רעננה

לחבק את העצב

אחרי שנים של הדחקה, שנאה עצמית ואובדן דרך, כתוצאה מהתעללות מינית שחוותה בילדותה אלה וינטראוב מרעננה למדה לחיות עם העצב ואפילו לפתח שיטת חינוך, שבה נותנים מקום גם לרגשות שליליים

זוהר אליה 04/10/2018
ויינטראוב. לצמוח מתוך הכאב (צילום: חנות צילום הלד 2)

אלה ויינטראוב (48) מרעננה לא מוכנה להסגיר את זהותו של האיש שפקד את מיטת ילדותה מדי לילה במשך חמש שנים, ליטף, מישש והותיר אותה קפואה, חרדה ומשותקת. אמא שלה עדיין חיה, וגם אחרי שחשפה את הסיפור בפניה, מתוך התחשבות בה היא מסתירה מהציבור הרחב את זהותו ועדיין מתכוננת ליום שבו תאזור מספיק אומץ ותתעמת אתו ישירות. והעימות הזה יגיע בוודאות, כי אחרי שנים של הדחקה, שנאה עצמית ואובדן דרך, היום היא כבר במקום אחר.

"אני נותנת לעצב מקום בחיי אבל הוא כבר לא מנהל או מפיל אותי", היא אומרת. "במלחמות אין ניצחון, יש רק הרוגים ואני לא נלחמת. אני פותחת את הדלת ונכנסת".

זהו גם הבסיס לשיטת החינוך אותה פיתחה הנקראת "לחבק את הרגש". אחרי כל כך הרבה שנים שבהן הדחיקה את העצב או ניסתה להיאבק בו ללא הצלחה היא מקבלת אותו בחיבוק.

"השיטה מתבססת על ההבנה שכל הרגשות הם טבעיים ומקובלים ולא צריך לפחד מהם. צריך להיות אמפטי לכל רגש ולתת לו לגיטימציה. אם ילד קם בתחושת באסה, לא להעיר לו על כך אלא לכבד את זה. רגשות הן תחושות פיזיות וחשים אותן בכל מיני מקומות בגוף והילד יכול לזהות את המקומות האלה ולהצביע עליהם".

ההכרה והקבלה של הרגשות השליליים הן בדיוק האנטיתזה לדרך שבה חיה אלה את חייה. במשך קרוב לשלושים שנה הדחיקה לגמרי את מה שקרה לה בין הגילים 10-15 וחשבה שהיא יכולה להיות מאושרת

"הייתי נערה יפהפייה והתחתנתי עם החבר שלי מגיל 17. אהבתי אותו מאוד ונולדו לנו 3 ילדים (בת 22 ותאומים בני 19) שהיו כל עולמי אבל לא מצאתי את עצמי. כל הזמן למדתי תחומים שונים ועסקתי בעבודות שונות וכל פעם לא התמדתי ולא הבנתי למה. הייתה לי מסעדה ואחר כך קייטרינג, למדתי תכנות, תזונה, טכנולוגיית טקסטיל, וכל פעם נתקעתי מחדש ולא ידעתי למה אני לא מצליחה לממש את הפוטנציאל שלי. את כל הזיכרונות הקשים הכנסתי לתיבת פנדורה וניסיתי להיות שייכת למהלך חיים "רגיל".

ואיזו אמא היית?

"הייתי אמא שנעה בין חרדות מוגזמות מצד אחד לאדישות וניתוק מצד שני. עשיתי כל מה שיכולתי עם הילדים שלי אבל כל הזמן הייתי בסוג של ריצוי, האשמה ושנאה עצמית. זה כמובן הוביל להפרעות אכילה קשות, אנורקסיה ובולימיה. עליתי וירדתי כמו אקורדיאון. היו תקופות ששקלתי 35 קילו וכאלה שבהן הגעתי ל 120 קילו!".

מתי ואיך הכל התפרץ?

"התגרשתי מבעלי לפני שש שנים ואלו לא היו גירושים קלים. לאחריהם התחלתי בפעילות ספורטיבית, ירדתי במשקל ונראיתי טוב ועדיין לא אהבתי את עצמי. בסוף הכל יצא לפני שנה וחצי. היה לי לילה שלא הצלחתי להירדם וחברה טובה הציעה לראות סרטון של דמיון מודרך. עד אז לא הייתה לי שום נגיעה לעולם הרוח אבל באותו לילה החלטתי לנסות".

אותו תרגול קצר שינה את חייה. הוא הוביל ללופ של תרגילי דמיון מודרך כשלאחריו הגיעו 4 ימים של בכי נוראי והצפה רגשית.

"אחרי ההכרה במה שקרה ראיתי את הייעוד שלי", היא נזכרת. "ראיתי את עצמי עומדת על במה ומרצה על התעללות מינית וצמיחה מתוך כאב, למרות שבאותו לילה הייתי רחוקה שנות אור מצמיחה. כל אותה תקופה דיברתי עם חברה טובה שלי שליוותה אותי כל השנים, אחר כך סיפרתי לאחיות שלי, לאמא שלי ולילדים. למשפחה הכי קשה להכיל את זה ויש לי שיחות עם הילדים גם על איזו אמא הייתי וגם על כך שהיום אני מלמדת אותם לא לוותר על עצמם ועל החלומות שלהם".

כיום אלה מרצה על סיפור חייה והשיטה שפיתחה בכל הארץ. בנוסף, היא עוסקת בחינוך,  פעילה בקבוצת נשים, עובדת עם ויצ"ו ברעננה ובכרמיאל, מתפעלת בלוג, טור בפורטל Links ודף פייסבוק עם סיפורי אהבה רומנטיים. היא מעידה על עצמה שתמיד כתבה אבל עכשיו הכל יוצא החוצה והיא גם הוציאה ספר מאויר, "העצב שרצה אהבה" (הוצאת אדמונית), שמנגיש את השיטה.

אז מדובר בשיטה לילדים?

"בהחלט לא. אנשים שקראו את הספר מבינים שזה בעצם ספר למבוגרים עם איורים של ילדים כי גם למבוגרים יש את הילד שלהם וגם הם נלחמים ברגשות. אני מעבירה סדנאות והרצאות על השיטה שלי שנקראת "לכאב שלי יש כח" ומסבירה שלמרות שבית הרגש שלי הוא העצב, הרי שאני למדתי לקחת את העצב והכאב ומהם לצמוח".

 


עוד ברעננה
חשבנו שיעניין אותך גם...
הולכים על זה
נלחמים בשחיתות
רמי ויניב ושני ילדיהם
"אין סיבה שיפלו אותנו"
אוניב חיפה תעניק דר לשם כבוד לאנגלה מרקל
אוניב' חיפה תעניק ד"ר לשם כבוד לאנגלה מרקל
חשוד בהברחת כ-2 טון טבק
חשוד בהברחת כ-2 טון טבק
יוסי שאבי. תהליך הבראה בעונה הקרובה
ניצלה ברגע האחרון
קריסטל. נגיש הצעה מסודרת
"אין לנו היכן לבלות"
חשד: פרצו לדירה וגנבו כספת