רעננה

מעבדות לחירות

דניס בורק, שעלתה לפני שמונה חודשים מאורוגוואי, מדברת על תחושת הבטחון והחופש שהיא חווה בישראל, אבל גם על הקושי הכלכלי לגדל כאן, בתור אם חד הורית, שני ילדים קטנים

קרן שלהבת 18/04/2019
 דניס בורק.
צילום: קרן שלהבת

הסיפור של דניס בורק (44), ילידת אורוגוואי שהגיעה לפני שמונה חודשים לרעננה, משלב בתוכו שני אלמנטים חשובים של פסח: חירות פיזית וחירות כלכלית. את החלק הראשון היא השיגה על ידי עלייה לארץ ("באורוגוואי אין תחושה של חופש ללכת ברחובות כמו פה. להיות חופשי זה רק בישראל"). עם החלק השני היא עדיין מתקשה.

כמו כל עולה גם לדניס יש קשיי התאקלמות והיא זקוקה לעזרה שלכם כדי לרהט את ביתה בציוד מינימלי: ארון, תנור, מקרר, בגדים ונעליים לילדים.

לדבריה, מאז ומתמיד הייתה ציונית. "בגיל 18 הגעתי לישראל דרך תנועת הנוער ולמדתי כאן באולפן", היא מספרת. "מהרגע הראשון שהגעתי לכאן הרגשתי בבית וזה היה רק עניין של זמן עד שאגיע לכאן. בגיל 29 זה סוף סוף קרה. התחנה הראשונה שלי בארץ הייתה ירושלים, שם גרתי במשך שנתיים".

דניס לא בחלה באף עבודה כדי לשרוד כלכלית. "צבעתי דירות, עבדתי כמלצרית ומטפלת של ילדים", היא נזכרת. "בנוסף, הייתה לי עזרה כלכלית מהמדינה, כך שהצלחתי איכשהו להתקיים".

אבל בעוד על הקושי הכלכלי הצליחה להתגבר הגעגועים להוריה באורוגוואי, אחותה במקסיקו ואחיה בארגנטינה היו גדולים מדי והיא החליטה לחזור לעוד 14 שנה.

"בתחילה גרתי עם ההורים ואחרי תקופה קצרה עברתי לדירה משלי", היא מספרת. "קיבלתי גם עזרה מהקהילה היהודית שם, כך שהצלחתי להסתדר".

בגיל 35 הפכה לראשונה בחייה לאם חד הורית באמצעות תרומה מבנק הזרע. "כל חיי רציתי להיות אמא ובעזרת הטיפולים הצלחתי להביא תאומים", היא אומרת.

לפני שנה וחצי אחותה עלתה עם משפחתה לישראל וכעבור כמה חודשים החליטה דניס - הפעם כאמא לילדים - לחזור למדינה שהיו לה הרבה זיכרונות טובים ממנה. דניס לא מתביישת לומר שלא רק הציונות, אלא גם המצב הכלכלי הגרוע שם והיעדר ביטחון אישי תרמו להחלטה להגיע לכאן.

"בפעם הראשונה עליתי מטעמי ציונות. בפעם השנייה עליתי בגלל הפחד ללכת שם ברחובות", היא אומרת.

מה זה אומר פחד ברחובות?

"קשה להסביר את זה למי שגדל כאן, אבל כשהולכים ברחוב באורוגוואי מרגישים סכנה גדולה מאוד. אתה לא יכול לדעת מתי יתקפו אותך ויפגעו בך בשביל כמה מטבעות".

בגלל המצב הקשה במדינה דניס שכנעה גם את הוריה לעשות עלייה. "זה לא קל בגיל שלהם לעזוב הכל ולהגיע, אבל הם הבינו שזאת ההחלטה הכי נכונה, במיוחד שגם אחותי עלתה לארץ".

איך את מסתדרת כאן?

"לא פשוט. האמת שזה הרבה יותר קשה ממה שהיה בפעם הראשונה כי כרגע אין לי עזרה מהמדינה. התחלתי לעבוד לפני כמה חודשים שזה דבר טוב".

במה את עובדת?

"אני עובדת בגן ילדים. אני מאוד נהנית בעבודה שלי, אבל למען האמת המשכורת לא מספיקה בשביל כל מה שאני והילדים שלי צריכים. המעסיקים שלי עוזרים לי בהרבה דברים בגלל שאני אם חד הורית. אני אמנם גרה עם ההורים שלי, אבל הם פנסיונרים וגם להם קשה. ניסיתי לבקש עזרה עבור הילדים שלי, שהם כן עולים חדשים, אבל נעניתי בשלילה".

פנית לעיריית רעננה?

"הייתי במחלקת הרווחה והם נותנים לי חבילה של אוכל פעם בשבועיים. פעם אחת הם נתנו לי כסף לקנות נעליים לילדים, הם עושים מה שהם יכולים".

איך אתם חוגגים בפסח?

"קיבלתי מהרווחה מנה יותר גדולה עם כל מיני דברים, אני חוגגת בבית של ההורים שלי עם כל המשפחה".

איך אפשר לעזור לך?

"אוכל אני מקבלת. יש ארגון של אנשים דתיים שעוזרים לי. זה מספיק לי. אני צריכה דברים לבית. התנור שלי לא עובד טוב. גם המקרר לא ממש עובד. הארון שלי מתפרק".

מה את אוהבת בארץ?

"אני אוהבת את החופש שיש כאן. את הולכת פה ואף אחד לא יכול לקלל אותך בגלל שאתה יהודי. פה יותר נוח לילדים. אנשים פה עוזרים הרבה אחד לשני וזה משהו שאני לא רואה במקומות אחרים בעולם. הילדים שלי אמרו לי שהם מאוד אוהבים את ישראל והם לא רואים את החיים שלהם במקום אחר. בשבילי זה אומר שעשיתי את הצעד הנכון".

רוצים לעזור לדניס? מוזמנים ליצור איתה קשר בטלפון: 055-6812945.

עוד ברעננה
חשבנו שיעניין אותך גם...
הרב שמשון רב חבד, ראש העירייה אמיר כוכבי, נשיא המועדון עמנואל רז ויור ועדת איש השנה, יוני שדה
איש השנה של מועדון הליונס הוד השרון
גוטמן. ממלא מצברים
הבוגר האחראי
כתב אישום בגין רצח צעיר בקריות
אושרה בניית אלפי יח"ד במגדל העמק
מועצת הנשים בהרצליה
מי נבחרה לעמוד בראש מועצת הנשים בהרצליה?
מכוון הכי גבוה שאפשר
שירלי פאר יגרמן ,מנכלית עיריית רמת השרון
"היום אנחנו בפסגת הערים החכמות בישראל"
כתב אישום בגין אירוע דקירה בנתניה