הוד השרון

"כל החיים שלנו התהפכו"

תאונת האופניים שבה נהרג הנער ארי נשר החזירה את איצ'קו ימפולסקי, תושב הוד השרון, לאסון הפרטי שלו, כאשר בנו נפל מצוק במהלך טיול בית ספרי ונפגע בראשו. הטיפולים והביקורים בבית לוינשטיין גם חשפו אותו לטרגדיה של משפחות, שילדיהן נפגעו כתוצאה מתאונות אופניים ואי חבישת קסדה

קרן שלהבת 04/10/2018
איצ'קו ימפולסקי. מעביר את המסר דרך הבמה

"החיים שלנו השתנו ברגע מאז שבני נפגע בראשו. אני לא מאחל לאף משפחה לעבור את מה שעברנו", כך אומר איצ'קו ימפולסקי, תושב הוד השרון, אב לנער בן 16.5 שנפל מצוק במהלך טיול בית ספרי וכתוצאה מכך נפגע בראשו.

בשבוע שעבר הוא העלה פוסט מרגש בעקבות תאונת האופניים של הנער ארי נשר, ז"ל, שרכב על אופניו ללא קסדה ונהרג. "בעקבות הסיפור המשפחתי שלנו, יצא לי לראות איך משפחות שלמות מתמוטטות ברגע אחד, רק בגלל חוסר הדרכה של ההורים או זלזול מצד הילדים.  כששמעתי על המקרה של ארי החלטתי שאני לא יכול לשתוק יותר".

ימפולסקי תושב הוד השרון, אב לשני ילדים חווה על בשרו את קבלת ההודעה שבנו נפצע, אומנם לא כשרכב על אופניו, אך לדבריו התוצאה עדיין זהה. בנו, שנפל מצוק, נפגע בראשו ועד היום זקוק לטיפולים. לדבריו, הוא כתב את המכתב כדי לעורר הורים אחרים שמתירים לילדיהם לרכב ללא קסדה וגם להזהיר בני נוער מפני הסכנה הברורה והמיידית של רכיבה על אופניים מכל סוג ללא קסדה.

מתוך הפוסט: "אנחנו איצקו וגלית ימפולסקי. רואים ושומעים על הרבה בני נוער ומבוגרים שנפצעים קשה בראשם מכיוון שלא חבשו קסדה בעת שרכבו על אופניים. אנחנו רוצים לפרסם מכתב פנייה להורי הנערים/הנערות הללו כי כואב לנו על כל ילד/אדם שנפגע. בילינו זמן רב בבית החולים לוינשטיין. לצערי, ראינו הרבה ילדים ונערים פגועי ראש במצב קשה. כל הנערים הללו  לא חבשו קסדה לראשם כשרכבו על אופניים (רגילים וחשמליים). רק אתמול נפצעו קשה שני נערים שלא חבשו קסדות. מתחילת השנה נהרגו 15 נערים כשרכבו על אופניים חשמליים. אף אחד מהם לא חבש קסדה. צריך להבין שאם נשברת יד או רגל-הן ניתנות לתיקון /איחוי. ראש -אי אפשר לתקן. הנזקים הם עצומים, ובלתי נסבלים. אני מבקש מכם הורים יקרים-אל תתנו לילדיכם לרכב בלי קסדה. מעבר לזה, אי חבישת קסדה זו עבירה על החוק. אוהב אתכם, איצקו".

איצקו: "התגובות לפוסט לא איחרו להגיע. הרבה הגיבו אבל אני חושב שאנשים לא באמת מבינים מה ההשלכות של רכיבה על אופניים ללא קסדה. ב-21 באוקטובר הבן שלי נפצע בחוג סיירות. הוא היה מורדם למשך שבוע ולאחר מכן היה בשיקום ארוך בבית לוינשטיין. הרבה מאוד נערים ונערות שראיתי בבית החולים הגיעו בגלל שלא חבשו קסדה. ראיתי שם מקרים מאוד קשים שאפשר למנוע. חס וחלילה אם מישהו חולה אין מה לעשות, אבל כאן יש מה לעשות, פשוט לחבוש קסדה. מתחילת השנה נהרגו 16 בני נוער. אף אחד מהם לא היה עם קסדה. צריך להבין שקסדה מצילה חיים. פשוטו כמשמעו. כששמעתי על המקרה של ארי נשר משהו בער בי והחלטתי שאני חייב להעלות את הפוסט שרשמתי. אם זה יעורר מודעות אצל ההורים ויציל ילדים עשיתי את שלי. כמובן שכתבתי את המכתב גם בשם אשתי שחוותה איתי את הטראומה שעברנו כמשפחה"

מה עוברת משפחה במצבכם?

"כל החיים שלנו התהפכו. היינו תשעה חודשים בבית חולים וזה היה קשה מאוד. קשה לראות את הילד שלך במצב כל כך נורא. לקלח אותו להחליף לו. לראות אותו חסר אונים. אני לא מאחל את זה לאף אחד. פגיעה בראש זה הדבר הכי נורא שיש, כי זה מוחק את הבן אדם. בני היה ילד מאוד חכם שכל העתיד היה לפניו והיום הוא בבית ספר לחינוך מיוחד. הוא מקסים ומתוק ומלא מוטיבציה, אבל הוא לא מה שהוא היה. אנחנו חווים כאב מאוד גדול ובגלל זה חשוב לי להגיד להורים תשמרו על הילדים שלכם. זו לא בקשה מוגזמת לנסוע עם קסדה".

מה אתה יכול לומר להורים שכבר חוו את החוויה המזוויעה הזו, תוכל לנחם אותם?

"אני ואשתי בחרנו להגיד תודה על כך שבננו עדיין אתנו. צריך תמיד לחפש את הדברים הטובים בכל דבר. אני בן אדם מאוד אופטימי. בעקבות המקרה, גילינו קהילה חמה ותומכת. הבית שלנו התמלא בסירים מאנשים שלא הכרנו, אנשים עזרו לנו עם הסעות. כל השכונה התארגנה כדי לעזור לנו". 

נושא תאונות הדרכים קרוב ללבך. אתה מככב בהצגה שלך שרצה המון שנים בפני תלמידים ובני נוער בנושא תאונות דרכים.

"נכון. יש לי תיאטרון חינוכי. יש לי הצגה על אבא שאיבד את הבת שלו בתאונת דרכים. אני מתחיל את ההצגה במונולוג קורע ובסוף אני אומר שהיו דפיקות בדלת ולא רציתי להכניס את השוטרים. ההצגה התדפקה על דלתי האחורית ונכנסה לחיי. זה קרה ברגע כשהתקשרו אליי ואמרו לי שבני נפצע קשה מאוד ויחידה 669 מחלצים אותו ממקום נפילתו. באותם רגעים  זה החזיר אותי לבמה, רק שהפעם לא יכולתי להוריד מסך וללכת הביתה כאילו כלום. כיום, בסוף כל הצגה, אני מספר את הסיפור של הבן שלי. אני מספר לקהל איך החיים יכולים להתהפך ברגע אחד. למזלנו, הבן שלי חי. הוא מקסים. הוא חי עם קשיים יום יומיים. הטיפולים לא הפסיקו לרגע. יש כל הזמן קושי אבל אני אומר תודה על כך".

 

 


 

עוד בהוד השרון
חשבנו שיעניין אותך גם...
עלייה בתרומות והשתלות קרנית ברמב"ם
חדש: השאלת כסאות גלגלים בביה"ח "מאיר"
דליפת שמן מאונייה בנמל חיפה
תהילה ינאי מנכלית משותפת COFACEBDI
מסעדה או בית קפה על כל 302 תושבים
נעצר חשוד בשוד בנק בכפ"ס
מתרגלים לשעת חירום
מתרגלים לשעת חירום
הולכים לתערוכה
נפטרה פרידה איצקוביץ מוותיקות רעננה
נפטרה פרידה איצקוביץ מוותיקות רעננה