האם ניתן לתבוע את נזקי ל"ג בעומר?

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר - און, ממשרד בר - און כהן,דנים בסוגיה - האם מותר לשכן להדליק מדורת ל"ג בעומר בחצר דירת הגן שלו?

כתב לוקאל 22/05/2019
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר - און
צילום: פרטי

השנה, בשל חשש משריפות בל"ג בעומר עקב גל החום הכבד, חתם נציב הכבאות על צו הקובע שורה של הגבלות בהדלקת מדורות. כך, נאסר קיום מדורות באזורים רבים, וכן בסמיכות לפארקים, חורשות ויערות. עוד הורחבו מרחקי הבידוד בין המדורות לגורמי סיכון כדוגמת יערות, בנייני מגורים, מתקני גז ודלק וקווי חשמל.
בנוסף, משרד החינוך הצטרף למאמצים למנוע זיהום אוויר, וקורא לקיומן של מדורות משותפות או פעילות חלופיות.

ועדיין, נראה כי גם בל"ג בעומר השנה ידלקו עשרות אלפי מדורות, בכל רחבי הארץ. חיבת הילדים לל"ג בעומר לא פסחה גם על מבוגרים רבים, אשר מצידם הם שוקדים על קיום חגיגה "כהלכתה". חלק מדליקים מדורות בשטחים ציבוריים, ויש כאלה שמעדיפים לעשות זאת בחצר הפרטית שלהם או בחצר הבית המשותף (בהנחה שהדבר אינו נאסר בתקנון הבית המשותף). האם מותר לשכנים להדליק מדורה בשטח הפרטי או בשטח הרכוש המשותף ? את מי ניתן לתבוע על נזקים ?

שימוש בחצר הבית הפרטי או בחצר דירת הגן או בשטח הבנין המשותף
כדי להדליק מדורה עלול לגרום להפרעה ממשית, ואף לסיכון כלפי השכנים.

פקודת הנזיקין אוסרת יצירת "מטרד ליחיד", המוגדר כך :
"מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק."
ובענייננו, השאלה היא האם הדלקת מדורה בשטח זה גורמת הפרעה של ממש לשימוש סביר / הנאה סבירה של השכנים במקרקעין שלהם.

בעוד שהדלקת מנגל בחצר פרטית / שטח הבנין – תיחשב בדרך כלל שימוש סביר, הרי הדלקת מדורה – היוצרת מטרד רב יותר מבחינת ריח ועשן, ואף יוצרת סיכון בטיחותי ממשי – עלולה שלא להיחשב שימוש סביר.
כמובן, שככל ששטח חצריו של השכן גדול יותר – כדוגמת משק בעל חצר גדולה במיוחד – והמדורה הודלקה במרחק רב מאוד מהבית השכן – כך תהא השפעת הריח והעשן קטנה יותר.

חובות  נוספות  על  מדליקי  מדורות  :

על כל מדורה חלות תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (כללי התנהגות ובטיחות אש בקיום מדורות), תשע"ה – 2015.
תקנות אלה קובעות : "לא ידליק אדם מדורה ולא ישהה בקרבתה אלא במרחק ובאופן בטוח שאינו מסכן אותו או אחרים או רכוש, ולפי תקנות אלה."

התקנות קובעות רשימת תנאים להדלקת מדורה.
מעבר לאמור בתקנות אלה, כל מי שחפץ להדליק מדורה בשטח ציבורי צריך לוודא שמותר להדליק שם מדורה. רשויות מקומיות רבות אוסרות הדלקת מדורות בשטחים ציבוריים, אלא רק באיזורים מוגדרים ומאושרים שהוקצו לצורך כך על ידי הרשות המקומית. הפרת הוראות אלה עלולה להביא להגשת תביעה בגין הבערת אש בשטח ציבורי במקום אסור, וכן תביעת נזיקין לפיצוי בגין כל נזק שייגרם.

המדורות  יוצרות  סיכונים  קשים  :

חגיגות ל"ג בעומר גובות מחיר סביבתי-בריאותי כבד. בעירת המדורות גורמת לעשן סמיך לכסות את הארץ, ומעלה באופן ניכר את רמת זיהום האוויר. הפיח, העשן והחלקיקים נישאים עם הרוח ונותרים באוויר במשך שעות רבות. לא בכדי הוגדרו מדורות ל"ג בעומר כ"קטסטרופה  אקולוגית".

גם השלכת פסולת למדורות, ושימוש בתחליפי עץ, מגבירים את הפגיעה הסביבתית והבריאותית לחוגגים. מדובר בחומרים, אשר תוצרי הבעירה שלהם גורמים לנזק בריאותי, כגון : פלסטיק, ניילונים, מתכות, קלקר, פורמייקה, מוצרים המכילים אסבסט, כבלים, תחליפי עץ (מלמין,M.D.F וכיו"ב), דבקים, צבעים, צמיגים, רהיטים מצופים בלכות, פריטים עם חומרים סינתטיים ועוד. זאת, מבלי להיכנס לפליטת גזים, חומרים מסרטנים ורעלים שונים.

בנוסף לנזק לסביבה וזיהום האוויר, בעירת המדורות גורמת להאמרת נזקים בריאותיים בקרב אוכלוסיות רגישות (חולים במחלות נשימה, קשישים, ילדים, חולי לב ועוד). כך, דווח על עליה בשכיחות הפונים לחדר מיון בסמוך לאחר עליית זיהום אוויר עקב מדורות ל"ג בעומר, בגין תחלואה של דרכי נשימה וחולים במחלות כרוניות של דרכי הנשימה. מחקר מהשנים האחרונות מלמד, כי מספר הפונים לחדר מיון, בתלונות על בעיות נשימתיות, היה גבוה בלמעלה מפי שניים מאשר בימים שקדמו לערב החג.

הרשלנות בכיבוי מדורות - גורמת לשריפות ולהכחדת צמחיה וחי.
המדורות גם גובות מחירי פציעה רבים - כוויות, פציעות ממסמרים חלודים ועוד.

וזה עוד מבלי להזכיר את הנזקים הכספיים בגין גניבת העגלות מהסופרמרקטים לצורך "שינוע" קרשים, ולצורך צליית הבשר עליהן, גניבת הקרשים מאתרי הבניה.

האם ניתן  לתבוע  את  נזקי  ל"ג  בעומר  ?

מדליקי  מדורות  – בין בחצר פרטית / חצר הבית המשותף ובין במקום ציבורי – עלולים להימצא אחראים לנזקים שנגרמו באם הפרו את הוראות הדלקת המדורות, או חובות אחרות המוטלות על פי חוק או אם נהגו ברשלנות. ניתן גם לתבוע את  חברות  הביטוח המבטחות את בעלי המקרקעין בביטוח לנזקי צד שלישי.

הרשויות  המקומיות  צריכות לסלק פסולת ומפגעים שונים בשטחים המוקצים להדלקת מדורות.
מארגני  המדורות  עלולים לשאת באחריות אם הפרו את חובתם לפקח על הנעשה ולהדריך את המשתתפים ביחס לסכנות הכרוכות בהבערת אש ולמנוע מעשים מסוכנים של המשתתפים.

בנוסף ,  עשויים  להימצא  נתבעים  פוטנציאלים  נוספים  -

באחד המקרים חוייבה חברת בניה בפיצוי על נזקים קשים שנגרמו לילד שליקט עצים למדורת ל"ג בעומר, נכנס לשטח בניה דרך פירצה בגדר, ונפל לתוך בור קידוח עמוק שלא כוסה כראוי על ידי חברת הבניה. בנוסף, חוייבה העירייה ששכרה את שירותיה של חברת הבניה.

במקרה אחר חוייבה עירייה לפצות ילד בגין נזקי גוף קשים שנגרמו לו במהלך ל"ג בעומר, כאשר הוכח שבמקום בו הודלקה המדורה היו מפגעים מסוכנים שונים כגון פסולת, גושי בטון ואבנים. העירייה לא הסירה את המפגעים או גידרה אותם או מנעה את הדלקת המדורות במקום. בית המשפט קבע, שהאזור בו הודלקה המדורה היה שטח ציבורי באחריותה של העירייה, והיא לא דאגה לפיקוח נאות שהיה מונע את הפציעה. נקבע, שהעיריה לא הקצתה שטחים ייעודים למדורה, לא מנעה הדלקת מדורות סלקטיבית במקומות בלתי מוגדרים, ולא פינתה מהמקום מפגעים וסכנות.

במקרה אחר נפגע ילד כתוצאה מכך שילד אחר השליך לעברו בקבוק פלסטיק בוער שהיה מלא בבנזין שמולא בתחנת דלק לצורך הבערת האש. בית המשפט קבע, שבעלי תחנת הדלק התרשלו בכך שלא הנחו את העובדים שלא למכור דלק לקטינים, במיוחד בסמוך לל"ג בעומר.

במקרה נוסף הושארה פסולת ברשות הציבור, וילדים עשו שימוש במיכלים ותרסיסים שמצאו בערימת הפסולת וזרקו אותם למדורה ונפצעו. הדבר יכול להביא לנקיטת הליכים כלפי מי שהתרשל והשאיר את הפסולת ברשות הציבור

יצויין, כי הכיסוי הביטוחי של תלמידים במוסדות החינוך במקרה של תאונה – חל על התלמיד בכל ימות השנה, 24 שעות ביממה, ובכל מקום שנמצא בו התלמיד, גם אם לתאונה אין קשר לפעילות המוסד החינוכי שהתלמיד לומד בו.  תחולת הפוליסה הינה 24 שעות ביממה, 365 יום בשנה. כלומר, הביטוח מכוח הפוליסה לתלמיד "עוקבת" אחריו בכל מקום ובכל יום, 24 שעות ביממה, ברציפות במהלך כל שנות לימודים, החל מגן חובה וכלה בסיום תיכון, לרבות בחופשים, בין בארץ ובין בחו"ל, ובכלל כך נזק שנגרם במסגרת חגיגות ל"ג בעומר.

נוכח המפגעים הקשים כתוצאה מבעירת המדורות, דומה, כי הגיעה השעה להגביל את מוקדי חגיגות ל"ג בעומר. יש לאזן בין הרצון לחוג סביב המדורה לבין הנזקים האקולוגיים והאחרים כתוצאה מהבערת מדורות במספר בלתי מבוקר. אין כל הצדקה ל"מדורה לכל שכבת גן", או ל"מדורה לכל כיתת בית ספר". יש להנהיג מדיניות מבוקרת של חגיגות ל"ג בעומר באמצעות קביעת מוקדים עירוניים, מבוקרים ומפוקחים, בהם יודלקו מדורות ל"ג בעומר, לרווחת הציבור החפץ בכך.

מוקדים מקומיים אלה יפעלו בהתאם לכללי הבערת המדורות תוך גרימת נזק מינימלי, ובהתאם לכללים ברורים (גודל המדורה, מיקומה, מה מותר להשליך לתוכה, כיצד לוודא שלא תהפוך לשריפה מכלה וכן הלאה).

פעולה פשוטה זו תשיג איזון ראוי בין הרצון להבעיר מדורת ל"ג בעומר לבין הצורך במניעת הנזקים הקשים.

במקביל, יש לפעול ליציקת תוכן מהותי ליום מיוחד זה וחגיגותיו, למען נדע כולנו לא רק מה טעמו של תפוח אדמה מפוייח, כי אם מדוע התכנסנו כולנו סביב המדורה העשנה.

יצויין, כי   הבערת   מדורות   בל"ג   בעומר   אינה   בגדר   הלכה  – אין היא חובה מדאורייתא ואין היא חובה מדרבנן, אלא בגדר מנהג. אין לכך מקור בכתובים של הדת היהודית, ואף לא סימוכין כלשהם בהלכה. ובכל זאת, עסקינן במנהג מושרש, אותו חוגגת מרבית האוכלוסייה – דתיים וחילוניים כאחד.

זהו מנהג עתיק, שאחד ההסברים לקיומו קשור ליום מותו של רבי שמעון בר-יוחאי.

על פי המסורת, ביום בו נפטר, ישב רבי שמעון בר-יוחאי עם חכמי הדור בביתו, וגילה להם סודות עמוקים, ועקב כך היה ביתו של הרשב"י מוקף חומת אש.

עורכי   הדין   ורד   כהן   ורענן   בר-און,  ממשרד  בר-און,  כהן,  עורכי – דין,  אשר מדורג  כמשרד  מוביל  בישראל  בעריכת  דין,  ובכלל  כך  בתחום  הליטיגציה  –  התדיינות  בבית  המשפט , דיני  משפחה  ודיני  ביטוח  ונזיקין,  כולל  רשלנות  רפואית.

עוד ב
חשבנו שיעניין אותך גם...
בת ים כוכבת יופי
הושמדו מאות קג דגים שהוחזקו לאל קירור
הושמדו מאות ק"ג דגים שהוחזקו ללא קירור
עוברים את החורף בשלום
זוהר אוריה ,  אופטימית וחדורת מוטיבציה
המאמי של הוד השרון
החטיבה החדשה. הדמיות: אדריכל ערן זילברמן.
הכירו את הכיתה החדשה שלכם
בשעה טובה ומוצלחת
מנכ"ל חדש לעיריית פ"ת
"אין זה ראוי לקדם תוכניות מהפכניות בתקופת בחירות"