כפר סבא

"חזרתי אחרת לעולם הזה"

אחרי שהתגברו על המחלה, אחרי שהשיער חזר לצמוח והצלקות החלו להגליד החליטו שלוש נשים כפר סבאיות: קרן הלפרין, ענת שוקרון ושלי ידידיה-דגן להקים את קהילת "השדות" – קהילת העצמה לנשים המחלימות (וגם מתמודדות) עם סרטן השד וחולקות את אותם קשיי הסתגלות וחזרה לחיים

זוהר אליה 15/11/2018
(מימין לשמאל) ענת שוקרון, שלי ידידיה-דגן וקרן הלפרין. העצמה וצמיחה (צילום: אלן שיבר)

מי יודע איך מזהים אישה שהיה לה סרטן בשד? אישה שעברה ניתוחים קשים, כאבים בכל הגוף, טיפולים כימותרפיים, הקרנות וכריתה או שחזור של השד? אז זהו, שלא מזהים. קחו לדוגמא את קרן הלפרין (45), ענת שוקרון (42) ושלי ידידיה-דגן (43), שלוש נשים כפר סבאיות, מטופחות ומחייכות. כשהן יושבות בבית הקפה ומדברות, זה נראה כמו עוד מפגש רגיל של החברות-הכי-טובות ורק המלצר הצעיר מתמלא במבוכה כשהוא שומע שמדברים על ציצים.

"לי היום כבר ממש לא אכפת להתפשט", מצהירה שלי. "גם ככה כל היום אנשים רואים וממששים לי את החזה וחוץ מזה, הוא לא באמת שלי".

"ויש גם יתרון למי שאין פטמות", מוסיפה ענת. "בחורף לא צריך לדאוג שהן בולטות".

הנשים האלה יכולות להרשות לעצמן לצחוק. חייהן ניצלו בזכות גילוי מוקדם, אבל לא זאת הסיבה שבגללה הן ממשיכות להיפגש. הן מוגדרות כ"בריאות" אבל הקשיים הפיזיים לא נעלמו, הכאבים עדיין חזקים וגם לביטחון העצמי לוקח זמן להשתקם. לשם כך הן החליטו להקים את קהילת "השדות" – קהילת העצמה לנשים המחלימות (וגם מתמודדות) עם סרטן השד וחולקות את אותם קשיי הסתגלות וחזרה לחיים.

מה הם הקשיים איתם מתמודדות המחלימות מסרטן השד?

ענת: "הבעיה העיקרית היא שמבחינת כל העולם ניצחנו את המחלה, הבראנו, ועכשיו מצפים מאתנו לחזור לאותה נקודה בה היינו לפני הגילוי. אבל אני בחיים לא אחזור להיות אותה ענת שמלפני המחלה וזה דבר שקשה להסביר אפילו לבני המשפחה. פעם הייתי ג'דאית, כזאת שמרימה וסוחבת שולחנות וכסאות אבל היום אני עם כאבים 24/07. על הנייר אני בריאה, אין סרטן בגוף שלי אבל כל השאר בו הרוס".

קרן: "במהלך הטיפולים כולם מסביבך, הצוות הרפואי, המשפחה והחברים וברגע שהם נגמרים הצוות מוריד הילוך, וגם המשפחה שמאוד רוצה לראות אותך כרגיל. כשהבן שלי אומר לי 'את בסדר עכשיו' אני מסכימה אתו כי הוא צריך לשמוע את זה אבל זה לא המצב. חזרתי אחרת לעולם הזה ואני מגיבה אחרת לדברים, הפרופורציות וזווית הראייה שלי השתנו ואני לומדת להכיר את עצמי מחדש".

שלי: "אנחנו כל הזמן בבדיקות ומעקבים, מקבלות הורמונים כדי למזער את סיכויי החזרה של הסרטן ויש המון תופעות לוואי. הכל בגוף נדפק אחרי המחלה והטיפולים – השיניים, השיער, העור, השרירים. אפילו הציפורניים. יש כאבים מכל דבר ועייפות יתר. בבת אחת התבגרנו ב- 20 שנה".

למצוא אוזן קשבת

ענת ושלי מכירות אחת את השנייה דרך הילדים אבל הקשר ביניהן התהדק בעקבות המחלה. את קרן הכירו באירוע של עמותת "אחת מתשע". כל אחת פגשה אחרת את המחלה אבל כולן זוכרות את הזעזוע, התסכול והאימה. קרן בדיוק השתחררה אחרי 26 שנות שרות קבע וניצלה את הזמן לבדיקות, ענת הייתה מעצבת פנים עצמאית, שהרגישה גרוד מטריד בשד, ושלי, שעבדה בסוכנות ביטוח גדולה, הרגישה בשינוי בצורת הפיטמה. לשלושתן יש משפחה תומכת שליוותה אותן במהלך המחלה.

 לשלי, שכרגע לא בזוגיות, יש הורים מסורים ושני בנים (15 ו 12.5), ענת נשואה עם ילד בן 13 וקרן נשואה עם שלושה (22, 20 ו- 15). במצבן, הן אמורות להתרכז בעצמן ובטובתן אבל לא מצליחות להתעלם מהקושי של הקרובים להן להמשיך ו"לסחוב" את ההתמודדות עם אישה ואמא חולה. רק כשהן אחת עם השנייה הן יכולות להרשות לעצמן להתפרק כמה שבא להן, ולדעת שלאף אחד לא נמאס לשמוע. כעת המטרה שלהן לבנות קהילה של נשים במצבן כדי שכמה שיותר יוכלו למצוא אוזן קשבת ושפה משותפת.

ענת: "דמייני לעצמך חדר מלא נשים, עם מזגן שפתוח על 16 מעלות וכולן מזיעות את עצמן למוות מגלי חום מטורפים. מי מבחוץ יבין את זה? רצינו להתאגד ולתת מקום שבו לא צריך מסיכות ולא לפחד להגיד "כואב לי". מקום שבו כולנו מקבלות אחת את השנייה עם כל הקיטורים, ושיהיה בעיר שלנו כדי שלא נצטרך לצאת ממנה. פנינו לעירייה בהצעה למיזם קהילתי-התנדבותי ויו"ר מועצת נשים, טלי רונה, פתחה לנו את הדלת לרווחה. הם נתנו לנו את בית מועצת נשים למפגשים ועזרו לנו להרים את אירוע הפתיחה".

מה מייחד את "השדות" מקבוצות אחרות?

קרן: "אנחנו לא רוצות לדבר רק על החולי ואנחנו לא עוד קבוצת תמיכה. אנחנו קהילת העצמה וצמיחה ולכן גם נבחר השם. לא רק מלשון שד אלא משהו עם קונוטציה של חוזק".

ענת: "זה משהו יותר ביתי, אינטימי וממוקד ששם דגש על ה"פאן" עם חוגי העשרה, סדנאות, מופעי בידור וטיולים. בנוסף, המיזם כולו על טהרת ההתנדבות כדי לא להקשות על אנשים מבחינה כלכלית".

ערב הפתיחה ייערך ב 20/.11 בשעה 19:45 במתחם Sarona Space  בקניון כפר סבא הירוקה שתרם את המקום. אייל אלטוויל הקומיקאי שאף הוא היה חולה סרטן התנדב לבוא עם המופע שלו "הסרטן מת מצחוק", גלי'ס ורולדין תרמו את הכיבוד ומיכל גולן התנדבה לעצב את האירוע.

 אף אחת מהשלוש לא חזרה בינתיים לקריירה שניהלה לפני שהתגלה אצלה סרטן השד. ענת, שחלתה לפני ארבע שנים ולכן נחשבת "הוותיקה" עובדת כסייעת משלבת בבית הספר "דבורה עומר". קרן, החולה "רק" שנה עובדת בארכיון משרד הביטחון ושלי, שעדיין בטיפולים אינטנסיביים, לא חזרה.

"אני הכי לוזרית כי לא עברתי כימו", מחייכת קרן. "השתחררתי בדרגת רס"ן וכל השנים חלמתי על מה אעשה בפרישה. טיול גדול, שינוי כיוון. אבל אחרי הטראומה שעברתי אני רק רוצה עוד מאותו דבר ושתהיה שגרה".

ענת: "15 שנים הייתי עצמאית ועבדתי עד השעות הקטנות של הלילה. היום אני לא במצב לעשות את זה אבל מה שחשוב זה עצם החזרה לעבודה, להתחיל לאט לאט לעורר את הגוף והלהט שלי".

שלי: "מי יקבל אותי עם כל המוגבלות שלי? אני גם עם יד שנפגעה ואני לא יכולה לעשות איתה כלום, אבל למדתי ליהנות מהחיים, אני מבלה יותר בנופשים ובתי קפה וחוץ מזה, אני בחיים, וזה מה שחשוב".

 צאלה וקסמן גונן, סמנכ"לית שירות והסברה בעיריית כפר סבא שהובילה את הפרויקט: "אני נרגשת להיות שותפה במיזם זה ומודה לאיתי צחר, מנכ"ל העירייה, על שבחר לקדם את הפרויקט החשוב הזה באמצעות מועצת הנשים העירונית. שלוש הנשים שיזמו את קבוצת 'השדות' הן נשים מופלאות ונפלאות שמסמלות בעיני עוצמה נשית במיטבה, ואני מעריכה את העובדה שהן בחרו לחזק ולעודד נשים אחרות. במסגרת פעילותה של מועצת נשים אנו משקיעים משאבים רבים בנשות העיר, פלח אוכלוסייה משמעותי, עם מגוון אירועים, פעילויות, הרצאות וקבוצות העצמה ואני מזמינה את כולן לקחת חלק בפעילויות".

 

 

 

 

עוד בכפר סבא
חשבנו שיעניין אותך גם...
האקמו מכרמל שנלחם בחצבת
האקמו מכרמל שנלחם בחצבת
נחשפה רשת שעסקה בייבוא נשים לצורכי זנות וניהול בתי בושת
השכל עם ראש הממשלה נתניהו. הביא לנו נצחון אדיר
"מה שהייתי רוצה לקבל הוא את תפקיד שרת החקלאות"
  בוריטו אפוי עם טורטייה
בוריטו אפוי עם טורטייה
יור קקל עם רפי סער ודני הרוש
"נבחן את הסיוע לפיתוח השטחים הירוקים בכפר סבא"
נינג'ה כפר סבא
יום החינוך החיפאי
אישום: הגיע לתחנת המשטרה ואיים לפגוע בבני משפחתו