אוכלת לחם בגניבה. אנשים היום זורקים לחם ולא יודעים שזה היה אוצר בשואה.

 "אני זוכרת שהארון של סבתא היה מלא עד אפס מקום בסבונים מכל הסוגים, אבל דודה שלי הזכירה לי שהאגרנות של סבתא – שהיא תולדה ישירה של הטראומה מהשואה – חרגה הרבה מעבר לסבונים. היא אגרה סוכר, קופסאות שימורים, קמח. שלא יחסר חס וחלילה. במלחמת ששת הימים אבא שלי הביא את כל החנות הביתה מחשש שהם יישארו בלי מזון".

איך השפיעה עלייך העובדה שגדלת לאמא שורדת שואה?

"זה השפיע עליי להיות אדם יותר טוב. כשאני רואה אדם רעב ללחם אני לא יכולה לעמוד מנגד. אני חייבת לעזור לו".

מה את חושבת על כך שיש הרבה ניצולי שואה שחיים בחרפת רעב?

"זו בושה גדולה. אני חושבת על האנשים האלה שעברו זוועות של השטן ועכשיו הם צריכים לחיות בעוני מחפיר וזה שובר את הלב. המדינה שלנו חייבת להתעורר ומייד. לא נשארו עוד הרבה שורדים. חייבים לדאוג להם בימיהם האחרונים".

עוד ב
חשבנו שיעניין אותך גם...
זוכרים את צביקה
תנו לקרוא בשקט
רמת השרון בחרה: אבי גרובר
זהו יום הבוחר
זהו יום הבוחר
הזמר איתי לוי והדוגמנית מריה דומרק רוקדים ברחובות תל-אביב
רוקדים עם כוכבים
תאונה קשה בשדות מיכה
בת 6 נהרגה לאחר שנפגעה מרכב הסעות בשדות מיכה
מהפכת התחבורה הציבורית בפת
מהפכת התחבורה הציבורית בפ"ת
סודה סטרים מעבירה את מטה המשרדים לכפר סבא
"סודה סטרים" מעבירה את מטה המשרדים לכפר סבא