ראשי  חיפה כלכלה וצרכנות מחקר חדש מוכיח: השוק מתעורר
כלכלה וצרכנות מחקר חדש מוכיח: השוק מתעורר | ||
|
||
| ד''ר רינה דגני: שיעור המבקרים בשווקים עלה בשנתיים האחרונות בכ-10% | ||
|
האם ניתן להחזיר את השוק להיות חלק מסל הקניות והבילוי של הישראלי? אומדנים כלכליים שערכה ד''ר רינה דגני, מתכננת ערים, מנכ''ל גיאוקרטוגרפיה, קובעים שכן. התחדשות וחווית קניות ובילוי הם מילות המפתח בתכנון מרכזי מסחר וקניונים. שוק מודרני יכול להעניק חווית בילוי חדשה, שגם מוזילה את הוצאות משק הבית. עוצמת המשיכה של השווקים פחתה בהתמדה ב-15 השנים האחרונות, זאת כתוצאה מפתיחה של סופרמרקטים גדולים בשולי הערים שהציעו מגוון של כל המוצרים לבית תחת קורת גג אחת ובמחירים יחסית זולים. בשנים האחרונות הצליחו הסופרים לנצח את השווקים גם במגרש הכי חזק שלהם - מחירי הירקות והפירות. מחירים אלה הפכו להיות זולים יותר ויותר בסופרמרקט עד שהגיעו למצב שיכלו להתחרות ראש בראש עם מחירי הירקות והפירות בשוק. לפי אומדני גאוקרטוגרפיה, כ-9% מכלל כוח הקנייה של מוצרי מזון וסופרמרקט מופנה כיום לשווקים, עלייה לעומת כוח הקנייה שהופנה לשווקים בשנים האחרונות. בשנת 2009 כ-6.5% בלבד מכוח הקנייה של מזון ולמוצרי סופרמרקט הופנה לשווקים. כ-35% מהציבור הישראלי נוהג היום לקנות בשווקים לפחות מידי פעם, עלייה של כ-10% בשנתיים-שלוש האחרונות, מ-32% ב-2009 ל-35% היום, אולם מספרים אלו אינם קרובים עדיין למה שהיה בראשית שנות ה-2000, אז נהגו ללכת לשווקים כ-40% מהציבור (ראי גרף מצורף). ''בעבר גורם המשיכה המרכזי של השוק היה פירות וירקות, אך כאשר מחיריהם בסופרמרקט נהיו דומים, כבר לא קיימת סיבה להגיע לשוק'', מסבירה ד''ר רינה דגני. עוד מסבירה ד''ר דגני את הגורמים לפיחות במעמדו של השוק בישראל: ''אם בעבר הקנייה בשוק נעשתה מתוך אילוץ ולא מתוך בחירה כי לא היו ברירות, הרי שעם פתיחת הסופרים הגדולים, חוויית הקניות הועתקה לשם והציעה לבד משפע המוצרים, גם חנויות מקורות, ממוזגות ונקיות - כל מה שהשוק הפתוח לא יכול היה להציע''. העלייה שחלה לאחרונה בחלק המופנה לשווקים נובעת משלוש סיבות עיקריות: • הציבור תופס את המחירים בשוק כזולים יותר ב-15-20% בהשוואה לסופרמרקט. זו הסיבה שבגינה כל מי שהקנייה בסופר מעיקה מכבידה על התקציב שלו חוזר לקנות בשווקים • המחאה החברתית מגדילה את הביקוש למוצרים הזולים והטריים יותר, שאת חלקם ניתן למצוא רק בשוק • השוק הופך להיות חלק מחוויה כללית של בילוי וקניות. ''השיבה לשוק היא של אנשים חדשים, צעירים, שאינם מכירים את חוויית הקנייה בשוק. אנו נוטים לשכוח שהם בעצם נולדו לתוך עידן הקניונים והסופרמרקטים, כך שעבורם הביקור בשוק הוא לא חזרה למשהו שהם כבר מכירים, אלא חוויה חדשה לגמרי שעד כה הייתה זרה להם כמעט לחלוטין''. שווקים בעולם בעולם ידועה תופעה של שווקים גדולים שהצליחו מאוד והפכו לשם דבר למקומיים ולתיירים. בין הדוגמאות המוכרות בעולם ניתן למנות את שוק ה'ראמבלס' במרכז ברצלונה בו נמכרים כל סוגי המוצרים לצד ירקות ופירות, ואת קניון הרחוב החדש, ה'גרוב', בלוס אנג'לס שמתבסס על הרצון להשיב לציבור את חוויית השוק. שווקים אלו מהווים אטרקציה גדולה מאוד ומשלימה לתייר המבקר באותן ערים. ''שוק מחנה יהודה בירושלים הוא דוגמה מקומית לשוק בסגנון המעניק חווית קנייה, אשר חלק ממנה הוא דוכני המזון הרבים שמהווים תחליף למזון-מהיר - בורקסים ומאפים לאכילה במקום''. הדבר מוכיח שהשוק משמש כבילוי, ולמעשה אנשים באים לשם וצורכים את האוכל הזה כחלק מהחוויה. אל דוכני המזון המהיר מצטרפות כיום גם מסעדות יוקרה המושכות קהל מגוון יותר לשוק. מהאומדנים שערכה גיאוקרטוגרפיה עולה כי שוק הכרמל הוא המושך ביותר - עוצמת המשיכה שלו היא פי שניים משאר השווקים הגדולים הקיימים היום בגוש דן, כמו שוק התקווה, שוק פתח תקווה ונתניה. שוק שזוכה להצלחה רבה כיום הוא שוק האיכרים שנפתח בנמל תל-אביב, שהחל כאקט של תמיכה בסוחרים משדרות שהיו תחת ירי טילים, והפך להיות שוק מבוקש ביותר – הוא קטן יחסית, המוצרים בו איכותיים ביותר, אולם המחירים גבוהים יחסית. כרבע מהציבור בתל-אביב וגוש דן נוהג להגיע לפחות מדי פעם לקניות בשוק האיכרים בנמל. כצפוי, חלקם גבוה יותר בקרב תושבי תל-אביב בהשוואה לתושבי שאר האזור. בעבר היה בתל-אביב שוק העלייה, שוק לוינסקי ובצלאל, אולם מעמדם פוחת כי חלקם נסגר או הצטמצם. |
חיפה |
|
| הפורטל המקומי הגדול בישראל |
|
|
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עמוד ראשי
תגובה לכתבה
הדפסת כתבה
שלח לחבר
