הרצליה

"אושר הוא המתנה הכי גדולה של חיי"

שרונה דוכנה, אימא יחידנית, אימצה את אושר בהיותו בן שש וחצי. המסע שעברה עם אושר הוביל אותה להקים מיזם אימוץ, והיום היא עוזרת למשפחות מאמצות

בילי בסרגליק 15/11/2018
דוכנה. ללמוד לבקש עזרה (צילום: אורלי חסון)

 "לקח לי זמן לקבל החלטה שאני רוצה להיות אמא, אבל ברגע שהחלטתי שאני רוצה האושר ואושר הגיעו אלי תוך 100 ימים", כך אומרת" שרונה דוכנה (54), מייסדת "מיזם האימוץ", אמא יחידנית מהרצליה, שאימצה ילד בן שש וחצי. היום אושר בן 18.5, שוער בנבחרת הנוער של ישראל בכדוריד ומתאמן מצעירותו בבני הרצליה

דוכנה נישאה בגיל 28 והייתה נשואה במשך 16 שנים. בקשר הזוגי הם החליטו לא להביא ילדים, לבסוף התגרשו. "כעבור זמן, שאלתי את עצמי אם אני רוצה להיות אימא, זה לא היה אוטומטי. הייתי מאוד עסוקה בקריירה, בניתי עסק לסדנאות העצמה, חיי היו מלאים, לכן לא חשתי כמיהה עזה לילד. כאשר שאלתי את עצמי את השאלה: אם אני רוצה להיות אימא, גיליתי שאני חוששת מאימהות, הייתי לקראת גיל 40.  פחדתי שלא אוכל להיות גמישה וחופשייה עם הזמן שלי, החשש שלי היה לאבד את החופש. עברתי תהליך עם עצמי ועם פסיכולוגית, הפכנו כל אבן, ואז החלטתי שאני מאוד רוצה להיות אימא".

 לאחר שניהלה קשר עם גבר שלא הבשיל לכדי זוגיות והריון פנתה לאפיק של אימוץ.

"הרמתי טלפון לשרות למען הילד. הם ביקשו שאמלא טפסים, אך אני ביקשתי להגיע. והצעד הזה, שהגעתי, הוא שחולל את כל התהליך הזה להיות מדויקת ונחושה, עם תוצאה שקוראים לה ילד. במשך כחודשיים היו לי שיחות, ביקורי בית, פסיכולוגים - תהליך שהמדינה עושה כדי לראות אם אדם ראוי לאמץ. הגעתי לקורס הדרכת הורים, ואז סיפרו לי על אושר, שהיה בן שש וחצי. נסעתי לפגוש בו, מיד התאהבתי בו. ראיתי את אושר: ילד עם עיניים חומות, יפה תואר, שובה לב עם נשמה יתרה ועוצמות, ואז אחרי שבועיים של הכרות הדרגתית, נסענו כבר ביחד הביתה. לקחתי אותו מבית ילדים בדרום הארץ. נסעתי איתו לבד הביתה."

 להתמודד עם הנטישה

בדרך הביתה פרץ אושר בבכי. "זה מפחיד. אושר ישב עם אישה שפגש רק שמונה פעמים, לפגישות קצרות, נחמדות, אך פתאום עזב את כל העולם שהיה שייך אליו", נזכרת שרונה בפעם הראשונה שנסעו ביחד. "זה לא משנה אם היה טוב או רע. הוא עזב מטפלים, ילדים, מקום, נטש את העבר. אושר ישב במכונית עם אלבומי תמונות ובגדים ובכה, אז סטיתי מהכביש, נכנסתי ליישוב קטן, וחיפשתי מגרש חול, יצאתי מהרכב, והוא ישב איתי על הברכיים בכיסא הנהג. נתתי לו להחזיק את ההגה, כך נסענו בשביל עפר בכפר נידח, והוא בכה וצחק והתרגש. הגענו הביתה, וגיליתי מאוד מהר שבישראל ישנם אנשי מקצוע מצוינים, אך רק  מעטים מהם מבינים בטראומה של הנטישה, בהשפעות של הזנחה והתעללות הורית ואיך צריך להתאים את ההורות לילד ולא להיפך."

שרונה ואושר חוו הדרכות וטיפולים במשך שנים. "המזל הגדול שלי, שאני מוקפת במשפחה וכולם גרים בהרצליה, משפחה חזקה ותומכת, המשפחה הכי טובה שיכלה להיות לי ולאושר, אבל זה לא מספיק, צריך הדרכה ייחודית."

מיזם באינטרנט להורים מאמצים

 התובנה הזו הובילה את שרונה לבנות פלטפורמה אינטרנטית בשיתוף עם אנשי מקצוע מובילים מתחום הפסיכולוגיה והנוירוביולוגיה בארץ ובעולם. שרונה יצרה מרכז הדרכה אינטרנטי מוביל בישראל. המיזם פועל מזה שש שנים, 556 משפחות משתתפות במיזם מאז הקמתו.

מיום שישי שעבר, הנחשב יום האימוץ הבינלאומי, ובמהלך שבועיים, עשרה אנשי מקצוע כולל שרונה, מעבירים מפגשי ועידה בווידאו באינטרנט, בנושאים כמו: ויסות רגשי עצמי, גיל ההתבגרות, אימוץ ילדים עם נראות שונה, ניתן לראות את הווידאו באתר מיזם האימוץ (חפשו בגוגל). אחד המפגשים מיועד גם לרווקות שמעוניינות לאמץ.

"כל אישה וכל גבר יכולים לפנות לשרות עם בקשה לאימוץ, והתנאי הראשון, שיהיה פער של 43 שנים בין ההורה לילד" מספרת שרונה שהפכה ברת סמכא בנושא אימוץ. "ישנם ילדים גדולים שאין מועמדים לאמץ אותם, אפילו בני 15 -18. רוב האנשים בישראל מעדיפים תינוק בין יומו על פני ילד גדול מעל גיל 4. מתוך הנחה שקל יותר לגדל ילד מאומץ על פני מבוגר, ואני אומרת שזה לא נכון. כאשר פגשתי את אושר, אז הייתה לי הזדמנות לנהל עימו תקשורת, להכיר אותו, להכיר מיהו הילד הזה, לעומת תינוק שרב ההסתר על הנגלה".

שרונה גם כתבה חוברת הדרכה להורים תחת הכותרת "22 המלצות לבית רגוע". בין היתר היא מדגישה כי הורות לילד מאומץ יכולה להביא אנשים להתשה ולקצה שלהם, "ולכן חשוב שההורה ידאג לטיפוח האישי של עצמו. בשל העומס יש לבחור בכל שנה מטרה אחת עם הילד ולא יותר, לא לרוץ לפתור הכל בבת אחת, אחרת הילד חש שהוא טעון שיפור כל הזמן, חש שהוא אובייקט במקום ילד. תבקשו עזרה מחברים, ממשפחה, משכנים, מהקהילה, אי אפשר לבד, גם אם אתם זוג, כי זה תובעני מאוד וצריך תמיכה, גם כדאי שהילד יידע שיש לו עוד למי לפנות חוץ מההורים, כדאי לדעת שהילד גם יחפש כל הזמן דרכים להביא את ההורים לקצה."

 מה המסר שלך להורים מאמצים?

"אנחנו כמשפחה אף פעם לא ויתרנו, וכשהיה קשה נתנו, אושר ואני, ידיים אחד לשנייה וצלחנו את הקושי. הייעוד של המיזם הוא לחזק משפחות אחרות ושיתמקדו בטוב של כל אחד מבני המשפחה. אין סיכוי שהיה נולד לי ילד מדהים כמו אושר, הוא המתנה הכי גדולה של חיי. בזכותו הפכתי להיות בת אדם הרבה יותר אותנטית ומשפיעה."

 מספר האימוצים הולך וקטן

 מאז קום המדינה ועד היום, התקיימו בישראל מעל 16,000 אלף אימוצים. עד לפני שנתיים, בארץ ומחו"ל, אומצו בכל שנה בין 200-300 ילדים. אולם מספר האימוצים הולך ויורד גם בארץ וגם בחו"ל. "המדיניות בישראל השתנתה. הוחלט להשקיע משאבים בשיקום המשפחות הביולוגיות, ולכן פחות ילדים נמסרים לאימוץ. את הילדים מפנים לאומנה או לפנימיות עד שהמשפחה הביולוגית תהיה משפחה מיטיבה. לילד פותחים תיק אימוץ כשהוא סובל מהזנחה והתעללות, אז במקרים שהמשפחה הביולוגית מבקשת להשאיר את הילד אצלה, המדינה עושה מאמץ, או לפחות אומרת שהיא עושה מאמץ, לסייע למשפחה בשיקום."

האם את רואה בכך בעיה?

"המדיניות הזו מבורכת כי תמיד הבית הכי טוב עבור הילד זה היכן שהוא נולד, אבל ישנן משפחות, שגם אם יש להן רצון, אין להן מסוגלות הורית. אם זה בשל התמכרויות או מצב פסיכולוגי נפשי. ישנם מקרים שתהליך שיקום למשפחה יעזור, אבל ישנם מצבים שהמדינה לא באמת מטפלת במשפחה, היא נותנת לה הזדמנות אך אין מערך ארוך טווח שתומך במשפחות ובינתיים הילד עובר במשפחות אומנה, עובר בפנימיות, והכל על הגב של הילד".

billie@netvision.net.il


עוד בהרצליה
חשבנו שיעניין אותך גם...
אישום: בן 72 תקף בכיר ברשות שדות התעופה
פצועה אנוש בתאונת "פגע וברח"
יום התנדבות בגינה
שותלים ונהנים עם החברים מבית אנוש
מסכמים שנה במועצה הדתית
חשד: פרצו לדירה וגנבו כספת
3 סיטואציות להזמין מנעולן רכב
מודעות גבוהה לאוכלוסייה עם מוגבלות
ראש העין מובילה בקידום המודעות לאוכלוסייה עם מוגבלות
חדר מתנות לילדים מאושפזים