אשדוד

"משוגעת ספורט"

אייל סברו 04/07/2018
(תמונה להמחשה צילום: iclipart)

אבי היה בשנות השלושים המאוחרות לחייו, גבר נאה, שחקן כדורסל בעברו, באחת הקבוצות המובילות בישראל, גם בנבחרת ישראל שיחק, פציעה במרפק היד דפקה לו את הקריירה, מאז פתח 2 חנויות בגדים ומצא את פרנסתו בהלבשת נשות המרכז באופנה איטלקית מובילה.

הוא היה נשוי לויקי, צעירה ממנו במספר שנים, שחומה וגבוהה, שעלתה לישראל עם הוריה מדרום אמריקה בהיותה ילדה קטנה. כשהראה לי תמונתה, תוך כדי שאמר לי שאין לה מבטא ולמעשה לא נשאר לה שום סממן שיעיד שהיא מדרום אמריקה, חייכתי ואמרתי, "שלילי, הישבן נשאר דרום אמריקאי ולא יעזור כלום", הוא חייך.

אבי סיפר לי כי לאחרונה החל לחשוד בויקי שהיא בוגדת בו, "הכל התחיל משיחות טלפון שהייתה מקבלת לטלפון הנייד שלה, כשאני עניתי, היו מנתקים, בהתחלה לא התייחסתי, אבל כשראיתי את ויקי מקבלת טלפונים ומתרחקת ממני 5 מטר ומדברת בלחש, הבנתי שיש מקום לבדיקה. התחלתי לבדוק את השיחות שלה, את ההודעות שלה ולא תאמין מה מצאתי, הודעות s.m.s בזו הלשון: 'דש לטוויטי'. מי זה טוויטי?," שאלתי, "טוויטי זה הקעקוע שלה במפשעה, במקום הכי אינטימי שיכול להיות, את זה חוץ ממני אף אחד לא אמור לראות".

"אהמממ..." אמרתי, "ואתה משוכנע, שמדובר באותו טוויטי?", "כן", ענה, "אני יודע, וגם בבית היא מתנהגת שלא לעניין, פתאום יש לה יותר מדי 'כאבי ראש'". סיכמנו על יומיים.

למחרת בשעת בוקר מוקדמת חיכיתי ליד ביתם של השניים, שכונת מגדלים יוקרתית במרכז הארץ. את אבי צילמתי יוצא מהבית ונכנס לג'יפ חדש.

עברה חצי שעה בדיוק,  פתאום נכנסה לתמונה בחורה עם שיער שחור חלק, ארוך, גובה 178 לערך, לבושה בטרנינג לבן ותיק ספורט על הכתף. היא נראתה מעולה.

צילמתי אותה נכנסת לגולף אדומה חדשה ומתחילה בנסיעה.

15 דקות נסיעה בתוך העיר והגענו לקניון גדול, בקומה ג' שלו ידעתי כי נמצא חדר כושר מרשת ידועה, נכנסתי אחריה לקניון, חניתי 2 שורות מאחוריה ויצאתי כמותה לעבר המעליות. היא לחצה ג', בקומה ב' ירדתי ומייד פניתי למדרגות הנעות, מכוון ת'מצלמה הסמויה לכיוון הקומה הבאה, למעליות, הספקתי לצלם אותה נכנסת לתוך חדר הכושר.

חזרתי לחניון, עברו כמעט שעתיים והיא ירדה למטה, יחד איתה בחור צעיר, "בום", האדרנלין התחיל לזרום בגופי, כיוונתי את המצלמה דרך וילון הרכב שלי, הם הלכו אחד ליד השניה, מחייכים, צוחקים, הגיעו לרכבה. היא פתחה את הדלת האחורית וזרקה את התיק שלה, הוא נכנס אוטומטית לדלת ליד הנהג, וואלה, חשבתי לעצמי, "לא נסיעה ראשונה". היא הניעה את הרכב, סגרו דלתות ולפני ששילבה הילוך, "בום", ראשיהם נפגשו והם התנשקו בלהט, היא טרפה אותו. סגרתי זום, התמקדתי בפיותיהם, בפרצופם, הוא נישק אותה בצווארה, היא נשענה לאחור, גונחת. במשך 3 דקות לערך התנשקו בלהט, התיישרו, הסתדרו והחלו בנהיגה לכיוון היציאה מהחניון. "בינגו" סיננתי לעצמי, "בינגו", התחלתי בנסיעה אחריהם, הם נסעו יחד ברחובות העיר, בכל רמזור התנשקו , הוא היה צעיר ממנה במעט, שרירי מאוד, כנראה אחד שמתאמן איתה, חשבתי לעצמי, חיכיתי לראות לאן יגיעו הלאה, התמונות שלה עירומה לא הפסיקו לרוץ לי בראש.

20 דקות נסיעה והם נכנסו למושב במרכז הארץ, חייכתי, ידעתי לאן פניהם, "בקתות אוהבים" הן משהו אהוב עליי, כי אי אפשר לתרץ, נתפסת נכנס לשם עם מישהי, מה תגיד, באתי לביקור חולים? באתי לשתות קפה? הגעתי בטעות? נכנסת לפה = נכנסת להשתגל ועל זה אין ויכוח.

התמקמתי מאחורי בית קרוב וצילמתי אותם יוצאים מהרכב, הוא השעין אותה על דלת הנהג ממנה יצאה והתחיל למזמז אותה, כמעט צעקתי לו, "תודה, מספיק, תיכנסו פנימה". הם נכנסו פנימה, כעבור כמעט שעתיים וחצי יצאו. צילמתי אותם, הם היו מחויכים, הופ, שמתי לב שהיא עם בגדים אחרים, שיערה היה רטוב, הם יצאו מחובקים, יותר מזה לא יכולתי לבקש.

כשיצאו  משם, נסעתי אחריהם, עכשיו רציתי לראות איפה תוריד אותו, להפתעתי, במקום בביתו, היא חזרה לקניון הגדול, שוב נכנסה לחניה. הוא יצא מהרכב וניגש לחלון דלתה, הם התנשקו, הצלחתי לצלם אותו אומר, "אוהב אותך", ניתן יהיה לקרוא את השפתיים היטב על הטלוויזיה אחר כך. הם התנשקו ונפרדו, נתתי לה לצאת וחיכיתי לראות לאיזה רכב הוא יכנס, כי בטח הרכב שלו בחניון, אבל הוא נכנס לקניון, נכנסתי אחריו, הוא במדרגות הנעות, אני אחריו והופ' נכנס לחדר הכושר.

נכנסתי אחריו, אמרתי לעצמי שאני חייב לראות מי האיש כי אם אבי לא מכיר אותו, אני אהיה בבעיה. אחרי דקה בדיוק כבר ידעתי, פקידת הקבלה צעקה לו, "דודי, האימון של 13:00 מחכה כבר 10 דקות", למה איחרת.

נתתי לו לגשת לאיש המבוגר שלחץ את ידו וניגשתי לפקידה, כעבור 10 דקות והמון פרטים על המכון, יצאתי משם, כולל הסבר על האפשרות לאימון אישי עם אחד המאמנים האישיים במכון, כדוגמת דודי, שהוא כבר 3 שנים מאמן במכון ואיש נחמד, שגר בתל אביב והיה פעם רקדן בלהקת בת שבע.

באותו ערב קיבלתי טלפון מאבי, "נו, איך היה היום?", שאל אותי, "תיכנס בבוקר", אמרתי, "יש לי את כל התשובות בשבילך", הצלחתי להרגיש את הקול הרועד בגרונו כשאמר לי, "בסדר גמור".

"תגיד, כמה פעמים בשבוע היא מתאמנת ?" שאלתי, "כל יום", ענה לי, "כל יום, משוגעת ספורט לאחרונה".

למחרת בבוקר הגיע למשרדי, ישבנו יחד שעה בערך, הראיתי לו את קלטת הוידאו, התמונות ודוח המעקב של כל היום. הוא היה המום, "יכולתי לנחש", אמר לי, "כשאני משחזר, זה התחיל בערך חודש אחרי שהיא התחילה להתאמן בחדר הכושר, הייתי צריך לדעת, בת זונה... כל יום אימון, הא...".

מאז לא ראיתי אותו, לצערי, גם לא אותה.

הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות" בראשל"צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו.

לתגובות: eyal@raz-pi.co.il

 

 

עוד באשדוד
אתר לוקאל 19/11/2018
הרב אליהו שדמי, מנהל חב"ד רעננה 15/11/2018
הרב אליהו שדמי, מנהל חב"ד רעננה 08/11/2018
אייל סברו 04/11/2018
ד''ר מרק רויטמן 04/11/2018
חשבנו שיעניין אותך גם...
חילופים על הקווים
ב(ע)ין השורות
ב(ע)ין השורות
פרשת המכנסיים הקצרים בבר לב הגיעה למועצה
דרום שחור
דרום שחור
התשואות על דירות בעכו הגבוהות באזור
גבר נורה בחוף ביפו
פרסום ראשון: "הרשימה שלנו", בראשות עו"ד עדי לוי סקופ, מצטרפת לרפי סער
מגבירים את האכיפה
מגבירים את האכיפה