הרצליה

ביהמ"ש העליון את אישר את הבנייה באפולוניה

אדם טבע ודין בתגובה: "הפסיקה מסכנת את בריאות הציבור. נגיש בקשה לדיון נוסף".

כתב לוקאל 30/06/2019
אפולוניה
צילום: מנו גרינשפן

בשבוע שעבר , הפך בית המשפט העליון, ברוב של 2 נגד אחד,  את פסק הדין המחוזי שביטל את אישור תכנית הבניה של מעל 3000 יח"ד באפולוניה על ידי הותמ"ל  (הועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור).  משמעות ההחלטה היא תכנון אשר מתעלם מזיהום הקרקע ועלול לפגוע בבריאות הציבור. כך למשל, ניתן יהיה לתכנן מבני ציבור כגון בתי ספר וגני ילדים על קרקע שבפועל היא מזוהמת. כמו כן, פינוי הזיהום בלי תכנון מחייב של אמצעי הגנה וטיפול מראש עלול לסכן את בריאות תושבי האזור בשל חשיפתם לחומרים מסוכנים.

עו"ד אלי בן ארי, שייצג את אדם טבע ודין בהליך המשפטי: "למרבה הצער, פסיקתו זו של בית המשפט העליון מהווה הכשר לתכנון גרוע ושרירותי שמתעלם מתשתית מידע הכרחית. אך מעבר לכך, היא גם יוצרת סיכון של ממש לבריאות הציבור. יש לקוות שבדיון הנוסף הפסיקה תתהפך."

פסיקת המחוזי, שניתנה באוקטובר 2017, נומקה בכך שהתכנית, שחלה גם על השטח המזוהם במיתחם הנטוש שמזוהם מזה עשרות שנים של תעש נוף ים,  אושרה בלא שהושלם סקר סיכונים בנוגע לשטח. כלומר, בלי שהותמ"ל יכלה לדעת איזה חומרים מסוכנים יש בשטח, היכן הם מצויים, באיזה כמויות, ומה נדרש לעשות כדי לטפל בהם.

ראש ההרכב בבית המשפט העליון, שדן בערעור המדינה על פסק הדין המחוזי, השופט יצחק עמית, בפסק דין מפורט ומנומק, קיבל את עמדת בית המשפט המחוזי, שבלי המידע על הזיהום לא ניתן לבצע תכנון נאות. השופט עמית מביא (ס' 37 לפסק דינו) את עמדת רשות המים לפיה צריך לתכנן רק אחרי שהמידע על זיהומי המים יאסף, וכן (בס' 40) מדגים שאם ימצא שבית ספר מתוכנן מעל אזור מזוהם הרי ברור שיהיה צורך לשקול להזיזו למקום אחר, ולכן על המידע בדבר הזיהום להאסף קודם. לסיום הוא קובע נחרצות:

"התשתית העובדתית החסרה שעמדה לנגד עיני הוועדה פגעה לא רק ביכולתה של הוועדה לקבל החלטה מושכלת, אלא גם ביכולתם של הגורמים השונים להגיש חוות דעת או התנגדות ממצה ועניינית. פגיעה זו קשה ביתר שאת מקום בו המידע החסר מתייחס לסיכונים תברואתיים מהסוג המדובר, שהם בגדר "דיני נפשות" "  (ס' 41 לפסק דינו).

ואולם, שופטי הרוב, אלרון ווילנר, לא קיבלו עמדה זו. השופט אלרון, שכתב את עמדת הרוב, קיבל באופן גורף את עמדת המדינה, שטענה באופן גורף (תוך התעלמות מהנימוקים של השופט עמית) כי ממצאי הסקר לא ישפיעו על התכנון.  בפסק הדין המחוזי מובהר למשל כי הידיעה על אופי הזיהום והסיכון ממנו צריכה להכתיב, למשל, איך יתבצע פינוי המזהמים מהשטח בלי לסכן את שכונת נוף ים הסמוכה. אם הדבר לא יהווה חלק מהתכנון אז הסכנה לשכונה עלולה להיות משמעותית.

בס' 20 לפסק דינו למשל מקבל השופט אלרון את עמדת המדינה כי אם יתגלו גזי קרקע ניתן לפטור את הבעיה על ידי מיגון מתאים. עמדה זו של המדינה מתעלמת ממידע שהוא בחוות דעת מומחה מטעם אט"ד שהוגשה לביהמ"ש, ובה מפורט כי לפי מחקרים עדכניים של הרשות להגנת הסביבה בארה"ב,  מיגון מפני גזי קרקע אינו תמיד יעיל. כלומר, כאשר מתגלים גזי קרקע, זה לא הגיוני פשוט לא לבנות באותו מקום? אבל זה לא יהיה אפשרי כמובן כאשר התכנון יושלם לפני שנבדק היכן הזיהום.

בתגובה להחלטת בית המשפט העליון לערר אפולוניה: ראש עיריית הרצליה משה פדלון קיבל בצער את החלטת העליון בעניין אפולוניה. ״מדובר בהחלטה שמכחידה במודע שטח טבע פראי, המהווה בית גידול לעשרות זנים של בעלי חיים וצמחים שנמצאים בסכנת הכחדה. לעיריית הרצליה יש תכנית להפוך את המקום לפארק אקולוגי-ארכיאולוגי, שיהווה אטרקציית תיירות בינלאומית".

 פדלון הוסיף: ״עוד לא נאמרה המילה האחרונה במאבק. אנחנו נפנה לממשלת ישראל ולשר האוצר משה כחלון שתמך במאבקינו להתערב מייד בנושא כל עוד לא מאוחר מדי״.


 

עוד בהרצליה
חשבנו שיעניין אותך גם...
תאגיד המים בשרון צפוי להתאחד
רעננה צפויה להתאחד עם הרצליה, טירה וכפר שמריהו
צרפת מבקשת הסגרתם של שני תושבי רעננה
צרפת מבקשת הסגרת שני תושבי רעננה
מרכיבים קואליציה
שחה לזהב
חודש הבריאות במרכז של קרסו אבן יהודה
חודש הבריאות באבן יהודה
הציבור בחר: חופים שקטים בכינרת
לימודי תעודה
לימודי תעודה – מסלולים אפשריים
חוזרים לכיתה א'