רמת השרון

לוחמת ומנצחת

עמית צורי, בת 19 מרמת השרון ובעלת הישגים בינלאומיים, מסבירה מדוע התאהבה בענף הג'יו ג'יטסו, מה הדבר הכי חשוב בספורט ולאן היא רוצה להגיע

שרון יונתן 25/07/2019
עמית צורי. הכי חשוב ליהנות מהדרך
צילום: נגה ארליך

"המטרה הכי גדולה שלי זה להתחרות באליפות עולם חגורות שחורות בוגרים", כך אמרה השבוע עמית צורי בת 19 מרמת השרון, המתחרה בג'יו ג'יטסו ברזילאי.

עמית נולדה בניו יורק ועלתה לארץ עם משפחתה בהיותה בת 10. היא מתארת את תחילת דרכה בארץ כקשה: "בהתחלה היה קצת קשה כי לא ידעתי לקרוא או לכתוב כמעט בעברית אבל לאט לאט למדתי"

עמית למדה בבית הספר היסודי אורנים, בחטיבת הביניים קלמן ובתיכון רוטברג במגמת רפואה. כספורטאית מצטיינת משרתת עמית בשלישות ברמת גן, כאשר כל יום לפני ההגעה לבסיס היא עושה אימון בוקר ובערב אימון נוסף.

עמית מתאמנת באומנויות לחימה בערך מהגיל שהיא זוכרת את עצמה.

"התחלתי בגיל 5 להתאמן באומנויות לחימה מסוגים שונים כמו אגרוף, אגרוף תאילנדי, קרב מגע וקראטה, אבל דווקא ג'יו ג'יטסו התחלתי להתאמן בגיל 15 ומאז מתאמנת בשני מכונים, אחד בנתניה ואחד בת"א".                                         

על השאלה מדוע בחרה דווקא במקצוע זה היא משיבה: 

"מה שנורא מושך אותי באומנויות לחימה זה המשמעת שזה מביא איתו, הרגשת ביטחון שמקבלים ממנו כמו למשל ההרגשה שמקבלים שעולים לקרב בתחרות והמשפחה שמקבלים ממנו".

עמית, מדוע מכל אומניות הלחימה בחרת דווקא בג'יו ג'יטסו הפחות מוכר?

"התחלתי במכון הזה להתאמן באגרוף ובהתחלה שראיתי את האימוני ג'יו ג'יטסו הם קצת הפחידו אותי לא הבנתי למה אנשים חונקים אחד את השני ככה, אבל הרבה מהחברים שלי המליצו לי לנסות ואני לא יודעת מה בדיוק גרם לי לאהוב את זה אבל לאט לאט התחלתי להגיע יותר עד שהתחלתי להגיע כל יום".

הישגיה של עמית עד כה הם לא מעטים: מקום שלישי באליפות אירופה עד גיל 18 בשנת 2017, מקום שני באליפות אירופה עד גיל 21 בשנת 2018, מקום שני באליפות לונדון הפתוחה בלי חליפה, מקום שלישי אליפות לונדון הפתוחה בלי חליפה משקל פתוח, מקום שני אליפות ספרד הפתוחה חליפה, מקום שלישי אליפות ספרד הפתוחה עם חליפה משקל פתוח, מקום ראשון אליפות ספרד הפתוחה בלי חליפה משקל פתוח.

כמו כל ספורטאי ברמות הגבוהות, גם עמית ויתרה על דברים בנעוריה: 

"במהלך התיכון, בגלל שהייתי במגמת רפואה ופיזיקה שדרש המון זמן והשקעה, אז הייתי כמעט כל יום בבית ספר עד מאוחר, הולכת לאימון כל ערב ובסופ"שים או שהלכתי לעבודה או שלמדתי למבחנים, לא היה לי הרבה זמן לעצמי".

מתברר שעמית לא במקרה עוסקת בספורט מאחר שהיא נצר למשפחה ספורטיבית. "יש לי משפחה שמלאה בספורטאים. סבא שלי התחרה בג'ודו ואמא שלי חגורה שחורה בקראטה".

העובדה שסבך ואמך עסקו בספורט עזרה לך לפרוץ ולהגיע לאן שהגעת?

"למרות שהרבה שואלים אותי אם זה מה שדחף אותי להצליח באומנויות לחימה אני חושבת שאת הדרך שלי ומה שהצלחתי להשיג עד עכשיו הצלחתי בזכות עצמי ושעשיתי דרך משלי. למרות זאת כל המשפחה שלי נורא עזרה לי ותמכה בי בכל מה שעשיתי עד עכשיו ואני לא חושבת שהייתי מצליחה ללא התמיכה הזו".

מהן המטרות הבאות שלך?

"לצערי, כרגע ג'יו ג'יטסו הוא לא ספורט אולימפי אז אני לא יכולה לשאוף להתמודד באולימפיאדה. המטרות הבאות שלי הם אליפות אירופה שמתקיים באוקטובר ואליפות עולם שתתקיים בנובמבר. המטרה הכי גדולה שלי זה להתחרות באליפות עולם חגורות שחורות בוגרים".

עד כמה המקצוע מתפתח בארץ?

"המקצוע בארץ הולך ומתפתח, לאחרונה גם היו לנו שני אלופי אירופה בוגרים ולאט לאט אנחנו מתחילים לקבל יותר מימון ותמיכה מהמדינה".

מדוע ממליצה לדור הצעיר לעסוק בזה?

"למדתי המון מהספורט הזה אבל הדבר הכי חשוב שלמדתי ושאני עדיין לומדת זה שבסופו של דבר המדליות וההישגים זה לא מה שהכי חשוב. הדבר הכי חשוב זה להנות מהדרך, אני רואה הרבה ספורטאים שתוך כדי הדרך נכנסים ללחץ ושוכחים למה אנחנו עושים את זה ואז שהם עומדים על הפודיום באליפות אירופה הם לא מבינים מה הם עושים שם.

אז אם יש משהו שאני יכולה להמליץ לספורטאים אחרים בכללי זה להנות ממה שהם עושים כי בסופו של דבר לזה נועד הספורט".

עוד ברמת השרון
שרון יונתן 27/11/2019
שרון יונתן 26/11/2019
שרון יונתן 21/11/2019
שרון יונתן 21/11/2019
שרון יונתן 21/11/2019
חשבנו שיעניין אותך גם...
  וייזר. אתגרים עצומים
התכנסה וועדת החינוך של עיריית רמת השרון
רועי בן מנחם. ספר ילדים ראשון
סוד ההצלחה
לוד: אישה הותקפה בביתה - מצבה אנוש
למידה בTOUCH
המדקר יוסי בן חיים , אין סיפוק גדול מזה
הריון בהפתעה
ראש עיריית הרצליה משה פדלון עם מנכל אדם טבע ודין עמית ברכה וסגניתו תמי גנות
הרצליה חותרת לשמירה על הסביבה
האכלת יונים אסורה
 כ-21.7% מהבוגרים ניגשו לבגרות 5 יחל במתמטיקה
כ-21.7% מהבוגרים ניגשו לבגרות 5 יח"ל במתמטיקה