הרצליה

"הקללה הפכה להיות ברכה"

דרך מאתגרת, קשה, מלווה בתחושות של בושה וסבל, עברה על רחל רוזנפלד. היא בת שמינית למשפחה שבה חמישה אחים בעלי פיגור שכלי. אחרי עבודה רצינית על עצמה, היא היום מאושרת, ולא רק זאת, היא מלמדת אחרים איך להיות מאושרים

בילי בסרגליק 16/05/2019
רוזנפלד.
צילום: מוניקה פילץ

היום רחל רוזנפלד מאושרת וגם מלמדת אחרים כיצד להיות מאושרים. אבל הדרך לאושר הייתה רצופת קשיים, סבל, בושה והסתרה – סיפור חיים קשה ומאתגר, שצליחתו הביאה אותה לשינוי משמעותי בחייה.

 כיום רוזנפלד (46) תושבת הרצליה, מאמנת לניהול זמן ותודעת אושר, נשואה באושר + 3 בנים, אבל עד גיל 22 החיים נראו כמסכת ארוכה של סבל, או כפי שהיא מגדירה זאת, "חייתי בתודעת סבל מאוד גדולה. שנאתי את עצמי, את מי שאני, את זה שאני חלק מהמשפחה הזו שלי. התביישתי בעצמי, במשפחה שלי, באיפה שאני גרה, בכל מה שאני קשורה אליו. מבחינתי הייתי מחליפה חיים עם כל הומלס ברחוב."

רחל נולדה בהרצליה, כבת שמינית לאימא עקרת בית ואבא שעבד כפועל ניקיון ב"ארקיע". "נולדתי למציאות שכבר היו לי חמישה אחים עם פיגור שכלי, שתי אחיות נורמליות ואני הקטנה. בגדול היה זוועה. נורא. זה בשבילי הרגיש כמו להיות בניידת טיפול נמרץ תמידית. כל הזמן היו דרמות בבית. חלק מהתסמונת של אחיי  חוץ מפיגור היו גם מגבלות פיזיות, ולכן היו הרבה פעמים נפילות ופציעות. אני זוכרת את עצמי מתביישת. חוויות הנעורים שלי היו בושה ואשמה. נהגתי לקום עם זה בבוקר וללכת לישון עם זה. חייתי בהסתרה. חוץ מחברות קרובות, הסתרתי את המשפחה שלי, את השכונה שבה גרתי - שכונת גורדון בהרצליה, שהייתה בעבר שכונה לאנשים במצב סוציואקונומי נמוך ולמטה".

כיצד התמודדו הוריך עם גידול 8 ילדים, שחמישה מהם בעלי פיגור שכלי?

"ככל שאני יותר מתבגרת, ומאז שאני אימא, אני לא מבינה איך הם התמודדו, הם עשו עבודה נפלאה. הם טיפלו באחים שלנו ובנו בצורה הטובה ביותר שיכולה להיות. הם בחרו, במיוחד אימא שלי, להקריב את חייה למען זה, והם גידלו את אחיי בבית, כשהם יוצאים למסגרות בוקר וחוזרים, אך חיים חיים מלאים בבית. עד שהגדול מהם היה בן 40,  אימא שלי לא הסכימה להכניס אותם לשום מסגרת, שהיא לא קרובה להרצליה ושלא קיבלו את חמישתם ביחד. עד שנפתח כאן הוסטל של אקי"ם בהרצליה לא הייתה אופציה כזו. לא הסכימו לקבל את חמישתם יחדיו."

בהיותה בת 22 עברה רחל משבר נפשי שכלל התקפי חרדה. משם היא החלה לטפל בעצמה, עברה תהליכים רבים, שדרכם, היא אומרת, היא נולדה מחדש. "חקרתי את הנפש שלי. הסכמתי לראות ולפגוש את הבושה והאשמה בתוכי, לחוות את הרגשות שסגרתי בתוכי כדי להגן על עצמי, לתת להם מקום, ורק כשנתתי להם באמת מקום, אט אט התחלתי להתחבר לעצמי ולא למי שמצופה ממני להיות. חייתי בחוסר ביטחון גדול. הייתי עסוקה בלרצות את כל העולם, רק כדי שיאהבו ויקבלו אותי כי חשתי מאוד נחותה. דרך התהליכים שעברתי ועד היום, אני לומדת לאהוב אותי ולקבל אותי כמו שאני. זה כרוך בעבודה מתמשכת שאף פעם לא נגמרת. אני יכולה להגיד בלב שלם שהקללה הפכה להיות ברכה, כי היום אני יודעת, שלגדול בבית כמו שגדלתי בו, זה מי שאני היום, וכל אחד מאחיי והוריי זורמים בדמי. אני מרגישה בהכרת תודה גדולה על חווית החיים הזו, על הזכות שיש לי להיות אחות לחמישה אחים מקסימים ואהובים."

בשנת 1987, אחיה, אלי, בעל פיגור שכלי, נדרס בהרצליה על ידי נהג ההסעה שלו בתאונת פגע וברח.
"זה היה מוות טרגי מאוד. היה זה משבר גדול, במיוחד עבור אימא שלנו, שגם כך התמודדה עם אתגרים בלתי פוסקים במהלך חייה. האיבוד של אלי ממש שבר אותה, אך היא המשיכה לתפקד ולהחזיק את הבית".

בשנת 2004, נפטר האח עוזי שהיה בן 36. חיידק שתקף אותו בריאות גרם למותו. זאת אחרי שחווה משבר נפשי במשך שנה לפני זה. "שוב היה זה שיברון לב מאוד גדול, וגם עבורי, הייתי כבר בוגרת  בת 32 ואימא. הייתי מאוד קרובה לעוזי עוד מילדותנו, שהיינו המון יחדיו, הוא האח שהכי קרוב אלי בגיל. בעקבות המצב של עוזי וכל מה שעברנו לפני מותו עימו, גם אני חוויתי שוב התקפי חרדה. לא ידענו מה לעשות איתו ולאן לפנות, הייתה זו שנה מאוד קשה שבסופה נפטר מהחיידק".

איך את מסבירה את היכולת שלך לצאת מהמשברים האלה?

"עם כל הקושי שליווה אותי בחיי, יש משהו שאני חושבת שזו מתנה שכנראה הגעתי איתה לעולם הזה, וזו שמחת החיים שלי. היא תמיד הייתה שם. אני אוהבת את החיים יותר מכל דבר, החיים יקרים לי ואני אעשה הכל לחיות טוב וליהנות מחיי."

מניסיונך כיצד ניתן לצאת ממשברים וממצבים מאתגרים?

"בבסיס לדבר הזה, חשוב לדעת שהכוח להירפא נמצא בתוכנו, אנחנו המומחים של עצמנו וכל התשובות בנו. למדתי להאמין בעצמי ולפנות פנימה לתוכי כדי למצוא את הדרך שלי בשילוב עזרה חיצונית, זה מה שקידם ומקדם אותי עד היום."

מהו בעיניך אושר?

"תודעת אושר היא מצב הווייתי יום יומי שנמצא איתי והולך איתי כל הזמן, מבלי תלות בנסיבות חיצוניות או באנשים אחרים. ישנם 4 עוגנים לתודעת אושר, וככל שאני מביאה אותם יותר לביטוי בחיי, כך אני חווה יותר את תודעת האושר."

מהם העוגנים?

"הראשון הוא הכרת הטוב ולראות את הטוב בחיינו, הוקרה עצמית ומה אני עושה למעני ביום יום, הכרת תודה והרביעי זו נתינה."

אביה של רחל נפטר לפני 17 שנים, אימה לפני 10 שנים. שלושת אחיה בעלי הפיגור שכלי נמצאים כיום במסגרת מתאימה בכפר סבא - מעון "בר – דרור". "הם מטופלים בצורה הטובה ביותר על ידי אנשים שעושים עבודת קודש", אומרת רחל. "אנחנו האחיות בקשר יום יומי ומעורבים מאוד. אנחנו יודעים כל מה שקורה איתם ומבקרים אותם והם באים אלינו. הם מזדקנים, שזה מאתגר, וזוהי זכות מאוד גדולה עבורנו להיות אחיות שלהן, לעשות כל מה שניתן כדי להטיב את איכות חייהם."

אחרי כל החיים הללו, וממצבך כיום, מהו המסר שלך לאנשים?

"שבכל רגע יש לנו את הזכות לבחור, ואני בחרתי לצאת מהסיפור שלי, לגדול ממנו, עם הרבה כוח רצון. אני מאמינה שהרבה מאתנו יכולים, כל אחד והסיפור שלו." 

billie@netvision.net.il

 

עוד בהרצליה
חשבנו שיעניין אותך גם...
הגיל זה רק מספר
"תם עידן אונר"א בירושלים"
צה"ל יצא במבצע "מגן צפוני"
אישום: אנס ותקף את בת זוגו
 ילד כבן 7 שרכב על אופניים נפגע מאוטובוס בבית שמש ונפצע באורח קשה.
אוטובוס פגע בילד בבית שמש
הפוליטיקה של כפר סבא
הפוליטיקה של כפר סבא
טרגדיה בהרצליה: צעיר התחשמל למוות
טרגדיה בהרצליה: צעיר התחשמל למוות
ה- GPS של הניתוח האורתופדי