רמת השרון

המהפך של דודי

בגיל 26 קרא המנטור האישי והעסקי דודי בורבה את הספר "הנזיר שמכר את הפרארי שלו", ששינה את חייו. בימים אלו הוא מוציא לאור את ספרו "נקודת פריצה", שמשלב סיפורים על שמעון וסוניה פרס, שהיו כמו סבא וסבתא שניים עבורו, ומקווה לעזור באמצעותו לאחרים

זוהר אליה 23/08/2018
בורבה. "רוצה לשנות לאחרים" (צילום: שגב שושן)

כבר בגיל 14 החליט דודי בורבה (42) מרמת השרון שהוא יחיה את חייו בדיוק כמו שהוא רוצה. הוא יהיה רווק, עצמאי וחופשי, ובקיצור ההפך הגמור מאביו, חיים בורבה ז"ל, הנהג המיתולוגי של שמעון פרס.

"אבא שלי היה דמות חינוכית ומודל לחיקוי וגאווה", הוא אומר. "אהבתי אותו ומאוד התגאיתי בו ובתפקידו אבל הוא עבד סביב השעון כל חייו. הוא ואמא שלי היו עסוקים תמיד בהישרדות היומיומית ואני אמרתי לעצמי שלא אהיה כמוהם".

כיום דודי הוא הבעלים של חברת T.C.B.  (Taking Care of Business) הנותנת שרותי ייעוץ וליווי למערכי מכירות, שירות וניהול. הוא מרצה ומעביר סדנאות של מיומנויות מכירה, מנהיגות, פריצת גבולות והגדלת רווחים. דרך ארוכה מאוד למי שנזרק מבית ספר אחד לשני.

"כבר ביום הראשון בכיתה אל"ף שלחו אותי הביתה בגלל התנהגות ומפה הדברים התגלגלו", הוא נזכר. "סיימתי בית ספר יסודי בקושי ואת כיתה ז' עברתי בכיתה טיפולית של 7 תלמידים ממשפחות מצוקה. התיכון היחיד שהתקבלתי אליו היה תיכון מקצועי שבו למדתי מכונאות רכב עם ילדים מרקע עברייני אבל תמיד הייתי במרכז העניינים. הלכתי לחדר כושר כדי לפתח שרירים שלא יתעסקו איתי, הייתי אסרטיבי ואופטימי. בצבא הייתי מכונאי רכב, אבא אמר לי שאחרי שאשתחרר הוא יפתח לי מוסך ואני סמכתי עליו מאוד".

דודי, ילד שלישי מתוך ארבעה אחים, מתאר משפחה שהאבא היה בה עמוד התווך, שנדדה מעיר לעיר בעקבות עבודתו עם שמעון פרס ונמצאה איתו ועם אשתו בקשרים חמים.

"הם היו כמו סבא וסבתא שלי. באים להגיד שלום, נותנים דמי חנוכה ומגיעים לכל האירועים המשפחתיים שלנו. סוניה הייתה אישה מקסימה וחמה שתמיד חייכה וחיבקה ופרס היה בא לפעמים עם כל הפמליה לראות אצלנו משחקי כדורגל. אבא שלי העריץ אותו והגן עליו בכל ויכוח. בבית היה קיר שלם עם תמונות שלו וכשפרס היה בתקופות פחות פופולאריות זה מאוד השפיע על מצב הרוח שלו".

קצת לפני שחרורו מהצבא של דודי, וללא התרעה מוקדמת, עזב אביו את הבית.

"הוא עזב את כולנו, וזה היה כמו בניין שהשלד שלו נהרס. אמא קרסה, אני התרסקתי. ירדתי 10 קילו, קיבלתי פסוריאזיס. הוא היה העמוד שעליו תמיד נשענתי ומי שדאג שהמשפחה תהיה מלוכדת. רק אחרי שנה הבנתי שאם אני לא אקח את חיי בידיי, כבר אין אף אחד שיעשה זאת עבורי".

 מאיפה התחלת?

"כמובן שלא הייתה לי בגרות אז התחלתי לעבוד כנציג מכירות בחברת 'יס'. רציתי להתקדם מבחינה מקצועית אבל שמתי לב ליחס שקיבלתי מהלקוחות בגלל שאפילו העברית שלי לא הייתה תקינה. קניתי ספרי לשון ולימדתי את עצמי איך לדבר בצורה נכונה וגיליתי שאני דווקא נהנה ללמוד. השקעתי בעבודה באטרף והתחלתי להתקדם בתפקידי ניהול".

בגיל 26 הוא גם קרא ספר. בפעם הראשונה.

"קראתי את 'הנזיר שמכר את הפרארי שלו' והוא מאוד השפיע עליי. פתאום הבנתי שאני לא חייב להישאר במסלול אחד כל חיי ושתמיד אפשר לשנות ולעשות את מה שעושה אותך מאושר. עבדתי כשכיר ב'יס' עד גיל 30 ולאחר מכן בחברת סטרטאפ. הייתה לי מזכירה ורכב מנהלים אבל עדיין לא הייתי מסופק. לא רציתי לרוץ כל חיי אחרי מעמד וכסף. החלטתי להתפטר ולעשות משהו שייתן יותר ערך לי ולאחרים".

כיום דודי עובד עם חברות וגופים עסקיים בתחומי הקמעונאות, מלונאות, תקשורת, נדל"ן וגם מוסדות אקדמיים. לפני כחצי שנה הוציא ספר ("נקודת פריצה / מדיה 10").

"אני מספר את סיפור חיי מאז ששטפתי מכוניות ותיקנתי אופניים בגיל שמונה. אני משתף בתובנות שלי ונותן כלים איך להצליח במכירות, לדבר ולהשפיע. כמו שאני קראתי ספר ששינה לי את החיים אני רוצה לשנות לאחרים".

כצפוי ממי שמלווה ומדריך אנשים, דודי הוא אדם כריזמטי, רהוט וחייכן שיודע בדיוק מה הוא רוצה ובעיקר מה הוא לא רוצה. להתחתן, למשל.

"זאת תפישת העולם שלי. ראיתי את הוריי ואני רואה מה קורה מסביבי. לחיות יחד בזוגיות כל כך הרבה זמן זה לא דבר שמשרת אותי. הרוטינה משעממת ומפחידה אותי ומביאה את שני בני הזוג למצבים קיצוניים של ריבים ושנאה. תמיד ראיתי את עצמי כאבא לילדים אבל אני לא רוצה שאף אחד ינהל לי את החיים וגם לא רוצה לבגוד באף אחת".

ואיזה אבא אתה?

"הבן שלי בן עשר, אני ביחסים מעולים עם אמא שלו ונהנה מכל רגע שאני איתו. אני אבא מעורב ואכפתי וזמן האיכות שלי איתו נמצא בראש סדר העדיפויות שלי. בימים שהוא איתי אני מסיים מוקדם את העבודה ואוסף אותו מבית הספר ונותן לו ערכים שאני לא קיבלתי. לי מעולם לא היו שיחות נפש עם אבא שלי למרות שהוא אהב אותי מאוד".

אז מה קרה לו?

"היום אני מבין שהוא חווה משבר אמצע החיים. שנתיים אחרי שעזב את הבית הוא קיבל אירוע מוחי ונשאר צמח כשלוש שנים עד שנפטר. היינו איתו כשחלה ואחרי שנפטר שני אחים שלי עברו לגור בארה"ב וזה משהו שלא היה קורה אם הוא היה חי ונשאר בבית. אף אחד מאיתנו לא היה מעז לעזוב את הארץ".

אתה מחזיק בראיית עולם מאוד שונה ממה שמקובל בחברה הישראלית והשמרנית. איזה תגובות אתה מקבל?

"אני רגיל שאנשים מרימים גבה לגבי ההחלטות שלי. כך היה גם כשהתפטרתי ממקום עבודה מסודר אבל מעולם לא הסכמתי לתכתיבי החברה, בית הספר או הבית. אני גם לא מצביע בבחירות כי ראיתי מקרוב כמה גועל, הרס ולוחמנות יש בפוליטיקה ולא רוצה אותה בחיי. אני חי אותם כמו שאני רוצה".

 


 

 

עוד ברמת השרון
שרון יונתן 23/10/2019
שרון יונתן 10/10/2019
שרון יונתן 22/08/2019
חשבנו שיעניין אותך גם...
המדליסט שלנו
פרויקט אקו הרצליה של חברת א. זיתוני ומשה ויגאל גינדי
בכמה אחוזים עלו הדירות בהרצליה?
בדרך אל הקלפי
חידושים ועדכונים בטיפול בתחלואת סרטן
סדנאות יצירה לחופש הגדול במוזיאון נחום גוטמן לאמנות
הכל אני יכול בחופש הגדול
עונת הרחצה בחיפה הוארכה
עונת הרחצה בחיפה הוארכה
לא עוד ילדים שקופים
אחרי 7 שנים: נתפס בארון של בת זוגו