תל אביב

הערים הכי חכמות

תל אביב מובילה את מדד ערים חכמות ומקיימות עם דירוג A+. בעקבותיה בדירוג A: אילת וירושלים (בציון זהה) אחריהן בקבוצת הדירוג A: אשדוד, רעננה, באר שבע ונתניה

כתב לוקאל 25/11/2018
מימין: ראש עירית הוד השרון אמיר כוכבי, ראש עירית הרצליה משה פדלון, מנכ"ל פורום ה-15 עו"ד איתן אטיה ופרופ' יואב יאיר דיקן ביה"ס לקיימות הבינתחומי הרצליה (צילום: אורן שלו)

המרכז הבינתחומי הרצליה, בהובלת בית הספר לקיימות, פיתח כלי מדידה ישראלי ראשון לערים חכמות ומקיימות, אשר מאפשר לראשונה להעריך את העשייה העירונית הישראלית בתחום ערים חכמות. מטרת המדד לאפשר לרשויות ותושבים להעריך את מידת התקדמותן בהיבטים של חדשנות עירונית, קיימות, ממשל פתוח ושיתופי, חינוך ופיתוח כלכלי ועוד.

מדד הבינתחומי לערים חכמות ומקיימות הינו ראשון מסוגו בישראל שמעריך ערים כ"ערים חכמות ומקיימות", והוא בין הבודדים בעולם שבוחן את השילוב של ניהול, אסטרטגיה וקיימות עירונית תוך בחינת התאמתן לעולם של חדשנות וטכנולוגיה. זאת, תוך שילוב והתייחסות ליעדי הפיתוח הגלובליים של האו"ם.

את המדד קידמו פרופ' יואב יאיר דיקן בית הספר לקיימות וד"ר נתי מרום – חוקר ומרצה בכיר לתכנון עירוני בבינתחומי, יחד עם אדר' רפי רייש (מומחה לערים חכמות). ניהל את הפרויקט דניאל רענני, בוגר בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי.

המדד נבנה לאחר מחקר מקיף של כלי הערכה מרכזיים בעולם, לרבות מסמכי העקרונות של האו"ם לקידום עירוניות חכמה מקיימת ומכילה (smart sustainable & inclusive cities) המותאמים למדד האו"ם לקיימות.

ממצאי המדד הוצגו בכנס ערים חכמות שערכו בית הספר לקיימות, מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה, מכון גזית-גלוב לחקר נדל"ן בבינתחומי הרצליה, ורשות מחקר וחדשנות בבצלאל.

לדברי פרופ' יואב יאיר, דיקן ביה"ס לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה, "המדד כלל קבוצה של ערים, הפעילות בתחום "ערים חכמות", אשר העמידו עצמן למדידה שלנו, על מנת לקבל הערכה ומשוב. נכונותן לגלות שקיפות ולעמוד לבחינה של מומחים חיצוניים ואובייקטיבים מראה על הרצינות והחשיבות שהן מייחסות לעשייה בתחום הזה והן ראויות על כך לכל שבח.

"שמחנו לראות שלא רק ערים גדולות ממרכז הארץ נמצאות בין המובילות בדירוג, אלא גם ערים כמו אילת, שדורגה לאותו מקום כמו ירושלים, במקום שני אחרי תל אביב, שמובילה את הדירוג. ניתן לקבוע כי הערים שהשתתפו בדירוג נמצאות בדרך הנכונה להפוך לערים חכמות ומקיימות בהתאם ליעדי הפיתוח של האו"ם, ומקפידות על ראייה אסטרטגית בעשייתן במרחב זה".

את 19 הרשויות שהשתתפו במדד ניתן להגדיר כרשויות החכמות והמקיימות ביותר בישראל כיום.

התוצאות חולקו לחמש רמות של ביצוע, אסטרטגיה ואיכות:  דירוג A+ (ציון מעל 95); דירוג A (בין 85 ל-94); דירוג B+ (בין 75 ל-84) ; דירוג B  (בין 65 ל-74); דירוג C  מתחת ל-64.

 

דירוג

שם הרשות

ציון במדד

1

תל אביב

A+

2

אילת

A

ירושלים

A

3

אשדוד

A

רעננה

A

4

נתניה

A

באר שבע

A

5

הרצליה

B+

6

כפר סבא

B+

7

חיפה

B+

8

הוד השרון

B+

9

פתח תקוה

B

10

רמת שרון

B

11

לוד

C

12

רמת גן

C

13

שוהם

C

14

רחובות

C

15

חדרה

C

16

מעלות תרשיחא

C

 

 

העיר המצטיינת (A+): תל-אביב (1)

המובילות (A): אילת וירושלים (מקום 2 בניקוד זהה), אשדוד ורעננה (מקום בניקוד זהה3) באר שבע ונתניה (מקום 4 בניקוד זהה).

ערים אלה פעילות בכלל התחומים של העיר החכמה והמקיימת, ומגלות מעורבות פעילה של חלק ניכר מהמחלקות העירוניות בעשייה בנושא.

המתקדמות (B+):  הרצליה, כפר-סבא, חיפה והוד-השרון (מקומות 8-5)

ערים המגלות התקדמות בחלק מהתחומים אך התמקדו  בנושא ליבה אחד, בעוד שביתר התחומים קיימים פערים  ו/או היעדר עשייה. שיפור במרכיבים אלו עשוי להעמיד את הרשויות ברמה אחת עם הרשויות המובילות.

הפעילות (B): פתח-תקווה ורמת השרון (מקומות 10-9)

רשויות אלו פעילות בחלק מהתחומים של העיר החכמה, אך חסרות בשלב זה חשיבה רב תחומית וסינרגטית בנושא. חשיבה אסטרטגית מעמיקה ורב-תחומית תשפר משמעותית את מקומן של רשויות אלו במדד.

המתחילות (C): לוד, רמת-גן, שוהם, חדרה, רחובות ו-מעלות תרשיחא (מקומות 16-11)

למרות מיקומן הנמוך יחסית, רשויות אלו החלו לעסוק בנושאים רלוונטיים למדד ובכך מובילות על פני מרבית הרשויות בישראל.

 

בין הממצאים הבולטים במדד נמצא כי תחומי הפעילות המובילים של העיריות בנושאי טכנולוגיות לעיר חכמה, הם בטחון אישי, תחבורה ואנרגיה. הרשויות המתקדמות ביותר השתמשו במערכות מידע לבחון יעילות של פתרונות עירוניים. כמו כן, ל- 100% מהערים שדורגו יש צוות ייעודי לקידום ויישום עיר חכמה. ב-75% מהן הוא ממוקם תחת המנמ"ר (מנהל מערכת מידע) העירוני. בכל הערים ישנה השקעה במערכות מידע גאוגרפיות (GIS) ובמרביתן יש שימוש בכלי זה גם מעבר ליישומי תכנון ובניה.

בעוד שבכלל הרשויות שנמדדו ישנה השקעה באיסוף מידע לטובת הניהול העירוני, ובחלק מהרשויות גם ניכר שמידע מהווה כלי עבודה משמעותי,  רק 25% מהרשויות הכינו אסטרטגיית מידע שכללה ניתוח של סוגי המידע הנדרש, אופן האיסוף והעיבוד והדרך לשמור על המידע ועל פרטיות מוסריה.

רק 50% מהרשויות הכינו ואישרו אסטרטגיית עיר חכמה. כמו כן, מרבית הערים שהכינו תכנית אסטרטגית לעיר חכמה שיתפו מחלקות עירוניות רבות בתהליך, אולם רשויות מעטות (25%) שיתפו את הציבור ובעלי עניין עירוניים בהכנה או בקרה על התכנית ומרכיביה. 80% מהערים הגיעו להישגים גבוהים בדיגיטציה עירונית, דוגמת אתר אינטרנט יעיל, אפשרות לביצוע פעולות באתר, במובייל ואמצעים דיגיטליים אחרים וכיוב', והשקיעו בכך משאבים רבים.

בערים רבות שנמדדו, יש תהליכי שיתוף ציבור דיגיטליים, ורבות מהן ביצעו הליך מסוג זה בשנה-שנתיים האחרונות. אולם,  מעטות הרשויות שיש להן אסטרטגיה ברורה של איך ומתי לערוך שיתוף ציבור כזה וכיצד לוודא שיש גם שיתוף של כלל הציבור בעיר- גם אלו שאינם פעילים דיגיטלית. בהיבט השקיפות לציבור, 80% מהרשויות הציגו מידע רב לציבור, אולם רק מעטות הציגו לציבור מידע פתוח ובר-ניתוח, דוגמת טבלאות אקסל או נתונים גולמיים על זיהום אוויר.

20% מהרשויות השקיעו בהקמת מרכזי חדשנות או האבים לסטרטאפים, אולם רק מעטות שמו דגש על הפוטנציאל של הסטארטאפים לפעול לשיפור אתגרים עירוניים של העיר עצמה. כל הערים השקיעו בחינוך ליזמות וחדשנות, אולם רק מעטות מהרשויות פעלו לקידום חדשנות כמענה לאתגרים של העיר. עם זאת, במרבית הרשויות ישנן אסטרטגיות לחיזוק יזמות ויזמים בעיר, ובמחציתן ישנה השקעה  בכלים דיגיטליים לחיזוק העסקים בעיר.


עוד בתל אביב
חשבנו שיעניין אותך גם...
עוטפים באהבה את ילדי עוטף עזה
חדשות הבחירות
כאן משפצים
נשאר בתפקיד
סופגניות במילוי וניל
עכו חגגה את חג החגים
מה חדש בנחל שקמה?
מה חדש בנחל שקמה?
ראש העירייה– אמיר כוכבי