רעננה

למה את לא מחייכת – תערוכה בבית "יד לבנים" רעננה

התערוכה והקטלוג מציגים עבודות של חגית שחל מהעשור האחרון, חלק מהעבודות הוצגו בתערוכות יחיד שונות, חלק לא הוצגו בכלל

כתב לוקאל 28/02/2019
צילום באדיבות חגית שחל

התערוכה מה את רוצה הוצגה ב 2010, הוצגו בה דימויי מחוכים, נעלי "סטילטו", גרבי רשת מהודקים בביריות, מגפי עור עם עקבים מחודדים ונשים שבורות הכבולות באופנים שונים. הכתובת "מה את רוצה" מופיעה בחלק מהעבודות, לפעמים בשלמות ולעתים במקוטע.

אין מדובר בסקס ביזארי כמות שהוא. האביזרים המופיעים בעבודות והתנוחות השונות מייצגים אלמנטים שמונעים מנשים, בין השאר, תנועה חופשית ונוחה. 

ל"סימנים" הללו יש מטען של פרשנויות תרבותיות והם מעוררים שאלות בסגנון "מה הם אומרים עלינו?", "מה בעצם אני אומרת על עצמי?"

בתערוכה גרייס קלי מרחוב אוליפנט שהוצגה בגלריה משרד בתל אביב ב 2015 הוצג שלל גדול של דימויי נעלי עקב, שמלות, סרטים ואביזרי ביגוד נשיים רבים. 

זה היה מסע  רטרוספקטיבי אל תחושות רבות עוצמה של ילדותי, איך אהיה כאשה.

"אשה לא נולדת אשה - היא נעשית אשה", כתבה סימון דה בבואר בספרה המין השני. נדמה לי שכאן התחילה התכנית שלי, איזו אשה אני רוצה להיות. 

המיצב המוות לא יפריד ביננו הוצג ב 2017 וכלל דימויי אביזרי טיפוח ואחרים שהודפסו על גבי נייר סיני מיוחד הנקרא נייר ג'וס. לפי מסורת סינית מסויימת, כשאדם הולך לעולמו וגופתו עוברת טקס שריפה, יחד איתו שורפים ניירות כאלה שמסמלים דברים היקרים לו שייקח איתו לעולם הבא. בפעם הראשונה שראיתי את הניירות האלה, נשבתי בקסמם, האדום, הכסף והזהב הזה, העדינות, העיצוב שנעשה לפי סטנדרטים לא מוכרים והקשר של היופי הזה למוות.

אימצתי אותם באופן ספונטני כשאני מוסיפה עליהם חפצים שאשה מערבית (כמוני) תרצה לקחת איתה כגון: מייבש שיער, שפתון, שעון מעורר וכו'.

התערוכה נשים קטנות הוצגה ב 2017 נוצרה כתגובה אימפולסיבית לפרסומת של חברת 'פרפקט ליין' ש"הקסימה" והדהימה אותי בגישה השוביניסטית שלה. עקבתי מרותקת אחרי כל מרכיבי המבט ההגמוני המנסח אותה: ההעוויות המוגזמות של השחקניות, הקולות הצווחניים שפולטים טקסטים של התפעלות מגובים ברמזים מיניים, אל מול אביזרים לשיפוץ אמבטיות ומטבחים. משם המשכתי לחקור פרסומות נוספות ששפעו חומרים שמשכו אותי להתעסק איתם, המשותף לפרסומות שבחרתי, כולן מציגות נשים באופן נלעג ומשפיל.

התערוכה אַיי פִיל פְּרִיטִי הוצגה ב 2018 ועסקה רקדניות עמוד וחשפניות במועדוני מין. 

נשים ללא פנים, ללא זהות, ללא שמות משלהן, המהוות חפץ - אובייקט למבט, לצריכה, שכל מטרתו להעצים ולפרוק גירוי מיני לעיניים גבריות. 

התערוכה תוצג בבית "יד לבנים" ברעננה בחודש הקרוב.

חגית שחל, ילידת 1950. חיה ויוצרת בתל אביב, ישראל. לימודים: אקדמיה לאמנות בהאג, הולנד (1968-1972), השתלמויות שונות בטכניקות הדפס ותחריט, ביניהן ב Crown Point Press, סן פרנסיסקו. מורה לרישום וציור במוסדות שונים ובסדנאות פרטיות בסטודיו שלה.

חגית שחל עוסקת בתחריט, חיתוכי לינוליאום וסוגי הדפסים נוספים, בציור, רישום ועבודות מיצב. הדימויים הדומיננטים בעבודותיה הם דיוקנאות (כולל דיוקנאות עצמיים), פריטי לבוש נשיים, חפצים יומיומיים ודימויי נשים מתוך סיטואציות אלימות כמחאה על הסדר החברתי הקיים.

הבחירה במדיומים השונים מכוונת, חיתוך הלינוליאום האלים והכוחני, השימוש בסכינים חדים כולל פציעות במהלך העבודה, מוביל לסדרות של עבודות בוטות הקשורות לחפצון והנמכת נשים. התחריט והציור מובילים לכוון יותר סנטימנטלי, התרפקות על פנטזיות, דמויות מהעבר, גיבורות תרבות וההוויה היומיומית של חיי האמנית.

חגית שחל הציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות בארץ ובעולם.

עבודותיה נמצאות באוספים נבחרים, ביניהם אוסף מוזיאון ישראל בירושלים.

 


עוד ברעננה
כתב לוקאל 22/09/2019
כתב לוקאל 19/09/2019
כתב לוקאל 15/09/2019
זאב גולדשמיט 25/08/2019
חשבנו שיעניין אותך גם...
הרוג בתאונת עבודה בקריות
המועדון החברתי במתנס אלי כהן ימשיך לפעול
תימשך פעילות המועדון החברתי במתנ"ס אלי כהן
המנהלים החדשים בעירייה
פגישה בין ברוידא למנהלים החדשים בעירייה
לא מצליחה לברוח
מיטב הסלבס גוייסו למען נערות בסיכון
מיטב הסלבס גוייסו למען נערות בסיכון
טקס הענקת מגן הכבוד
מגן הכבוד לבית"ר כפר סבא
פרס הפוסטר המקורי הוענק לנבחרת הרובוטיקה של בית הספר דביר מחולון
רובוטריקים
ראש עיריית הרצליה , משה פדלון
בחזרה לעתיד הרצליה 2030-2035