רמת השרון

"אני רוצה לזעוק זעקת רבים"

סימה דוידה (76), עזבה בגיל 10 את בית הוריה במרוקו ועלתה לארץ בגפה. לאחר שאיבדה את כל משפחתה, היא עבדה במלונות, הצטלמה לפרסומות והקימה משפחה, אך, לעת זיקנה מצאה עצמה חסרת כל

קרן שלהבת 25/10/2018
סימה דוידה. זקוקה לטובות מאנשים (צילום: קרן שלהבת)

סימה דוידה (76), תושבת רמת השרון מתארת בצער איך הפכה מנערה יפה וציונית שעזבה את בית הוריה במרוקו כדי לעלות לארץ, לאישה ערירית חסרת כל.

סימה שהגיעה לארץ בשנות ה-60, איבדה את כל משפחתה שנספתה באסון באגאדיר, עבדה במלונות, הצטלמה לפרסומות ולדבריה הוטרדה מינית בשל יופיה. למרות כל התלאות שעברה היא לא נכנעה. כיום, היא מספרת בייאוש, איך בסוף חייה כמעט נזרקה לרחוב ורק במזל קיבלה חדר במרכז לדיור מוגן מטעם משרד השיכון ברמת השרון.

סימה: "זו בושה למדינה שהגעתי למצב הזה. כל חיי נלחמתי בשיניים כדי לשרוד. הקמתי משפחה, גידלתי ילדה, עבדתי ועשיתי הכל כדי לשרוד. כיום, כשאני בת 76, נותרתי חסרת כל. אני חיה מקצבה חודשית שלא מספיקה לכלום. לצערי, אני לא היחידה במדינה וישנם עוד קשישים כמוני שלא יכולים להרשות לעצמם לשבת לשתות כוס קפה בחוץ". 

תמונת מצב של הקשישים בישראל בשנת 2018  עגומה. 195 אלף קשישים חיים מתחת לקו העוני, רובם חיים מקצבאות שלא מספיקות להם למחייה. סימה, שהחליטה להפסיק להתבייש מספרת בעיניים דומעות איך הגיעה למצב בו היא נמצאת, כשהיא גרה בדיור מוגן של משרד השיכון כי אין לה אפשרות לשכור דירה. "חשבתי הרבה לפני שפניתי לעיתון", היא אומרת כשאני שואלת מדוע חשוב לה להתראיין בפנים גלויות היא עונה: "אני רוצה לזעוק זעקת רבים כדי שיבינו שאי אפשר להתפרנס מ-3,000 שקל. אני פונה לממשלת ישראל בשם כל הגמלאים: תתעוררו. תחשבו עלינו שלא נשאר לנו שום דבר מהקיצבה. אנשים מבוגרים כמוני לפעמים ישנים רעבים, מקום ליהנות מהזמן שנותר לנו, אנחנו חשים צער וכאב".

"לא היה עם מי לדבר"

סימה נולדה באגאדיר שבמרוקו. בגיל 10 עלתה לארץ ללא הוריה. "עליתי מתוך ציונות בזכות החזון של בן גוריון שהציע לנו מדינה שתעזור לכל היהודים. בשלב מסוים רציתי להתגייס אבל הייתי צעירה מדי. זייפתי את תאריך הלידה שלי, אבל זה לא עזר. בלשכת הגיוס עלו על הזיוף ושלחו אותי להישפט. הסברתי לשופט שאני מצטערת שזייפתי את התעודה אבל אני מאוד אוהבת את המדינה ואני רוצה לשרת בצבא. הוא ריחם עליי ויצאתי בלי עונש. בצבא שירתי כאחות וטיפלתי במאות פצועים".

לקראת סוף השירות הצבאי שלה נפל אסון על ראשה, כאשר כל משפחתה נהרגה ברעידת אדמה במרוקו. "זה היה מאוד קשה בשבילי", היא אומרת. "כשכל חייל משתחרר מחכה לו משפחה בבית ולי אף אחד לא חיכה. רק הרחוב".

סימה מצאה את עצמה עוברת בין מלונות ומחפשת עבודה שתציע לה גם קורת גג. באחד המלונות בהם היא עבדה הציעו לה לעשות פרסומות למלון וכך היא החלה קריירה של דוגמנות וחיי זוהר. אך, כבר בשנה הראשונה לקריירה היא גילתה את הצד האפל של המקצוע. "הייתי בתחרות יופי מקומית ועליתי לשלב הגמר", היא מספרת. "פתאום הודיעו שאני  פסולה ולא הבנתי למה. הסבירו לי שזה בגלל שאני צעירה מדיי, אבל מהר מאוד התבררה האמת. אחת העיתונאיות שבאו לסקר את האירוע טענה שאני גנבתי לה כסף מהארנק. בסופו של דבר התברר שזה לא היה נכון אבל בשבילי זה היה מאוחר מדיי, כי התחרות נגמרה. אגב, עד היום היא לא התנצלה שהאשימה אותי בלי סיבה".

לדבריה, בישראל של שנות השישים לא היה לה סיכוי לפתח קריירת דוגמנות בגלל מוצאה המרוקאי. "באתי לסוכנת דוגמניות ידועה ושם אמרו לי במפורש: אצלנו זה רק אשכנזיות. אם את רוצה יש לנו עבודה בניקיון".

בזמן שהיא נתקלה בקושי לפרוץ היו גם מי שניצלו את התמימות שלה כדי לפגוע בה מינית. "אני קוראת לגברים האלה זאבים. אלה אנשים שרק רצו את הגוף שלי ולא עניין אותם כלום. אחד הבוסים שלי תפס לי את הראש בהפתעה והצמיד אותו לאיבר המין שלו. אני צעקתי 'לא, לא', אבל זה לא עזר לי. עד היום קשה לי לדבר על זה. צריך לזכור שזו תקופה אחרת. אז לא דיברו על דברים כאלה. היום כולם מדברים על המיזם 'me too',  בזמני לא היה עם מי לדבר".

 

דוידה בימי הזוהר (צילום: אלבום פרטי)

דוידה בימי הזוהר (צילום: אלבום פרטי)

איך הגעת למצבך?

"עשיתי הרבה טעויות בחיים. התחתנתי והתגרשתי פעמיים, חייתי באמריקה, היו לי חיים טובים אבל לא ידעתי לשמור עליהם והתגרשתי. כשאת צעירה ויפה את לא חושבת על מה שתעשי בפנסיה כי זה נראה לך רחוק, אבל זה מגיע ואם אין לך כסף את לא שווה כלום".

הקיצבה החודשית לא מספיקה לך?

"אני משלמת ועד, חשמל, מים, קונה לעצמי אוכל ולא נשאר לי כלום ביד. מה רוצים שאני אעשה? שאני לא אתקלח? שאני לא אפעיל מאוורר בקיץ? יש משפחה טובה שעוזרת לי ונותנת לי מלפפונים ועגבניות, אבל כמה אני יכולה לבקש טובות מאנשים? למה המדינה לא עוזרת? יש להם כסף, זה לא נכון שאין. רק שלא משתמשים בו בשביל לעזור לאנשים חלשים".

אם היית מדברת עם ראש הממשלה מה היית אומרת לו?

"אני אומרת לראש הממשלה דבר אחד: אתה לא יכול לעזור למסכנים? תלך הביתה. אני במקום ביבי לא הייתי ישנה בשקט. איך אתה יכול לישון כשיש מישהי בגיל של אמא שלך שמגיעה לפת לחם?".

דובר העירייה, גונן אליאסי, מסר בתגובה: הגברת מטופלת באינטנסיביות, במקצועיות ובמסירות רבה ע"י צוות אגף הרווחה והקהילה וזאת ע"פ בדיקות זכאות והוראות החוקבשל צנעת הפרט לא נוכל להרחיב בנושא.

למעוניינים לסייע לסימה ניתן להתקשר לטל: 0523522905

 

 

 

דוידה בימי הזוהר שלה

צילום: אלבום פרטי

 

 

עוד ברמת השרון
חשבנו שיעניין אותך גם...
מובילים בבגרות 5 יחל במתמטיקה
מובילים בבגרות 5 יח"ל במתמטיקה
חשד: פרצו לבתים בערי השרון
חשד: פרצו לבתים בערי השרון
המנצח
טיסות מחיפה ורמון לאירופה ללא אגרות
גבר נדקר למוות בטבריה
ועדת הקהילות בישיבתה הראשונה
קידום העשייה הקהילתית בהרצליה
רשימת תפוח: 50% נשים בשמינייה הראשונה
רשימת תפו"ח: 50% נשים בשמינייה הראשונה
ב(ע)ין השורות
ב(ע)ין השורות