כפר סבא

אחים למקצוע

לרגל שבוע האח/ות הבינלאומי שצוין השבוע שוחחה כתבתנו עם שלושה אחים העובדים בבית החולים "מאיר" בכפר סבא על הבחירה לעבוד במקצוע שנחשב נשי, אלימות כלפי צוותים רפואיים ועל האהבה והסיפוק שיש להם מהמקצוע

זוהר אליה 10/05/2018
אחים למקצוע
מימין: תומר כהן, דימה כ"ץ ובן רוזנבליט. מלאי גאווה וסיפוק (צילום: דוברות בית חולים מאיר)

בשבוע האחרון ציינו ברחבי העולם את שבוע האח/ות הבינלאומי. זהו שבוע הולדתה של פלורנס נייטינגייל שייסדה את מקצוע האחות, בתקופה שבה האמינו שרק נשים יכולות לתפקד בכזאת עבודה.

"פעם חשבו שרק לנשים יש מספיק חמלה בשביל לסעוד חולים", מסביר בן רוזנבליט (37) מאלפי מנשה, אח במיון ילדים בבית חולים "מאיר". "לקח זמן עד שהגברים גילו את המקצוע, במיוחד בישראל שבה יש נרטיב שוביניסטי משמעותי. בעבר, כששמעו שאני אח הרימו גבה, אבל היום כבר פחות והמאזן בין גברים ונשים במקצוע הולך לכיוון שוויון".

"האחים נמצאים יותר במקומות עם ה"אקשן" כמו חדרי ניתוח, יחידות טיפול נמרץ וחדרי מיון", מציין תומר כהן (43) מנתניה, אח בחדר ניתוח ומנהל תורן. "ועדיין יש בתחום רוב נשי. אולי בגלל שיש גמישות רבה בשעות העבודה ושזה מקצוע עם הרבה אמוציות והתמודדויות רגשיות לא פשוטות".

גם דימיטרי כ"ץ  (33) מפתח תקווה נמצא במקום עם הרבה "אקשן" - טיפול נמרץ כללי, אבל אצלו בבית אף אחד לא מרים גבה. את אשתו הכיר במהלך הלימודים וכיום גם היא אחות טיפול נמרץ בבילינסון.

 "הרב בחתונה אמר שזאת הפעם הראשונה שהוא יכול לחתן אח עם אחות", הוא מחייך. "כל ערב אנחנו "מעבירים משמרת", כל אחד מספר מה עבר עליו ואנחנו מכילים ומקבלים זה את זו. זאת אחת הדרכים להתמודד עם מה שעובר עלינו".

 נלחמים על כל פצוע

 ועוברים עליהם דברים קשים. אל האחים מגיעים הפצועים ישר מהשטח – עם הדם, הבוץ וההפרשות, ההלם, הבכי והצרחות. איך מתמודדים עם כל זה?

דימיטרי: "המראות לא קלים, אבל באותו רגע לא חושבים עליהם אלא על האתגר. רמת האדרנלין גבוהה מאוד ואנחנו נלחמים על כל פצוע וחולה עד כמה שאפשר. המחשבות באות אחר כך ולכן יש לנו ליווי של פסיכולוגית קלינית של בית החולים. אחרי מקרים קשים מזמינים אותה ויש אצל מי לשפוך את הלב. עם הזמן מגדלים עור של פיל".

בן: "לדעתי זה אף פעם לא נעשה קל יותר, וכשחולה מת באופן בלתי צפוי זה קשה ומטלטל גם את הקשוחים ביותר. לעומת זאת כשהמוות צפוי יש סיפוק מכך שאני יכול לארגן עבורו את הרגעים האחרונים בצורה ראויה. צריך לדעת לזהות מבחינה קלינית את הרגע המתאים שבו מכוונים עם הרופא את המשפחה להיפרד. להסביר על מצבו של החולה, על הסביבה שבה הוא נמצא כדי שלא יילחצו מהמכשירים המצפצפים, לנסות להפיג את הפחד ולשדר שזה עצוב וקשה אבל לפחות הם זוכים להיפרד. יש רבים שלא זוכים".

 הרוב המוחלט מוקיר תודה

 יש לא מעט מקרים שבהם משפחות מפגינות אלימות כלפי הצוות הרפואי. יצא לכם להיתקל בכך?

תומר: "הרוב המוחלט מוקיר תודה ונותן כבוד. רק לעיתים נדירות רואים את מקרי האלימות, אבל צריך להבין שמדובר באנשים שנמצאים בסטרס מאוד גדול שלפעמים מתפרץ. הרבה פעמים יש תורים מאוד ארוכים, כי מערכת הבריאות מתמודדת עם חוסר תקציבי, אבל אנשים רואים איך אנחנו לא יושבים לרגע ולא הולכים להפסקות ומבינים ומעריכים".

דימיטרי: "המשפחה היא חלק אינטגרלי מהחולה ומטפלים גם בה. גם הם במצב קריטי בגלל הדאגה והתפקיד שלנו זה להביע אמפטיה ולהיות קשובים כי באותם רגעים אנחנו המשפחה שלהם. צריך ליצור אמון ולכן אנחנו תמיד מדברים בגובה העיניים, וכשנוצר אמון אין תקלות".

"יש הבדל כשעובדים עם ילדים", סבור בן. "אם אני נתקל במלווה של מבוגר שמתנהג לא יפה אני יכול לסגור את עצמי בפני הסיטואציה כי יש סביבי כל כך הרבה אנשים והתרחשויות. אבל כשמדובר בילד שלא מרוצה זה "ביג דיל". את הילדים זה לא מעניין אם אתה עייף או רעב. הם דורשים שתהיה בטופ שלך ב 100%. זאת הסיבה שלקח לי הרבה שנים להגיע למיון ילדים. הייתי צריך תעצומות נפש שחששתי שאין לי, במיוחד כשהילדים שלי היו קטנים. היום יש לי מספיק ידע, ניסיון ובשלות".

 סיפורים מרגשים

 עם כל הקשיים, שלושת האחים מלאי גאווה וסיפוק במקצוע, ויש להם הרבה סיפורים מרגשים.

"היה לנו חולה במצב אנוש במשך תקופה ארוכה וכבר התחילו להכין את המשפחה לכך שהוא לא ישרוד", מספר דימיטרי. "ביום החתונה של הבן שלו הבן בא עם ארוסתו לבקר אותו, עם החליפה והשמלה ומאותו יום מצבו התחיל להשתפר פלאים עד שהוא שוחרר. עד היום הוא מבקר אותנו וכולם בוכים כשהוא מגיע".

תומר: "לפני כמה חודשים הגיעו אלינו הפצועים מהתאונה הקשה שהייתה בשומרון ובה נהרגו 2 ילדים וההורים ועוד ילד נפצעו קשה. אני הייתי אז מנהל תורן וצריך להפעיל את כל האירוע הטראומתי הזה ומה שהכי ריגש אותי היה שהאבא, עם כל המצוקה והאבל, היה לו הכי חשוב לתרום את הקרנית של הילדים כדי להציל מאור עיניים של ילדים אחרים".

היו שנים שבהן ארגוני האחיות מחו ושבתו בגלל תנאי השכר. איך התנאים היום?

תומר: "היום השכר של האחים למי שעובד במשרה מלאה מאוד הוגן. הלימודים הם לתואר אקדמי ויש אפשרויות קידום. בתור אח מנהל תורן אני כבר 4 שנים חלק מהנהלת הסיעוד של בית החולים, כך שיש לי את השילוב גם של ניהול, במשמרות שבהן כל בית החולים על הראש שלי, וגם עבודה עם מטופלים".

בן: "בשנים האחרונות יש גם אפשרויות קידום לא רק בתחום הניהול אלא גם הקליני. החלום שלי הוא להיות מומחה קליני ברפואה דחופה. אני רוצה להגיד לחברי הגברים שזה מקצוע קסום עם אופק וקידום, סיפוק אדיר, גיוון תעסוקתי וביטחון כלכלי. הוא הרבה מעבר לחלוקה שבין גברים לנשים".

 


עוד בכפר סבא
חשבנו שיעניין אותך גם...
שני קטינים יואשמו בחמישה מקרי שוד
שני קטינים יואשמו בחמישה מקרי שוד
מעודדים מעורבות חברתית
תקלה במערכת האשפה הפניאומטית בנווה זמר
תקלה במערכת האשפה הפניאומטית בנווה זמר
לזניה מטורטייה
לזניה טורטיה
אחד מול כולם
הבנים והבנות
שיהיה לכם יום כתום
הופעות חיות למרגלות בניין העירייה