כפר סבא

"תאטרון זאת מחלה ואני עוד לא מצאתי לה את התרופה"

השבוע נפתחה שנת הלימודים בתיכון כצנלסון ללא מנהל מגמת התאטרון המיתולוגי, שמי קלדרון, שפרש לגמלאות. קלדרון, שגידל דורות של שחקנים, מסכם 42 שנות הוראה ולימוד תאטרון ומשחק וכבר מסתער על הפרויקט הבא, שקשור, כמובן, לאהבתו הגדולה: חוגי תאטרון לילדים, נוער ומבוגרים

זוהר אליה 06/09/2018
קלדרון. "הכי משמעותי הרגשתי בעבודה עם נוער"

"האחד בספטמבר הגיע, והעיר כפר סבא התעוררה לעידן חדש. לאחר 42 שנים המורה, המחנך והמנטור האהוב, שמי קלדרון, לא התייצב בשערי בית הספר אלא נשאר לנמנם במיטתו". כך נפתח סרט הפרידה שהכינו תלמידיו לשעבר של שמי לרגל פרישתו מניהול מגמת התאטרון בתיכון "כצנלסון". ואם יש דרך קלה ושטחית למדוד את הישגיו, הרי שרשימת המופיעים בסרט מדברת בעד עצמה – רשף לוי, דרור קרן, אביעד קיסוס, אבי נוסבאום , פזית ירון-מינקובסקי, ארז (איזי) שרון, אוהד שרגאי, דרור גלוברמן ועוד. כולם ילדים טובים מכפר סבא, שגם אחרי שזכו להצלחה גדולה שומרים איתו על קשר.

אין קיצורי דרך

"התאטרון הוא כלי להעצמה נפשית של הילדים ונותן להם חיזוק נפשי ועזרה בהתגברות על קשיים", מסביר שמי. "אני מלמד אותם שהכישרון זה רק חלק ממכלול וצריך להירתם לתחום ולעבוד קשה. מנתב אותם לפרופורציות הנכונות ומסביר שבחיים צריך לעלות מדרגה-מדרגה. כוכב מתרומם מהר ומתרסק מהר".

אז לא המלצת לאוהד שרגאי ללכת ל"כוכב נולד"?

"אני לא ממליץ על תכניות כאלה וגם לאוהד, בסוף העונה, המלצתי לא לנסות ישר להיות כוכב-על אלא להתחיל לאט-לאט. למצוא משהו שהוא לא לבד ובאמת החיבור שלו עם עילי בוטנר זאת הצלחה גדולה".

קצת קשה לדמיין איך מאחורי כל הכוכבים הזוהרים האלה עומד שמי. עם קול נחוש, סבר פנים רציני וטוטאל לוק של מג"ד בצבא, שמי עוף שונה ונדיר בסביבת התאטרון המוחצנת. הוא גם מעיד על עצמו שכילד, בחיפה של שנות השישים, מעולם לא היה מאלה שישר רואים עליהם שהם כוכבים.

"הייתי נער שקט ומופנם ואי אפשר היה לראות עלי שיש לי כשרון דרמטי, אבל אברהם קלינגר הבמאי ראה את הפוטנציאל שלי. הוא העלה אותי על הבמה בתאטרון "הסדנה" וכבר מגיל 16 שיחקתי שם באופן מקצועי והבנתי שזה הייעוד שלי. אולי בגלל זה אני כל כך אוהב לעבוד עם נוער. לקחת משהו שהוא פרח סגור ולעזור לו להיפתח לאט לאט. אני רואה את עצמי בילדים האלה".

לאחר התיכון שירת שמי כקצין בהנדסה קרבית. לאחר שחרורו מהצבא למד משחק ב"ניסן נתיב", שיחק בתאטרון של רנה ירושלמי וקיבל הצעה לעבוד כעוזר במאי של יוסף מילוא בתאטרון הילדים "אורנה פורת". במקביל לעבודתו כעוזר במאי החל לעבוד בחוגים לנוער עד שבשלב מסוים הבין שזה הייעוד שלו.

"ראיתי שעבודת הבימוי מאוד תופסת אותי אבל הכי משמעותי הרגשתי בעבודה עם נוער", הוא מודה. "אז לא היו הרבה חוגים בתחום ועבדתי בשעות אחר הצהריים במתנ"סים ובתי ספר. אחד מהם היה "כצנלסון".

כשהמנהל המיתולוגי של "כצנלסון", קירשנר, הציע לו לפתוח מגמה לבגרות, זה היה דבר חדשני לגמרי. בהתחלה היא יועדה לשלוש יחידות לימוד אבל כבר אחרי שנה הבינו שכדאי להרחיב לחמש.

"מגמת התאטרון היא בועה בתוך בית הספר ומלבד העניין המקצועי היא כלי להעצמה נפשית של הילדים. הרבה תלמידים שלא מצאו את עצמם במקום אחר או שהיו רגע לפני סילוק מבית הספר מצאו מפלט במגמה והיו מגיעים הרבה מעבר לשעות הנדרשות. מי שפרח במגמה זה השפיע על התפקוד שלו בכל תחומי בית הספר".

קלדרון עם אחד הבוגרים המצטיינים, דרור קרן (צילום: פרטי)

קלדרון עם אחד הבוגרים המצטיינים, דרור קרן (צילום: פרטי)

אתה מרגיש הבדל בין דורות התלמידים שהגיעו אליך?

"היום רמת הריכוז של הילדים יותר נמוכה. הם קוראים פחות טקסטים ומחזות  וקשה להם יותר ללמוד בעל פה, אבל מבחינה מהותית אין שינוי. מגיע אלי אותו נוער, והוא איכותי וטוב".

ומה לגבי ההורים השאפתניים שדוחפים את הילדים ל"כוכבות"? איך אתה מתמודד איתם?

"אני מראה להורים תכנית עבודה ברורה ושקופה ולא מבטיח הבטחות. כמובן שאני עובד עם סוכני סרטים, אבל בוחר אותם בקפידה ולא נותן כניסה לסוכנים שמבקשים מהילדים בוק באלפי שקלים ולא עושים עם זה כלום".

וחוץ מזה הוא לא צריך לעשות למגמה פרסומת. כולם יודעים היטב מיהם הבוגרים, שגם מגיעים מדי פעם להרביץ תורה בדור ההמשך. דרור קרן, למשל.

"הייתי מבקש ממנו להסביר לתלמידים שאין קיצורי דרך ושבחיים צריך לעלות מדרגה-מדרגה", אומר שמי. "ודרור הוא דוגמה מצוינת. הוא תמיד היה לא רק מוכשר מאוד אלא גם קפדן, חרוץ ומדויק".

אבל גם עם עבודה קשה מדובר בתחום בעייתי מבחינה כלכלית.

"ההישרדות בתחום לא פשוטה. טווח השנים של שחקן הוא יחסית קצר ומעטים שורדים לאורך זמן, אבל תאטרון זאת מחלה ואני עוד לא מצאתי לה את התרופה. גם המגמה פועלת במגבלה תקציבית וכל הזמן הייתי צריך לחשוב על פתרונות בימוי יצירתיים".

אתה לא מצטער שעזבת את הבימוי בתאטראות הממוסדים?

"מפתה לחשוב על בימוי בתקציב גדול אבל אין תחליף לתחושת הסיפוק בעבודה עם נוער. את מכתבי התודה שאני מקבל מילדים והורים אי אפשר לקבל בשום מקום אחר. בתאטראות הגדולים אתה עובד חודש על הצגה והיא רצה וזה לא עושה לי את זה כמו העבודה לטווח ארוך עם הנוער".

מתמקד בחוגים

כיום, בגיל 68 לשמי יהיה קצת יותר זמן לבלות עם שלושת ילדיו ושלושת נכדיו אבל בעיקר הוא מתכנן להתמקד בחוגים שהוא מעביר אחר הצהריים ובערב בתיכון "כצנלסון". יש לו 3 קבוצות ילדים ונוער, מכיתה אלף ועד חטיבה (עד עתה נמנע מלהקים קבוצת גיל תיכון כדי להימנע מניגוד אינטרסים) וגם קבוצת מבוגרים.

אז המתחרים עכשיו צריכים לחשוש?

"אני לא מנסה להתחרות באף אחד ותמיד מעדיף לראות מה טוב אצלי ולא מה רע אצל אחרים. אני מאמין שכל אדם לנפשו ואשמח שלכל אחד תהיה הפרנסה שלו".

  


 

 

 


עוד בכפר סבא
חשבנו שיעניין אותך גם...
יאיר קדר
"לבנטינית – ז'קלין כהנוב"
אופנוען נפצע בתאונה בהרצליה
בניה מואצת בשכונת פסגת זאב
חשד: צעיר נרצח בבת ים
יעל אדמי , נארימן מדאח , גולי סיטקוב
הדרך לשלום עוברת דרך המטבח
צעירת הצולחות
סיפורים מהחלל
סיפורים מהחלל ועל ציפורים בכלל
פרויקט ויטל בפלורנטין
חברת וויי בוקס החלה לבנות את הפרויקט השלישי שלה בפלורנטין