הוד השרון

בת הכפר ואיש היהלומים

אייל סברו 05/09/2018
בת הכפר ואיש היהלומים
(תמונה להמחשה צילום: iclipart)

 זה היה תיק שנגע מאוד מאוד ללבי. זה התחיל בהודעה בתיבת המייל שלי. אדם שהזדהה כנציג של חברת יהלומים בפיליפינים פנה אליי וביקש לברר מחירים של מעקב בן שבוע ימים הכולל לפני כן איתור הנעקב. כמובן ששלחתי הצעת מחיר וכו'.

 עברו שלושה שבועות וקיבלתי הודעה נוספת ממר חון, זה היה שמו. בהודעה הזו ביקש מר חון את פרטי החשבון שלי על מנת להעביר אליי את הכסף.

עבר שבוע נוסף ופקיד הבנק שלי התקשר ועדכן אותי על כי הגיע אליי סכום כסף מהפיליפינים. אז הגיע המייל הארוך יותר ממר חון. צ'ון הייתה בתו. בת 24 כשעזבה את ביתם בכפר קטן שבפיליפינים,

היה זה לפני שנה ומחצה לערך. עוד קיבלו ממנה טלפונים על כי עובדת כשמרטפית בבית משפחה בכפר שמריהו, אחר כך עברה למשפחה במושב בשרון ואחר כך למשפחה בראשון לציון, לכן פנה אליי.

הפעם האחרונה בה קיבל טלפון למשרדו הייתה לפני חצי שנה לערך, כשעוד עבדה בראשון לציון כמנקה בבית גדול.

מר חון רצה לאתר את בתו, לקבל מידע מדויק מה היא עושה, לצלמה ולשלוח אליו את הדו"ח. שלחתי לו הודעה כי אני מקבל את התיק ומתחיל לעבוד ועל כי אעדכן אותו בהקדם.

התחלתי בבירור מקום המפגש של קהילת הפיליפינים באזור ראשון לציון, מצאתי כי כזה קיים בשכונה מסוימת וביקרתי שם מספר פעמים.

העבודה הייתה קשה מאוד. בכל פעם שהצגתי בפני אדם זה או אחר את תמונתה של צ'ון (שקיבלתי מחון) סגרו את הדלת. תחושות הבטן שלי אמרו לי כי חלק מהם מכירים אותה, רק לא רצו לשתף פעולה.

כשעבר חודש ולא היתה לי טיפת מידע כמעט ונואשתי, אבל אז נכנס לתמונה חבר טוב שלי, קבלן בניין ידוע מאזור ראשון לציון, פועל פיליפיני ותיק העובד אצלו באחד אתרים כמנהל עבודה והציג בפניו את העתק התמונה שהעברתי לו.

עברו יומיים בדיוק ובשיחת טלפון מהקבלן נודע לי היכן היה הבית האחרון שבו

התגוררה ובאיזה אזור נמצאת היום- אילת. אצל משפחת כהן היה הבית האחרון שלה. עוד באותו ערב ניגשתי למשפחת כהן, פגשתי אישה נחמדה בשנות ה– 60 המאוחרות לחייה, זו, כשראתה את תמונתה של צ'ון, חייכה מעט ובעצב אמרה לי, "כן, מאוד התעצבתי כשצו'ן עזבה. הייתי בטוחה שתהיה אצלי עד יומי האחרון, אבל היא הלכה בעקבות האהבה".

בעקבות האהבה? שאלתי, "כן" ענתה גב' כהן ועל כוס תה, תפסה אותי לשיחה בת 3 שעות לערך. עכשיו היה לי הרבה יותר מידע, אפילו מספר הטלפון הנייד של צ'ון.

עברו יומיים נוספים וחברה ותיקה וטובה מסרה לי באוזן כי רוב השיחות של צ'ון מתנהלות מאזור אילת. בשבוע שלאחר ביקורי אצל גב' כהן, עליתי על מטוס לאילת.

שמוליק, חוקר ותיק אילתי שנעזר בשירותיי במרכז הארץ מעת לעת , נקרא לדגל כשהגעתי לעיר. סיפרתי לו על התיק שלי והראיתי לו את התמונה. שמוליק הבטיח לעזור ועשה כמה טלפונים.

עוד לפני שחזרתי לטרמינל באילת לטיסה האחרונה לנתב"ג, קיבלתי את כתובתה של צ'ון בצירוף הערה "נערת ליווי". על זה לא חשבתי...

כעבור שלושה ימים נוספים ובתכנון מודיעיני מוקדם, הגעתי לאילת לבית מלון מסויים, התמקמתי בו, החלפתי לבגדים נוחים, חיברתי את המערכת לצילום סמוי, בדקתי אותה וחייגתי למספר הסלולארי של צ'ון. קול עדין ענה לי, "מה אני יכולה לעשות בשבילך?" שאלה. אמרתי לה שקיבלתי את הטלפון מחבר שביקרה אותו במלון ואני רוצה איזה מסאז' קטן, הימרתי.

ההימור הצליח, צ'ון קבעה איתי ל– 18:00 (אצלי בחדר שבמלון. עכשיו כבר הייתי קצר רוח, התיישבתי במרפסת וחשבתי על מר חון, איך אני מודיע לו שבתו... זונה!!

עברו שעתיים, נקישות חלשות נשמעו על דלת החדר, פתחתי וחייכתי, איזו פצצה, 1.65 מ' לערך, גוף חטוב, שיער שחור עד הישבן וחיוך מדהים.

בלי להתבלבל הושיטה את ידה ודרשה את כספה, שלפתי שטר אדמדם של 200 שקל והנחתי בידה. בלי לחשוב פעמיים הגב' החלה להתפשט, הבטתי לעבר המצלמה המוסלקת בשעון הקיר התלוי במרכז החדר וחייכתי. כשעמדה עירומה ביקשתי ממנה לשבת. סיפרתי לה כי אני נהנה יותר לדבר, אבל אין לי התנגדות שתישאר עירומה (קצת ליהנות בעבודה, להסתכל, אשתי מרשה לי). היא לא כל כך הבינה את הסטייה שלי וסיפרה כי היו כאלה שביקשו דברים מוזרים, אבל לדבר... "טוב אתם הישראלים אוהבים לדבר" אמרה.

בשעה שהוקצבה לי על ידי צ'ון אספתי עליה פרטים מהיום שנולדה ועד ליום שהגיעה לישראל, בין הבתים שעברה ועד שהכירה את גבי בשכונה בראשון לציון.

זה חיזר אחריה בלהט והיא, בת הכפר התמימה, נפלה בפח שטמן לה, גבי הסביר לה שתמורת מסאז' לישראלים אפשר להרוויח פי 5 מאשר בניקיון המקלחת של גב' כהן ולכן הסכימה. רק אחר כך, כשהייתה אצלו שבוע בבית בראשון לציון, הסביר לה כי צריך גם קצת "הרפיה" ואז גם ההכנסה תגדל. כמובן שהסכימה. למה? שאלתי, והיא אמרה, "כסף" ואני כמובן שלא מסוגל להבין זאת.

כשעברה השעה נתתי לה עוד 50 שקל כטיפ, היא ציינה שאני לקוח טוב, התלבשה ונעלמה.

למחרת כשהדו"ח, התמונות והקלטת היו מוכנים, שלחתי מייל לחון, אביה של צ'ון. סיפרתי לו כי המידע כולו בידי ושאלתי כיצד הוא מעוניין לקבל אותו. עוד באותו ערב קיבלתי תשובה כי אדם בשם שו יבוא למשרדי לקבל את החומר כי הוא חוזר לפיליפינים עוד באותו לילה, ואכן כך היה.

כששו הגיע למשרדי, ביקשתי קצת מידע על מר חון, שהרי משהו לא הסתדר לי בין "בת הכפר התמימה" לאיש היהלומים והאינטרנט ששולח את בתו לישראל לעבוד בניקיון.

שו פתר לי את התעלומה בשניה. בעברית כמעט רהוטה אמר לי, "איזה יהלומים ואיזה שטויות, כל הכפר של מר חון תרם כסף למצוא את בתו היחידה, כולם תרמו דולר, דולר לשלם לך. מר חון הוא איכר עני והאינטרנט זה מבית קפה בעיר הגדולה הסמוכה, ככה אנחנו שומרים על קשר עם הכפר".

הבנתי את גודל האסון. הבנתי, אבל החומר היה כבר בידיו של שו, בדרכו לפיליפינים. הבנתי עכשיו גם את צ'ון שהייתה מוכנה לעשות הכל בשביל הכסף, כמובן.

הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות" בראשל"צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים.

לתגובות: eyal@raz-pi.co.il

 

עוד בהוד השרון
אתר לוקאל 20/09/2018
אתר לוקאל 20/09/2018
ב(ע)ין השורות
הרב אליהו שדמי, מנהל חב"ד רעננה 20/09/2018
אתר לוקאל 16/09/2018
אתר לוקאל 12/09/2018
חשבנו שיעניין אותך גם...
חינוך וקהילה בהוד השרון
חינוך וקהילה בהוד השרון
עד 120
זוגיות והגשמה עצמית
זוגיות והגשמה עצמית
חשד: ביצע עבירות מין בקטינות
בת ים זוכרת את י"א חללי מינכן
אישום: מכר סחורה של מותגים מזויפים
קופה גונבת
שלטים של הליכוד הושחתו ברעננה
שלטים של "הליכוד" הושחתו ברעננה