רעננה

אופנה לא מוגבלת

אחרי 21 שנים בהן עבדה בתחום האופנה עברה מירי אלביק מרעננה לייצר בגדים לבעלי מוגבלויות. "חיפשתי משהו עם ערך מוסף ולא סתם לעשות עוד בגדים"

זוהר אליה 20/09/2018
מירי אלביק עם הבגדים שהיא מייצרת לבעלי מוגבלויות (צילום: אלן שיבר)

כשאנו חושבים על הקשיים שבהם נתקלים אנשים בעלי מוגבלויות בחיי היום יום זה בעיקר בהקשר של נגישות, אבל יש גם תחומים נוספים שאפילו לא עולים על דעתנו. כמו למשל הדבר הכי פשוט ובסיסי – להתלבש, ולא בסתם בבגדים נוחים אלא בפריטים יפים ואופנתיים. לנישה הייחודית והחשובה הזאת הגיעה, ממש במקרה, מירי אלביק (54) מרעננה, בעלי חברת Miricle, המייצרת בגדים לבעלי מוגבלויות.

"אחרי 21 שנים בהן עבדתי בתחום האופנה, הגעתי לסוג של אובדן דרך", מספרת מירי. "חיפשתי משהו עם ערך מוסף ולא סתם לעשות עוד בגדים. עשיתי סיעור מוחות עם חבר שהוא בעל חברה של מעלונים והוא הציע לי לקחת את המומחיות שלי בטקסטיל ואופנה ולחבר עם הקהל שלו".

מירי התלהבה מהרעיון והחלה לבדוק מה השוק מציע. להפתעתה גילתה תחום מאוד לא מפותח.

"מצאתי שבישראל אין שום מענה לביגוד שיהיה מותאם לבעלי מוגבלויות. מירי הבינה שמצאה את ייעודה. בעזרת ליווי של עמותת " 360 החממה לעסקים חברתיים" היא החלה לאט לאט ללמוד את התחום ולייצר.

"למדתי מהם הצרכים תוך כדי תנועה. נפגשתי עם אנשים, שמעתי מה הבעיות ומצאתי פתרונות טכניים. אני מגיעה אל הלקוחות הביתה כי להם קשה להתנייד, שומעת מה הם חושבים שיכול לעזור להם בפעולה יומיומית של התלבשות בבוקר ונותנת מענה מדויק. היכולות שלי לא מוגבלות ואני יכולה לתפור מאפס פריט בדיוק לפי הצרכים שהם נבדלים מלקוח ללקוח".

מהן הבעיות האופייניות בלבוש שאינו מותאם?

"לרוב דווקא המכנסיים הם הבעיה כי כשיושבים עם מכנסיים "רגילים" באופן טבעי הם יורדים מהגב וחושפים. האופנה מותאמת תמיד לאנשים עומדים והולכים, ואף אחד לא מודד בגד בישיבה, אבל אדם בכסא גלגלים יושב כל הזמן. לכן המכנסיים שאני מייצרת כולם עם מפשעה אחורית גבוהה במיוחד. בנוסף, הם תמיד נסגרים בגומי רחב שמחזיק ויושב יפה ולא חותך את המותן כמו בחגורה רגילה".

במבט ראשון נראים הבגדים של מירי ככל הפריטים שאנחנו קונים להנאתנו, אבל בפועל הם מסתירים פתרונות למציאות לא פשוטה.

"לנשים שצריכות לצנתר יש רוכסן נסתר בין הרגליים, כך שהן לא צריכות להתפשט כשהן עושות זאת", מגלה מירי. "ויש חולצות מכופתרות שבכלל נלבשות דרך הראש על ידי רוכסן שנראה כמו תפר רגיל לכל אורך החולצה. החולצות גם ארוכות יותר מקדימה, כדי לכסות ולהחמיא, וקצרות מאחור כדי שלא יישבו עליהן כי זה עלול לגרום לפצעי לחץ. יש מכנסיים עם לולאות חזקות בכל מיני מקומות כדי שיהיה קל להוריד בשכיבה, כיסים נמוכים שתהיה אליהם גישה נוחה בישיבה, סגירה עם קרס במקום כפתור, ועוד".

מירי אמנם גדלה בבית עם אמא תופרת, אבל מגיל צעיר הראתה נטיות טכניות. בצבא שירתה כחשמלאית מטוסים ולאחר השרות החלה ללמוד הנדסאות אלקטרוניקה. אחרי שנה הבינה שזה לא מתאים לה ונרשמה לקורס תדמיתנות של משרד העבודה, שם למדה פיתוח גזרות ודרוג. יותר מעשרים שנה עבדה בחברת "עונות" והגיעה לתפקיד מנהלת הייצור של החברה.

"למדתי המון ב"עונות", היא מספרת. "הרי גם שם יש צורך בהתאמה למידות גדולות. כשעובדים בפיתוח צריך לחשוב מחוץ לקופסה ולראות דברים אחרת ומשם נולדים הרעיונות. עד היום אני מייצרת בעיקר מידות גדולות כי מדובר בקהל שלרוב פחות פעיל פיזית".

היחס שלך לבעלי מוגבלויות השתנה בעקבות השינוי המקצועי שעשית?

"מאז שהתחלתי אני בתהליך של התפתחות אישית שמביא אותי למקומות יותר מכילים. בעלי מוגבלויות מזוהים בחברה כאנשים מסכנים שנאלצים להילחם מול הממשלה על זכויותיהם אבל אני פוגשת אנשים מעוררי השראה כמוני וכמוך שחיים, עובדים ומתפקדים עם הישגים ותחביבים. אנשים עם עולם עשיר ומלא, ערך עצמי גבוה, משפחה וילדים ואין שום הבדל בינם ובין לקוח "רגיל".

 


עוד ברעננה
חשבנו שיעניין אותך גם...
תחילתה של ידידות מופלאה
סוכלה הברחת סיגריות
שישי בצבעי קק"ל – טיול מודרך ללא תשלום ביער אלעד
הזרה הראשונה
 מצמיחים את מנהיגי המחר
מצמיחים את מנהיגי המחר
מטפלת חשודה בגרימת שבר ודימום לתינוק
מגדל העמק הצטרפה למחאה
יום הבוחר
יום הבוחר