Local חדשות
פסיפס עתיק גן לאומי קיסריה
הפסיפס העתיק שנחשף
צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

רצפת פסיפס נדירה נחשפה בחפירה ארכיאולוגית בגן לאומי קיסריה

הפסיפס התגלה במהלך חפירה ארכיאולוגית במסגרת פרויקט שימור ושחזור גשר הכניסה לקיסריה, שהינו חלק מפרויקט הטיילת שמקימה בימים אלו החברה לפיתוח קיסריה מג'סר א-זרקא לגן הלאומי קיסריה

פסיפס רומי נדיר ויפהפה מהמאה ה-3-2 לספירה, שעליו כתובת ביוונית עתיקה, נחשף בימים אלה בגן לאומי קיסריה בעבודות שמבצעות רשות העתיקות והחברה לפיתוח קיסריה ברחבי הגן הלאומי, בשיתוף רשות הטבע והגנים.

הפסיפס התגלה במסגרת חפירות שמבצעת רשות העתיקות במסגרת שחזור גשר הכניסה המרשים לקיסריה בתקופה הביזנטית - חלק מפרויקט הטיילת שמקימה בימים אלו החברה לפיתוח קיסריה, שתוביל מג'סר א-זרקא לגן הלאומי קיסריה.

בחפירה נחשף חלק ממבנה גדול ומפואר שעמד במקום בתקופה הביזנטית (לפני כ 1500 שנה). מבנה זה היה - להערכת החוקרים, חלק מרחבה ציבורית גדולה ששימשה לפנאי, לבילוי ולעסקים - מעין "שרונה" של העת העתיקה. להפתעת הארכיאולוגים, מתחת למבנה המפואר, התגלתה רצפת פסיפס מרהיבה, שהייתה שייכת למבנה קדום אף יותר; בן כ-1800 שנה.

לדברי ד"ר פטר גנדלמן וד"ר עוזי עד - מנהלי החפירות מטעם רשות העתיקות, "מדובר בפסיפס צבעוני בגודל של יותר מ-5X3.5 מ"ר, נדיר באיכותו, שעליו שלוש דמויות, דגמים גיאומטרים צבעוניים, וכתובת ארוכה ביוונית שניזוקו בעת שנבנה המבנה הביזנטי מעליו. הדמויות בפסיפס- כנראה גברים, לבושות טוגה (מן בגד מאריג צמר שלבשו הרומאים), ונראה כי השתייכו למעמד חברתי גבוה: דמות מרכזית בתנוחה חזיתית, ושתי דמויות פונות אליה משני צדיה. במי מדובר? תלוי בשימוש המבנה, שטרם הוברר. אם הפסיפס היה חלק מבית אמידים, יתכן שמתוארים בו בעלי הבית. אם המבנה היה ציבורי- הדמויות עשויות לתאר את תורמי הפסיפס, או בעלי תפקיד במועצת העיר".

ג'ק נגר, ראש ענף שימור אמנותי ברשות העתיקות מציין כי הפסיפס הנדיר נעשה ברמת אמנותית גבוהה מאוד, מהסוג שניתן למצוא במקומות כמו אנטיוכיה שבטורקיה. תיאור הדמויות נבנה מאבנים קטנות בצפיפות גבוהה - כ-12,000 אבנים למ"ר. מנהל השימור של רשות העתיקות עובד בימים אלה בשטח על מנת לודא שחלקי הפסיפס שנחשפו ישתמרו כפי שהם ולא יתפרקו עם הזמן, ואזור הגשר מתוכנן מחדש על מנת שניתן יהיה להנגיש את הפסיפס לקהל הרחב".

גיא סברסקי, סגן ומ"מ יו"ר קרן אדמונד דה רוטשילד: "קיסריה העתיקה אינה מפסיקה להפתיע, לרתק ולרגש, ופעם אחר פעם היא חושפת בפנינו פיסת היסטוריה בעלת חשיבות ברמה בינלאומית. הפסיפס המדהים שנחשף הוא תגלית ייחודית בישראל. החשיפה הזו – ובמיוחד כשהיא מצויה בחלקו הצפוני של הגן הלאומי, באזור שכמעט וטרם נחפר, מהווה עדות נוספת לחשיבות מפעל השימור והשחזור חסר התקדים שמאפשרת קרן אדמונד דה רוטשילד, בראשות הברון בנג'מין דה רוטשילד ורעייתו הברונית אריאן דה רוטשילד. ההשקעה האדירה של הקרן, של למעלה מ -100 מיליון שקל, מאפשרת את הרחבת פעילות החפירה האינטנסיבית לאזורים אחרים בעיר העתיקה של קיסריה ואנו מחויבים, כמובן, להמשיך ולחשוף את אוצרות קיסריה הגנוזים". סברסקי מדגיש כי מעבר לערך ההיסטורי-ארכיאולוגי החשוב, לחשיפות הארכיאולוגיות החדשות ערך כלכלי משמעותי, שכן הן מהוות שדרוג חשוב למוצר התיירותי הישראלי ומאיצות עוד יותר את תנופת הפיתוח שקרן אדמונד דה רוטשילד יוזמת ומקדמת בקיסריה ובמרחב כולו".

מיכאל כרסנטי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה, מציין כי מבצע החשיפה, השימור והשחזור הייחודי מתנהל בקיסריה תוך שמירה קפדנית על הערכים הארכיאולוגים ההיסטוריים וערכי הטבע של קיסריה לאורך כל התקופות. "בשיתוף עמיתינו מרשות העתיקות ורשות הטבע והגנים, אנו מקפידים לשמר כל ממצא במקומו הטבעי ומשקיעים הון עתק כדי להנגישו לציבור המבקרים הישראלי ולתיירים מכל העולם. כבר כיום מספקת קיסריה חוויית ביקור מהטובות והמרגשות בעולם – וזוכה בשל כך יותר מ-700 אלף ביקורים של תיירים ישראלים וזרים בשנה. אנחנו נמנים בגאווה בין 3 האתרים המתויירים ביותר בישראל. אבל אין לנו שום כוונה לנוח על זרי הדפנה. במקביל לפעילות האינטנסיבית מאוד שאנחנו מאפשרים לארכיאולוגים לבצע בכל רחבי המתחם, החברה לפיתוח קיסריה מקדמת – בשיתוף רשות הטבע והגנים, שדרוג מתמיד של תשתיות האתר, ובכלל זה הקמת פארק ארכיאולוגי מרהיב, מרכז מבקרים משוכלל, מתקנים לרווחת המבקרים, וטיילת קסומה, שתחל באמת המים הקדומה (חוף האקוודוקט) ותתחבר לטיילת החומות והביצורים של קיסריה העתיקה".

כרסנטי מציין כי "הפסיפס המרשים מצטרף לשורה של תגליות ארכיאולוגיות רבות חשיבות שנחשפו במהלך החפירות לאחרונה; מזבח המקדש שבנה המלך הורדוס לפני כ-2000 שנה ואשר הוזכר בכתבי יוסף בן מתתיהו, - לוחית עשויה מאם הפנינה, שעליה חרותים מנורת שבעת קנים ומחתה, פסל אַיִל שסימל בתקופה הביזנטית את ישו, ועוד".

לדברי ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות, ״אני מברך על שיתוף הפעולה הפורה בין כל הגופים שחברו יחדיו ואחראים על העשייה המבורכת בקיסריה. הפעילות שנעשית בשנים האחרונות תנגיש את מורשתה המפוארת של העיר לקהל הרחב ותחזיר את קיסריה לימיה המפוארים, כעיר נמל קוסמופוליטית תוססת, המספקת חוויה תרבותית עשירה לכל המבקרים בה".

לדברי שאול גולדשטיין, מנהל רשות הטבע והגנים, "גילוי הפסיפס מהתקופה הרומית, מציג שוב את קיסריה כפסיפס של תרבויות ועיר רבת פנים. פריחת קיסריה עולה בקנה אחד עם שקיעת ירושלים ובית המקדש שנחרבו בשנת 70 לספירה, על-ידי אותם רומאים ששאפו להנחיל את תרבותם למזרח. כיום מבקרים בגן לאומי קיסריה מאות אלפי מבקרים מדי שנה, שבזכותם קיסריה נחשבת לאחד מהאתרים המובילים ביותר בארץ. הסיור בעיר מציג לתפארת את "חלומו של הורדוס" ואת הרעיון המרכזי בבסיס המחשבה המערבית, כמו גם בפסיפס ה'חדש' שנתגלה, בה נתפש האינדיבידואל כפאר היצירה של הטבע".