Local חדשות
תאטרון בסוסיתא, אוני חיפה
חפירת הבדיקה הקטנה בשטח התאטרון
צילום: מ. איזנברג

תאטרון רומי נמצא בחפירות בסוסיתא

התאטרון ממוקם מחוץ לחומות העיר ומשולב ככל הנראה במתחם פולחני גדול, כך שייתכן ולא תיפקד כתאטרון רומי רגיל אלא היה לו תפקיד חשוב במהלך הטקסים הדתיים לאחד מאלי המקום

תאטרון רומי גדול התגלה בחפירות של אוניברסיטת חיפה בסוסיתא, אלא שמיקומו מחוץ לחומות העיר מעלה את הסברה כי ייעודו הראשי לא היה לשם העלאת הצגות להמונים, אלא לטקסים דתיים.

"החפירות בשנים האחרונות מחוץ לעיר משלימות זו את זו כבסיפור בלשי. בתחילה מצאנו את המסכה של פאן, לאחר מכן שער מונומנטאלי שהוביל למה ששיערנו שהוא מתחם פולחני והנה השנה אנחנו מוצאים באותו המתחם בית מרחץ ותיאטרון – שניהם עשויים להיות קשורים בתקופה הרומית לפולחן לאל הרפואה אסקלפיוס או לאלי טבע דוגמת דיוניסוס ופאן", אמר ד"ר מיכאל איזנברג מאוניברסיטת חיפה, העומד בראש משלחת סוסיתא, שחשף את הממצאים החדשים בכנס השנתי של מחקרי המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה.

סוסיתא, הצופה על הכנרת מהר נישא, כ- 2 ק"מ ממזרחה, נמצאת בתחום "גן לאומי סוסיתא" של רשות הטבע והגנים, הייתה עיר מרכזית באזור מזרח הכנרת והגולן בתקופה הרומית. בשנתיים האחרונות שבים ומופתעים החוקרים מהמכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה מתגליות מרעישות דווקא מחוץ לשערי העיר.

מה שהיה חסר עד כה בתוך תחומי העיר היה התאטרון – מבנה ציבורי היכול להכיל אלפי אנשים, שבו היו מועלות ההצגות הפופולאריות ביותר להמונים. לדבריו של ד"ר איזנברג, עיר רומית מכובדת באותה תקופה לא הייתה יכולה להרשות לעצמה להיות ללא תאטרון, ובכל זאת, עד כה התאטרון לא נמצא. "מעת שהמשלחת שלנו החלה את חשיפתה של סוסיתא, המתנו בדריכות לרגע בו נאתר תאטרון בעיר. היעדרו של תאטרון בפוליס רומית פשוט אינו מתקבל על הדעת. היו חוקרים שהעלו הרעיון, כי האודיאון הקטן שחשפנו החליף את התאטרון בשל גודלה המצומצם של העיר, אבל ידענו כי אין זה כך. פרופ' ארתור סג"ל, שעמד במשך שנים בראש הפרויקט ונמנה על חשובי החוקרים של התאטראות במזרח הרומי התעקש בדבר קיומו של תאטרון בעיר. השנה, כמו בכפפה המותאמת ליד, מצאנו את המבנים הראשונים של המתחם – בית המרחץ הציבורי והתאטרון, לשניהם זיקה לפולחן דתי", .

את בית המרחץ הציבורי איתרו החוקרים בקלות יחסית אך רק חלק זעיר משטחו נחשף שכן מדובר במכלול בנייה רחב מידות ועשיר. היה זה חבר המשלחת ד"ר אלכסנדר ירמולין, אשר מצא את מסכת האל פאן המפורסמת, שהצביע על קער בזלתי מכוסה במפולת אדירה והציע כי שם נמצא היאטרון. ואמנם, לאחר מספר ימים של חפירה התגלו שני ממצאים שמוכיחים כמעט מעל לכל ספק שמדובר בתאטרון: מעבר הנתחם מעליו בקיר חצי עגול בבניית גזית בבזלת אשר שימש כמעבר המפריד בין גוש המושבים התחתון לזה העליון ואת אחד מהמסדרונות המקוּרים שחצו את מערכת המושבים ואפשרו את כניסת הקהל לגושי המושבים שלהם. חפירת בדיקה קטנה חשפה את התשתית של מספר מושבים כאשר המושבים עצמם, כמובן, נעלמו מזמן. זמן הקמת השער מתוארכת לראשית המאה השנייה לספירה ובתום חפירת בדיקה ראשונית בתאטרון נדמה כי זהו גם תאריך הקמתו.

כאמור, מה שמרגש את החוקרים בעיקר, היא העובדה שייתכן והם חושפים מרכז פולחני דתי רחב היקף, מחוץ לחומות העיר. לדברי החוקירם, ייתכן בהחלט שאלפי המבקרים של התאטרון הגיעו אליו לאו דווקא כדי לראות את ההצגה החדשה בעיר, אלא כדי לקחת חלק בטקס דתי לכבוד אחד מאלי של הפנתיאון היווני-רומי. כאן צפו והקשיבו לכהני הדת עד להגעתם לאקסטזה ולהזדככות.