כפר סבא

נפרדים ממינה

מאות ליוו את נקוש ז"ל בדרכה האחרונה, צרפתי ריגש את הקהל הרב בהספדו ואמר: "אני בלעדיך עכשיו אהובתי, אבל זה לעולם יהיה איתך.

זאב שרגא 17/05/2018
צביקה צרפתי ומינה נקוש ז"ל (צילום: באדיבות המשפחה)

הלם כבד נפל על  כפר סבא בבוקרו של יום שישי שעבר, עת נודע על פטירתה בטרם עת של בת זוגתו של ראש העירייה צביקה צרפתי, מינה נקוש ז"ל שהלכה לעולמה לאחר מאבק במחלה קשה. מאות ליוו אותה בדרכה האחרונה ואילו צרפתי, שחלק עמה 23 שנות זוגיות לתפארת, ריגש את הקהל הרב כשספד לה: "מינה שלי, תם המסע הארוך שלנו, תם מסע מאבקנו. המאבק במחלה שלקחה אותך מאתנו, בתהליך ארוך עד כאב, כואב עד דמעות. תם המסע שלנו".

"אני אומר את המילים הללו ועדיין לא מסוגל לעכל שהן אכן אמיתיות. שהמעמד הזה, שפחדתי ממנו כל כך הרבה זמן אבל גם התכוננתי אליו בלי להודות בכך, אכן קורה כעת לנגד עינינו. שכל אוהביך הרבים, שבט חבריך ומוקיריך, אכן הגיעו לכאן כדי ללוות אותך לדרכך האחרונה. ואיך נפרדים מאדם נדיר שכמותך? איך נפרדים מאהבת חיי? עשרים ושלוש שנים חלפו מאז ראשית צמיחת אהבתנו, מתחילת הסיבוב השני שלנו. עשרים ושלוש שנה חלפו, ואני עוד זוכר, ולא אשכח מעולם, את היום שבו סיפרו לי עליך לראשונה. את המפגש הראשון שלנו במשרדי אגד, את הרגע שבו נכנסת לעולמי; אמרת לי שלום ופנית ללכת, ולא ידעת שבמילה האחת הזו – שינית את חיי לנצח; מילאת את לבי באור שלא הכרתי ובאהבה שלא האמנתי שהיא עוד אפשרית".

"מאז ועד היום - ידעתי שזכיתי בפרס הגדול מכל". ספד צרפתי, "לא היה לי דבר עצום ומרגש יותר ממך, מהקשר איתך, מארבעת הבנים, שלך ושלי ושלנו - שעטפנו אל חיקנו, אל נחלת האוהבים שהקמנו ויצרנו. לפני כשנתיים נשברה לה שגרת היום השקטה שלנו, עם הבשורה הקשה על המחלה. היו אלו שנתיים קשות, מלאות תהפוכות, עליות ובעיקר מורדות. שנתיים בהן חשבתי כיצד היו ממשיכים חיינו להתגלגל לו רק היינו מצליחים להתנער מכבליה של המחלה האכזרית. וכמה קשה עבורנו להוקיר את הטוב שזכינו בו עד שהוא נלקח מאתנו, כמה קשה להעריך את האור בטרם מתמלא עולמך בחושך. בשנה האחרונה, ובעיצומה של ההתמודדות הקשה שלנו, לקחתי על עצמי את ראשות העיר כפר סבא ואת, היית שותפה חשובה, כל כך חשובה. כמה התרגשות הייתה לי מכך שזכית להיות שם, איתי ומאחורי. כמה שמחתי על הגאווה שלך. על הזכות שהייתה לי להודות לך, שכן לעולם לא יכולתי להגיע לרגע הזה, ולשום דבר אחר, ללא התמיכה והתבונה והאהבה שלך.

 "בטיפולים הארוכים בבית החולים, שהחלו והפכו קשים יותר, ידענו שנינו שזמננו קצוב. נגענו זאת במרומז, בזהירות רבה ולעיתים רחוקות. את המשכת להילחם בכוחות האדירים שלך. שמרת על האופטימיות והאמונה שתמיד הובילו אותך. אך לצד האופטימיות, חלחלה בכל העת גם הדאגה. דאגת מהסוף, מהכאוב והקושי. אבל כמו תמיד, גם בשלהי המאבק דאגת לאחרים לפני שדאגת לעצמך. הבעת את דאגתך מעתידנו, מאיך שנסתדר לאחר שתלכי. אני עדיין לא יודע לענות על כך. אני לא יודע איך קמים בבוקר בלי הידיעה שיש אותך לצידי. אבל אני מבטיח לך שבדרך רצופת התלאות שאנו יוצאים אליה כעת, אמשיך לשמור על הבית האהוב שלנו, על המשפחה שבנינו בכל כוחותינו, על ילדיך שהם גם ילדיי, על הנחלה המרגשת הזו שאין עוד מלבדה כשם שאין עוד מלבדך.

"סלחי לי, אהובתי, שלא הצלחתי להציל אותך. וסלחי לי גם על כך שאין אני מונה כאן את כל מעלותיך הרבות, את יופיך הפנימי והחיצוני הכה נדירים, שהיו כנר לרגליי וליוו אותי בכל צעל ושעל. את הרי מכירה אותי טוב מכל ויודעת שאינני איש של מילים; שאת הפרידה הכואבת והאישית אעשה בדרכי שלי, באופן שגם את היית בוחרת לעשות לו רק יכולת היית להשמיע את קולך. אותו קול נעים ומרגיע, אוהב ומלטף, שליווה אותי מהרגע הראשון שזכיתי בך ועד לכתך. כפי שכתב הסופר דוד גרוסמן: 'כזאת תרופה היית לי'. תרופה למזל השיפוטי שהחליף אצלי את האופי. ולכל נוגדני החיים שהצטברו אצלי בדם, עד שבאת, בהמוניך. את שהבטחת להביט בי תמיד בעיניים טובות. עיניים של עד אוהב. ולא היה לי דבר יפה מזה בחיי. מינה שלי,  תודה שבאת לעולמי בהמוניך. תודה שהיית לי לעד אוהב.  כיום תם המסע שלנו, הגיע לקיצו. אני בלעדיך עכשיו אהובתי, אבל זה לעולם יהיה איתך. בכל מקום שאהיה – את איתי. ואיתנו. שותפה מלאה, נסתרת מעיני כל אך גלויה לי בכל עת. הייתי שלך ואני נשאר שלך עד לפגישתנו הבאה, ומשם הלאה. אוהב אותך תמיד. צביקה, דור, פז, לירן ושובל".

"קיבלנו אותך במתנה מההורים" 

אחיותיה של מינה, ויקי ויטנברג וזיוה דבוק: אחותי מינה, קיבלנו אותך, זיוה ואני במתנה מההורים. הייתי ילדה בת 4 כשנולדת. גדלנו ביחד במשפחה כפרית חמה, והיינו קרובות כל השנים. אני התחתנתי וילדתי שלושה ילדים ואת אהבת אותם כאילו היו שלך. התחתנת, יצאנו לטיולים משותפים, שבתות בים, משפחה מאושרת. באוגוסט 93 ילדת את דור, בנך הבכור. השמחה הייתה גדולה. חודשיים לאחר מכן התבשרנו שאת שוב בהריון, לא יכולנו לבקש יותר מזה. ואז הגיע האסון, דני נהרג, נשארת אלמנה בת 29 עם תינוק ובהריון. דורון ואני החלטנו לקחת את המושכות ולעזור לך, דאגנו שתיקני את הדירה מעלינו וביקשנו מהילדים שיעזרו לך, וכך הפכנו למשפחה חדשה שמגויסת לעשות הכל כדי שהחיוך של מינה יחזור לפניה והילדים יגדלו בבית שמח. חיכינו ללידה שתכניס קצת אושר, וכך ביולי 94 ליוויתי אותך לחדר לידה, עם הרבה כאב ילדת את פז שהביא איתו אור הביתה. במשך שנתיים גרנו ביחד, משפחה מלוכדת ותומכת ואז הגיע צביקה. בניתם לכם משפחה חדשה. כל אחד עם 2 הבנים שלו וביחד גידלתם אותם כאחים. נשמתי לרווחה".

"הקשר שלנו נשאר הדוק, קשר כמו של תאומות שמרגישות האחת את השנייה, חופשים בארץ ובחו״ל ביחד, בילויים משותפים, חברות משותפות, חגים, היינו שותפות להרבה אירועים ורגעים טובים וגם פחות אבל תמיד היינו ביחד, אוחזות ידיים ביחד ושותפות לדרך. בכל בוקר התעוררתי להודעה  'אוחת ערה? תעלי לקפה'. ואחהצ 'אוחת מתי הולכים לאמא?'. לפני כשנתיים התגייסנו למלחמה שלך, עשינו הכל אבל הכל כדי שתחלימי. בחודשיים האחרונים, שרון, ביתי, חיזקה אותי והזכירה לי בכך שאמרה לי שהתפקיד שלנו להמשיך לגרום לה לחייך, מעבר לזה זה לא בידיים שלנו. בחודש וחצי האחרון לא עזבתי אותך. הייתי צמודה אלייך, הסתרתי ממך את הכאב שלי לראות אותך דועכת. ביום רביעי הגעתי אלייך לבית החולים, ראיתי אותך עייפה וכואבת יותר מתמיד. יום חמישי בערב כל המשפחה עטפה אותך באהבה, זיוה ואני לא עזבנו אותך עד שישי בבוקר כשעצמת את עינייך. היית יפה ושלווה, מינה היפה שלנו".

 "אני לא מצליחה לדמיין את החיים מעכשיו, איך ממשיכים? בימייך האחרונים פחדת מי ידאג ומה יהיה עם הילדים, אני מבטיחה לך שנשאר משפחה מלוכדת ונדאג לילדים שלא יחסר להם דבר. הסתכלנו בימים האחרונים מה פירוש השם שלך, מינה - לוחמת, מגן אנוש, אהבה בדיוק מי שהיית, והפירוש האחרון היה - גן עדן - שם תיהיה מנוחתך. אנחנו אוהבות אותך, אחותנו האהובה. ויקי וזיוה, הבעלים שלנו והילדים".

 אחייניתה של מינה ז"ל, שרון כהן: "דודה שלי, אהובה שלי, כשאדם נולד - שעת שמחה היא לעולם. כשאדם נפטר שעת עצבות ודמדומים יורדת על העולם. כשאדם נולד יוצאת בת קול משמיים ומודיעה בתרועה ובשמחה על המאורע, היא קוראת למלאך שילווה את האדם בדרכו.ב-11.9 לפני 53 שנים בישר המלאך על הולדתך, הבת הקטנה של סבתא וסבא, האחות הצעירה והאהובה על כולם. לפני פחות משנתיים חזר המלאך והפעם הביא איתו את המחלה הקשה. בכל האזכרה של דני ושל סבא ביקשתי מהם שיישמרו לנו עלייך, אבל כנראה שדני התגעגע אלייך, ועכשיו הוא וסבא שככ אהב אותך מכשייפה שלו, עוטפים ומחבקים אותך ושומרים עלייך. נלחמת בכל כוחותייך, באצילות שמייחדת אותך, עד לפני חודש למרות הכאבים והפחד שמרת על החיוך היפה שלך. היית מקור השראה ונתת כוחות לכולנו. לא רצית להכאיב לנו ושמרת לעצמך את הכאב. החודש האחרון היה קשה מנשוא, לראות אותך סובלת ועדיין נלחמת, נלחמת במלחמה שאי אפשר היה לנצח.

  "דודה שלי, עברנו הרבה ביחד, הדודה המיוחדת שלי שלקחה אותי ואת האחים שלי בחופשים לעבודה, בכל חופש חיכיתי שדני יבוא לקחת אותי אליכם. ואז הגיע האסון, דני נהרג. היינו מלוכדים, אמא ואבא דאגו שתעברי לגור מעלינו. וביקשו מאיתנו הילדים שנעזור לך, כולנו התגייסנו, אבא שלי במסירות דאג, אמא שלי, אחותך הדואגת נצמדה אלייך יותר מתמיד, לירוני וחמבוש שלך, כולנו התגייסנו והפכנו למשפחה חדשה ועצובה. רצינו שיהיה לך טוב, לעזור לך לגדל את הילדים, שלא יחסר להם דבר. גרתי אצלך שנתיים, היינו צמודות והקשר שלנו רק התהדק. היית בשבילי יותר מדודה, היית החברה הטובה, האשת סוד שלי, הכתף שלי, היית השותפה שלי בהכל. לא היה יום בלי שדיברנו. כשאני חליתי אמרת לי ״שרלוט אין ברירה את חייבת לנצח״ ועשית הכל כדי שאני אנצח, וניצחתי והבראתי והיינו בטוחים שזהו מעכשיו רק טוב לפנינו. ואז התבשרנו על המחלה הארורה שלך ואמרתי לך - 'דודה את חייבת לנצח' ואמרת לי 'ברור' ונלחמת, נלחמתי איתך, תמכתי בך, רציתי שתנצחי, סליחה דודה, סליחה שלא יכולנו לעזור לך לנצח. עשינו כל שביכולתנו אבל זה היה גדול מאיתנו.

  "דודה שלי האישה האהובה על כולם, אשת חיל, האישה הטובה, האמא המסורה, הבת המדהימה, האחות למופת, החברה שכולם אהבו, את כבר חסרה לכולנו. אני אוהבת אותך בטירוף ומתגעגעת אלייך. תנוחי על משכבך בשלום אהובה שלי ותשמרי עלינו. אנחנו ננצור את החיוך שלך לנצח. אנחנו מבטיחים לך שנשאר מלוכדים, כל המשפחה. אנחנו אוהבים אותך, כואבים את הפרידה, מתגעגעים אליך אהובה שלנו, האחת והיחידה."

 


 

   zeevshraga1978@gmail.com

 

עוד בכפר סבא
זאב שרגא 13/12/2018
כתב לוקאל 12/12/2018
כתב לוקאל 12/12/2018
כתב לוקאל 11/12/2018
חשבנו שיעניין אותך גם...
אלוף במתמטיקה
המועמדים לראשות עיריית י-ם השתתפו בפאנל בנושא סביבה
מתכוננים לחנוכה
ב(ע)ין השורות
DECATHLON מגיעה לכפ"ס
מהפכת הדור החדש?
מהפכת הדור החדש?
"היא חזרה עם חיוך על הפנים"
שוק של תירוצים
שוק של תירוצים