ממצא חדש ומרתק בעונת החפירות ה-13 של אוניברסיטת חיפה בסוסיתא: בפעם הראשונה נמצא דיוקן של תושב סוסיתא, ככל הנראה מהתקופה הרומית (מהמאה השלישית לספירה לערך), שסותת על מצבת אבן.
"הרמתי את האבן שכיסתה על אבן בזלת מסותתת ופתאום הבנתי שמביט בנו בחזרה איש סוסיתא", תיאר ד"ר מיכאל איזנברג, שעומד בראש החפירה, את הגילוי, שכמו תמיד בארכיאולוגיה, הגיע לגמרי במקרה ובמקום הכי פחות צפוי.
עונת החפירה ה-13 של חוקרי המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן של אוניברסיטת חיפה בסוסיתא, שנוסדה במאה השנייה לפני הספירה וחרבה ברעידת האדמה של שנת 749 לספירה, ממשיכה לספק ממצאים מרהיבים: בריכת השחייה בבית המרחץ הרומי, המזבלה העירונית שחושפת את הרגלי האכילה לפני כ-1700 שנים וכמובן, דיוקנו של ה"סוסיתאי" המקומי. אולם נראה שאת הממצא המפתיע ביותר סיפקה החפירה ברובע בתי המלאכה, שם נחשף בפעם הראשונה חלק חדש ולא ידוע עדיין בהיסטוריה של העיר ואולי של האזור כולו.
כאמור, כמו בכל סיפור ארכיאולוגי טוב, הממצא הוויזואלי המרשים ביותר התגלה באקראי. עוד לפני עונת החפירה הרשמית, החלו החוקרים לחפור ב"מצודת טל", מצודה קטנה ששמרה על הכניסה הראשית אל הדרך המעפילה לסוסיתא. "חשפנו עוד אחד מן הקירות המאוחרים במתחם המצודה כאשר לפתע החלו נשמעות קריאות התפעלות. הרמתי את האבן שכיסתה על אבן בזלת מסותתת ופתאום הבנתי שמביט בנו בחזרה איש סוסיתא", סיפר ד"ר איזנברג. לאחר שהוציאו את האבן הבינו החוקרים כי מדובר במצבה מבזלת ועליה מסותתת דמותו של גבר, כשלצידה כתובת יוונית קצרה. לדבריו של ד"ר איזנברג, אין ספק שמדובר במצבה שהוצבה בתחילה בבית הקברות, הוצבה מעל הקבר והציגה את המת. לאחר זמן מה נלקחה המצבה לטובת בניית המצודה. "מדובר בעבודת אמן עממית ופשוטה, שמתאימה לשלהי התקופה הרומית, סביב המאה השלישית לספירה. גם אם דיוקנה של העיר העתיקה סוסיתא עדיין רחוק מלהיחשף הרי דיוקנו של ה'סוסיתאי' הראשון כבר בידנו ואנו מקווים שבמהרה גם נצליח לפענח את שמו", ציין ד"ר איזנברג.
אוצר ארכיאולוגי נוסף, שריגש את החוקרים לא פחות – ואולי אף יותר – היה גילוי המזבלה העירונית. עבור הארכיאולוגים, מספקים עשרות המטרים המעוקבים של זבל סדור, הצצה בלתי אמצעית כמעט לחיי היום-יום של התושבים העתיקים ובעיקר, להרגלי התזונה שלהם, "מצאנו חרצנים מפויחים, אלפי עצמות בעלי חיים, אלפי שברי חרס, חלקי גביעי זכוכית ועוד. את האשפה לא ניתן לרמות", אמר ד"ר איזנברג שימתין כעת למחקר במעבדות המכון, שם יוכלו החוקרים להתחקות אחר העדפותיהם הקולינריות של אנשי העיר ובאילו כלי חרס העדיפו לסעוד. כאמור, באזורים נוספים שנחפרו השנה נחפרה הבריכה שהייתה חלק מבית המרחץ הרומי, ונמשכה חשיפת הבסיליקה הרומית – אזור הסחר המרכזי של העיר.
אולם את הממצא המפתיע ביותר גילו החוקרים באזור המגורים המערבי של העיר, כשאחרי הוצאת מאות אבני בזלת הביטו החוקרים בפעם הראשונה על רובע בתי המלאכה. ההפתעה: הממצאים מלמדים שאזור זה ננטש עוד טרם לרעידת האדמה של שנת 749, שהחריבה את סוסיתא כליל, "כעת עלינו לנסות ולהבין מדוע אזור זה ננטש בשלב כה מוקדם", אמר ד"ר איזנברג.
בעונת החפירות ה-13 לקחו חלק חופרים מתריסר מדינות, כולל משלחת מאוניברסיטת קונקורדיה, סנט פאול מינסוטה שבארה"ב בראשותו של פרופ' מרק שולר. עוד השתתפו בחפירות מתנדבים מישובי עמק הירדן והגולן ומתנדבים זרים ממדינות שונות, סטודנטים מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה וסטודנטים ממגמת השימור של מכללת גליל מערבי. סוסיתא נוסדה בראש הר נישא מזרחית לכינרת במאה השנייה לפנה"ס בידי השליטים הסלווקים, שהיו אז אדוני הארץ והיא ממוקמת כיום בתחומו של גן לאומי ושמורת הטבע סוסיתא בפיקוח רשות הטבע והגנים. העיר התקיימה בתקופות ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והאומאית, עד שנהרסה ברעש האדמה העז של שנת 749 לספירה. יחד עם בית שאן וערים נוספות הממוקמות ממזרח לירדן הייתה סוסיתא חלק מהגוש התרבותי-גיאוגרפי של ערי ה"דקפוליס", שתושביהן ראו את עצמם כבעלי תרבות יוונית, בניגוד לתושבי הכפרים והעיירות סביב שהיו מאוכלסות בעמים שמיים: יהודים, נבטים ופניקים.
|
גולן גליל 
עמוד ראשי
תגובה לכתבה
הדפסת כתבה
שלח לחבר