כפר סבא

"לא ויתרתי על החלום להיות מורה ולחנך ילדים"

לינדה מצארוה, תושבת טייבה, ערבייה מוסלמית, חלמה במשך שנים לחנך ילדים ולעבוד במקצוע ההוראה. לאחר שחיפשה עבודה בתור מורה ביישובים ערביים היא מצאה את יעודה כמורה ומחנכת כיתה בחטיבת שז"ר בכפר סבא

העיר שלי | קרן שלהבת 14/12/2017

השבוע ציינו במוסדות החינוך בישראל ובכלל זה בכפר סבא את "יום המורה". בכפר סבא מועסקים 3,226 אנשי חינוך ומנהל, המחנכים את 22,969 תלמידי כפר סבא, אחת המיוחדות שבהם היא לינדה מצארוה תושבת טייבה, ערבייה מוסלמית, מורה מחנכת בחטיבת שז"ר.

לינדה, שמלמדת ערבית בבית הספר, וגם מחנכת כיתה, חלמה במשך שנים לחנך ילדים ולעבוד במקצוע. לאחר שחיפשה עבודה בתור מורה ביישובים ערביים, ללא הצלחה, היא הצליחה למצוא עבודה בחטיבת שז"ר.

לינדה סיימה את לימודי ההוראה בשנת 2003. לדבריה, היא לא הצליחה להתברג בתחום ההוראה ואף לתקופה מסוימת עבדה בתור מוכרת נעליים בחנות "גזית" בכפר סבא. "כשסיימתי את הלימודים עבדתי בתור מורה מחליפה במשך שנתיים. כשהסטאז' שלי הסתיים, פניתי למשרד החינוך כדי למצוא בית ספר שבו אוכל ללמד. כיוונתי לבתי ספר ערביים, ובכל פעם הבקשה שלי נדחתה, כשהסיבה הייתה מחסור במקומות עבודה. נשארתי ללא עבודה והייתי חייבת להתפרנס. מצאתי עבודה בחנות הנעליים 'גזית', אבל לא ויתרתי על החלום להיות מורה ולחנך ילדים. הרגשתי שאני רוצה לעשות משהו משמעותי ולהשאיר חותם. באחת הפעמים, כשהלכתי שוב למשרד החינוך, פגשתי את המפקח וממש במקרה התנהלה בינינו שיחה. סיפרתי לו על המצוקה שלי ועל רצוני וחלומי להיות מורה. עשו לי מבחנים וראיון, כשבסופם התקבלתי ללמד בבית הספר שז"ר בכפר סבא".

כיצד קיבלו אותך בבית הספר?

"הרגשתי בבית הספר כמו כל המורות. לא הרגשתי יוצאת דופן בגלל הלאום והאמונות שלי. לפני שהתחלתי לעבוד בבית הספר, הייתי צריכה לדבר עם סגנית המנהל. הרמתי לה טלפון ולהפתעתי מעבר לקו ענתה לי אחת הלקוחות שלי שנהגה לקנות נעליים ב'גזית'. חששתי שהיא תירתע, אבל לשמחתי היא זו שזיהתה אותי ושמחה על כך שאלמד בבית הספר. בתחילה לימדתי ערבית. התחלתי ללמד שם לפני 5 שנים, כשלפני שנתיים קיבלתי להיות מחנכת כיתה. בהתחלה די נרתעתי, כי זו הייתה תקופת 'צוק איתן' ולא ידעתי איך התלמידים יגיבו למחנכת ערבייה עם כיסוי ראש. המנהל של בית הספר התעקש ולא ויתר לי. הוא ראה את החיבור שלי עם ההורים והתלמידים ורצה שאתרום גם בתור מחנכת. למזלי, חמש דקות לאחר שהצגתי את עצמי הפחד נעלם".

כיצד מגיבה הסביבה לכך שמורה ערביה מלמדת בבית ספר יהודי?

"אני באופן אישי לא חשבתי שזה מוזר שאני מלמדת בבית ספר יהודי. אני ערבייה מוסלמית עם כיסוי ראש, דבר שלא רואים בכל בית ספר יהודי. מבחינתי, כולנו בני אדם. אני מאמינה בערכים, באהבה לזולת ומאוד אוהבת את המקצוע שלי. התחלתי לשים לב לשוני רק בגלל הערות שאני שומעת. כולם מתפלאים שאני מורה ועוד בבית ספר יהודי. הפליאה מגיעה גם מהמגזר הערבי וגם היהודי. אבל ההערות מפרגנות. בבית הספר כמובן שהתקבלתי בחום גם על ידי ההורים, המורים והתלמידים. אני חושבת שזה נובע מהסיבה שרואים עליי שאני אדם אמיתי. אין לי מסיכות. אני טובה עם התלמידים שלי, מדברת איתם בגובה העיניים, אך גם קשוחה כשצריך.

איך את מתמודדת עם בעיות משמעת?

"אני לא נתקלת בבעיות משמעת. בבית הספר יש בחירה בין שני מקצועות, ערבית וצרפתית. מי שמגיע ללמוד אצלי עשה זאת מבחירה. אני מספרת בתחילה על החשיבות של לימוד השפה, מדברת על דו קיום ועל חשיבות הכבוד בין אדם לאדם. יוצא שאני מספרת להם על המנהגים שלנו. התלמידים מתעניינים ושואלים שאלות על החגים שלנו ועל התרבות. ההורים לשמחתי גם אוהבים אותי, כך שהכל נפלא מבחינתי".

מה קורה בימים, למשל, של פיגועים או בימים מתוחים לשני הצדדים?

"בלי קשר ללאום שלי, בתור מורה אני חייבת להיות קשובה לתלמידיי. בימים קשים כל צוות בית הספר נערך לכך. אני תמיד מרגיעה את התלמידים, עונה להם על שאלות מבלי להיכנס לפוליטיקה".

חשבנו שיעניין אותך גם...
תיק פתוח
תיק פתוח
ציון דרך
ציון דרך
אישום: תקף עובד במחלקת תברואה
אישום: תקף עובד במחלקת תברואה
'מצוינות שניכרת בעשייה'
דורשים גינת כלבים
דורשים גינת כלבים
ההורים דורשים פיקוח
ההורים דורשים פיקוח
מחבקים את בעלי החיים
ההורים חונים על המדרכה שלא כדין
ההורים חונים על המדרכה שלא כדין