Local בריאות
מסיבת עיתונים מבצע הקש בדלת אוק 2017
מסיבת עיתונאים פתיחת הקש בדלת
צילום: האגודה למלחמה בסרטן

מחקר ישראלי חדש קובע: בשנת 2024 יהיו 380 אלף ישראלים מחלימים מסרטן

האגודה למלחמה בסרטן, בשיתוף משרד הבריאות פרסמו את הנתונים המעודכנים על מחלת הסרטן בישראל, לקראת פתיחת מבצע הקש בדלת אשר יערך ב -23 באוקטובר

האגודה למלחמה בסרטן, בשיתוף משרד הבריאות פרסמו אתמול (17.10.2017) את הנתונים המעודכנים על מחלת הסרטן בישראל, במסיבת עיתונאים לקראת פתיחת מבצע הקש בדלת אשר יערך ב -23 באוקטובר 2017.

את מבצע הקש בדלת של האגודה למלחמה בסרטן לשנת 2017 ופעילות ההתרמה בשנת 2018 תוביל השנה ליאורה עופר, יו"ר מליסרון ועופר השקעות שתכהן בתפקיד יו"ר המבצע.

פרופ' ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, מדווחת על ממצאים חדשים של הרישום הלאומי לסרטן ואומרת כי: "האוכלוסייה הערבית בישראל מציגה שיעורי היארעות נמוכים יותר מאלה של האוכלוסייה היהודית עבור רוב סוגי הסרטן אולם השיעורים עולים עם הזמן; לעתים, קצב השינוי גבוה יותר בערבים בהשוואה ליהודים ולעתים גם מצטמצמים פערי ההיארעות בין ערבים ויהודים".

מירי זיו מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן מציינת כי: "למחלות הסרטן אין גבולות טריטוריאליים. הן פוגעות באנשים בכל רחבי העולם, כך שכל הישג במחקר הסרטן כאן בישראל, היא הצלחה של העולם כולו במאבק בסרטן. ואכן, שיטות חדשות שפותחו מתוך מחקרים שנערכו בישראל מיושמות כיום בארץ ובעולם. השנה נאותה לקבל את תפקיד יושבת ראש המבצע, הגב' ליאורה עופר, אישה רבת פעלים, שהישגיה עד כה הובילו אותה לקבל את האות הנכבד "אישה פורצת דרך" המוענק לנשים המשפיעות בישראל והיא ממשיכה להשתייך לצמרת חשובה זו. אנו מעריכים מאד את נכונותה להושיט לנו יד ומאחלים לה ולנו הצלחה".

ליאורה עופר, יו"ר מבצע הקש בדלת, אמרה כי: "לעיתים נדמה שאין לאף אחד מאיתנו מספיק משאבי נפש להתמודד עם כאב, עם חוסר אונים, עם טיפולים קשים שלא תמיד יודעים כיצד יגמרו ועם האובדן. המחלה הזאת אינה מבדילה בין דם לדם והיא גובה את חייהם של ילדים ומבוגרים מכל חלקי החברה. על כן דרושה לנו יותר מתמיד התגייסות רחבה ככל הניתן למאבק בסרטן. באגודה למלחמה בסרטן יחידי סגולה עושים ימים כלילות כדי להקל על הכובד הנוראי הזה. יחידי סגולה אלו הפכו את חייהם שלהם לגשר שמקל, שמרומם, שמשכיח מליבם של החולים ולו לרגע קט את רוע הגזרה. יחידי סגולה שעוטפים את העולם בחיבוק, בחמלה ובעשייה אין סופית כדי להוסיף תקווה וצבע לחייהם של חולים. זאת זכות עליונה לפעול לרווחתם של חולים בכלל וחולי סרטן בפרט ילדים כמבוגרים. זאת זכות עליונה וכבוד להביא מזור, תקווה ואהבה אפילו באופן זמני לסבלם של אנשים. האגודה למלחמה בסרטן היא מפעל מציל חיים שמעורר השראה ומייצר נורמות של התנהגות נעלה. באגודה למלחמה בסרטן מקבל כל חולה אוזן קשבת וייעוץ מקצועי לטיפול המסוים ולשם הרופא או בית החולים שמתמחה בסוג הספציפי של מחלתו. האגודה למלחמה בסרטן מנהלת מלחמה על איכות חיים ועל תמיכה רפואית ואנושית במהלך הטיפולים הקשים ובתקופת ההחלמה וההתאוששות מהם".

במהלך דבריה קראה עופר כמה שורות מתוך מכתב שכתב חולה סרטן שנפטר: "מילים הוליכו אותי חזרה אל גדרות נטושים ובניינים של פחד. מחשבותיי התעייפו להן על מעטפות, ורק חלום אחד הסתתר והתפרק לו על פסנתר הצית אותי מחדש – החלום לנצח את מחלת הסרטן".

לסיום דבריה אמרה עופר: "מבצע הקש בדלת שפועל ברציפות כבר 57 שנים מוכיח שאפשר גם אחרת. מאות מתנדבים ורבבות תלמידי בתי ספר מסורים, נוקשים על דלתותיהם של אזרחי ישראל. ואזרחי ישראל פותחים את הדלת, את הכיס ואת הלב, וחושפים את הצדדים העמוקים ביותר של הערבות ההדדית בחברה הישראלית".

מצטמצמים פערי הסרטן בין ערבים ויהודים

- בשנת 2014, סוגי הסרטן הנפוצים ביותר באוכלוסייה הערבית היו דומים לאלה שבאוכלוסייה היהודית. בגברים ערבים היו סרטן הריאה, סרטן המעי הגס והחלחולת וסרטן הערמונית השכיחים ביותר, וכך גם בגברים יהודים, אם כי בסדר שונה. ברוב סוגי הסרטן היו השיעורים (מתוקננים לגיל, ל-100,000) נמוכים יותר בגברים ערבים לעומת יהודים, להוציא את סרטן הריאה וסרטן הגרון (larynx). המצב דומה גם ביחס לסרטן הכבד וסרטן כיס המרה.
- בנשים ערביות היו סרטן השד, סרטן המעי הגס והחלחולת וסרטן הרחם השכיחים ביותר בשנת 2014; ביהודיות היו אלה סרטן השד, סרטן המעי הגס והחלחולת וסרטן בלוטת המגן. ברוב סוגי הסרטן היו השיעורים (מתוקננים לגיל, ל-100,000) נמוכים יותר בנשים ערביות לעומת יהודיות, להוציא את סרטן הקיבה ומיאלומה נפוצה המצב דומה גם ביחס ללימפומת הודג'קין.
- השינויים בדמוגרפיה ובמדדים כלכליים וחברתיים והאינטראקציות ביניהם משפיעים באופן ישיר על הבריאות ועל התחלואה באוכלוסייה החשופה להם. האוכלוסייה הערבית בישראל, חשופה לתהליכי שינוי דמוגרפיים, חברתיים, כלכליים, תרבותיים ואחרים, שמתבטאים בין היתר בהגברת העיור והתיעוש, עליית רמת ההשכלה וההכנסה, ירידה בצפיפות הדיור, שינוי במעמד האישה, ירידת הפריון ומעבר מתזונה מסורתית לתזונה מערבית. לכל אלה השפעה מידית וישירה על מדדי בריאות שונים, החל מהארכת תוחלת החיים וצמצום תמותת התינוקות וכלה בעליית שיעורי ההיארעות של גורמי סיכון למחלות כרוניות (למשל, השמנה), ושל מחלות כרוניות (למשל, סוכרת, מחלות לב וכלי דם, סרטן).
- סרטן הוא מחלה שכיחה בגיל מבוגר. תוחלת החיים באוכלוסייה הערבית בישראל עלתה מאוד בעשורים האחרונים. עם זאת, עדיין מדובר באוכלוסייה צעירה יותר בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. על פי הנתונים, האוכלוסייה הערבית עדיין מציגה שיעורי היארעות נמוכים יותר מאלה של האוכלוסייה היהודית עבור רוב סוגי הסרטן (למעט מספר סוגים, הבולטים ביניהם הם סרטן הריאה וסרטן הגרון בגברים ערבים), אולם השיעורים עולים עם הזמן; לעתים קצב השינוי גבוה יותר בערבים בהשוואה ליהודים (סרטן הלבלב) ולעתים גם מצטמצמים פערי ההיארעות בין ערבים ויהודים (סרטן המעי הגס והחלחולת בגברים ובנשים; סרטן השד וסרטן הרחם בנשים).
- סוגי הסרטן השכיחים ביותר השתנו באוכלוסייה הערבית עם הזמן. סוגי הסרטן בהם נמצאה באוכלוסייה הערבית עלייה משמעותית בהיארעות בין 1990 ו-2014 שחלקה מוסבר מעלייה ברמת הסיכון לתחלואה ובגילוי המחלה, תוך עלייה במודעות ובשיעור ההשתתפות של האוכלוסייה הערבית בבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד, סרטן המעי הגס והחלחולת וסרטן הערמונית.

שינוי בפרופיל הסיכון למחלות סרטן שונות. שינויים דמוגרפיים, חברתיים-כלכליים ואחרים משפיעים על תמונת התחלואה באופנים שונים. דוגמאות:

- עישון – שיעור העישון בגברים ערבים הוא הגבוה ביותר בישראל, והוא יציב ואינו משתנה על אף ירידה בשיעורי העישון באוכלוסייה היהודית.
- תזונה – שינוי דפוס התזונה ממסורתי למערבי יותר כולל צריכה מוגברת של מזון מתועש, שנקשר לסוגים מסוימים של סרטן כדוגמת סרטן המעי הגס והחלחולת.
- השמנה – השמנה נקשרת ישירות או בעקיפין למספר סוגים של סרטן, כמו סרטן המעי הגס והחלחולת, סרטן הלבלב, סרטן הרחם וסרטן השד בנשים שלאחר חדילת הווסת (menopause). כך למשל בשנת 2013 היה שיעור ההשמנה באוכלוסייה הערבית (22.0%) גבוה במובהק מזה שבאוכלוסייה היהודית (14.0%) .
- הפחתת שיעור הפריון – פריון גבוה מעניק הגנה מסוימת בפני סרטן השד, סרטן הרחם וסרטן השחלה בנשים. בשנת 2003 היה שיעור הפריון הכולל בנשים ערביות בישראל, 4.1. בשנת 2014 ירד שיעור זה ל- 3.2.

בשנת 2024 יהיו 380 אלף מחלימים מסרטן בישראל

האונקולוג פרופ' אליעזר רובינזון, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן, שכיהן בעבר כנשיא ארגון הסרטן הבינלאומי ה- UICC מדווח על מחקר חדש במימון האגודה למלחמה בסרטן שנערך לראשונה בישראל לחיזוי ההחלמה מסרטן עד שנת 2024. כיום חיים במדינת ישראל כ- 284,000 מחלימים מסרטן. במחקר קודם שהתבסס על נתוני הרישום המרכזי לסרטן ונערך על ידי פרופ' אליעזר רובינזון, פרופ' ליטל קינן בוקר וד"ר ברברה סילברמן, נמצא שבמשך חמישים השנה האחרונות גדל מספר חולי הסרטן פי 5 בשל עליה בתוחלת החיים, הזדקנות וגידול האוכלוסייה ולעומת זאת מספר המחלימים גדל פי 9 (כלומר, יותר מהחולים נכנסים לקבוצת המחלימים).

המחקר החדש נערך לראשונה בישראל במטרה לבדוק האם ניתן לדעת מה מספר המחלימים מסרטן הצפוי ל-10 השנים הבאות. פרופ' אליעזר רובינזון, פרופ' לורנס פרידמן וצוות המחלקה לביוסטטיסטיקה במכון גרטנר בהתייעצות עם המרכז הלאומי לסרטן בארצות הברית ועם ה- Istituto Superiore de Sanita באיטליה ערכו את המחקר במימון האגודה למלחמה בסרטן.

במחקר חיזוי ההחלמה עשו שימוש בנתונים הבאים:
1. גודל האוכלוסייה הבריאה בישראל מדי שנה לפי גיל ומין.
2. התמותה מדי שנה לפי מין וגיל.
3. גודל אוכלוסיית חולי הסרטן מדי שנה לפי גיל ומין.
4. ההישרדות היחסית של חולי סרטן מדי שנה לפי מין וגיל.
(כל זה מנתוני רישום הסרטן)

התקופות לגביהן הייתה התייחסות במהלך העבודה על המחקר החדש לחיזוי ההחלמה מסרטן היו: 1983-2002 (נתוני הבסיס), 2003-2013 (בדיקת המודל אל מול נתוני אמת), 2014-2024 (תקופת הניבוי, prediction). כאמור, התחזית לתקופה 2003-2013 חושבה בכדי לבדוק את השיטה. נמצא שהתחזית מנתוני 1983-2002 ל- 2003-2013 הייתה קרובה לנתוני האמת שנמצאו בפועל בתקופה זו ברישום הלאומי לסרטן (פלוס/מינוס 1% ברוב השנים). כלומר, השיטה הוכיחה את עצמה ואפשרה לבדוק תחזית לשנים 2014-2024 על יסוד הנתונים שנתקבלו על פי מודל החיזוי ובפועל.

מסקנת המחקר שהתקבלה הראתה כי ניתן לחזות שמספר המחלימים עתיד לגדול בלמעלה מ-10,000 איש ואישה לשנה ולהגיע ב- 2020 ל- 329,000 וב-2024 ל- 380,000.
כלומר, בשנת 2024 יהיו 380 אלף ישראלים מחלימים מסרטן.

פריצת דרך בסרטן המוח וסרטן הלבלב

מחקר חדש במימון האגודה למלחמה בסרטן, קרן ה- ERC וקרן Kahn שנערך על ידי פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ראש המחלקה לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, ראש המעבדה לחקר סרטן וננו-רפואה באוניברסיטת תל אביב הביא לפריצת דרך בחקר סרטן המוח האלים גליובלסטומה. המחקר מצא שאיזון של 7 גנים במערכות מודל של גליובלסטומה עשוי לנבא הארכה משמעותית של חיי החולים .סרטן המוח גליובלסטומה ידוע כסרטן אלים במיוחד. על אף כל הטיפולים שמציעה הרפואה המודרנית, 97% אחוז מהחולים הולכים לעולמם בתוך 14 חודשים מיום האבחנה, ביניהם רבים שנפטרים בתוך חודשים ספורים. עם זאת שלושת האחוזים הנותרים מקרב המאובחנים עשויים לשרוד שלוש שנים ואף יותר. במחקר החדש ביקשו פרופ' רונית סצ'י-פאינרו ועמיתיה לבדוק מה מבדיל בין השורדים לבין שאר החולים. במסגרת המחקר, בוצע במעבדתה של פרופ' סצ'י-פאינרו ריצוף גנומי של דנ"א וכן רנ"א, לדגימות שנלקחו מחולי גליובלסטומה. הריצוף חשף תבנית גנומית בת שבעה גנים, שביטויים שונה משמעותית אצל החולים ששרדו זמן רב, בהשוואה ליתר החולים. כלומר: החלבונים שהגנים הללו אחראים עליהם נמצאו בחסר או בעודף אצל חולים שנפטרו תוך זמן קצר. בנוסף, החוקרים, שבראשם עמדו חברי המעבדה ד"ר גליה טירם ושירן פרבר, מצאו שאחד החלבונים (P-selectin), המשמש כקולטן, מבוטא ביתר על פני תאי הגליובלסטומה ויכול לשמש מטרה לננו-חלקיקים ייחודיים שיובילו תרופות באופן סלקטיבי לגידול וימנעו את תופעות הלוואי לרקמות בריאות. ניסוי עם ננו-חלקיקים אלו בעכברים במודל לגליובלסטומה העלה כי יצירת איזון בשניים מתוך 7 החלבונים הללו – כלומר הבאתם לרמה נורמלית, על ידי ייצור מוגבר או לחלופין חסימת הגן האחראי – כבר מאריך משמעותית את חייהם. מסקנות דומות עלו ממחקרה של פרופ' סצ'י-פאינרו על סרטן אלים נוסף, סרטן הלבלב.

פרופ' רונית סצ'י-פאינרו מדגישה כי: "מדובר בטיפול המתייחס לתבנית הגנומית כולה, וכי לא די בהשפעה על גן יחיד. בעתיד עשויים המחקרים לשמש בסיס לפיתוח 'קוקטייל' תרופות אפקטיבי למחלות קטלניות אלה, ואף לסוגי סרטן אחרים. כמו כן, על סמך תוצאות אלו, פיתחנו חומרים שיזהו ויסמנו באופן פלורסנטי תאי סרטן שנשארו ברקמה בזמן אמת, תוך כדי ניתוח להסרת הגידול".
המחקרים יפורסמו בקרוב בכתבי העת המדעיים eLife ו - Nature Communications.

סקר חדש קובע כי הציבור הישראלי אמביוולנטי לניסויים קליניים

סקר דעת קהל שיזמה האגודה למלחמה בסרטן במיוחד לקראת מבצע הקש בדלת בנושא מחקרים קליניים חושף תמונת מצב מעניינת. הסקר נערך על ידי מכון איפסוס בהשתתפות 508 נשים וגברים בגילאי 18 ומעלה במדגם ארצי מייצג את האוכלוסייה בישראל במימון האגודה למלחמה בסרטן.
- התפיסה לגבי התועלות של ניסויים קליניים הינה אמביוולנטית ומגלה כי לציבור הישראלי רגשות חיוביים ושליליים במקביל, כמחצית מהמדגם סבור שהמשתתפים הינם "שפני הניסיונות" של החוקרים ואילו המחצית השנייה סבורים שיש למשתתפים תועלת ממשית מהניסוי.
- רוב המשתתפים במדגם (80%) יודעים שהמטופל יכול להפסיק את השתתפותו בכל עת, בניסוי.
- שיעור של כ-60% מהמשתתפים סבורים שהטיפולים בניסויים קליניים יכולים להזיק למטופלים, השאר חושבים שהטיפולים לא יכולים להזיק אך יתכן שכלל לא יועילו.
- שיעור גבוה של כ-85% מהמשתתפים מאמינים שייתכן שחלק מהמשתתפים בניסויים הקליניים עלולים לקבל טיפול בפלצבו. (למרות העובדה שבמחקרים העוסקים בטיפול בסרטן, המטופלים בדרך כלל, מקבלים טיפול חדש או קיים ולא פלצבו)
- כ-43% סבורים שניתן להציע השתתפות בניסוי קליני באמצעות פנייה לרופא מומחה.
- הרוב (60%) יודעים שההשתתפות הינה ללא תשלום.
- יש לציין שאכן כפי שהדבר אכן קורה במציאות, הסיבה שצוינה בשיעור הגבוה ביותר ובפער מובהק משאר הסיבות לקיום מחקרים קליניים היא: בחינת יעילות של טיפול חדש. במקום השני במדרג הסיבות היא, לאפשר לחולים שהטיפולים הקיימים לא עוזרים להם לבחון טיפולים ניסיוניים.
- 44% מהמשתתפים ציינו כי מחקרים קליניים הם הדרך היחידה למצוא טיפולים חדשים לחולים.
- מעט מעל לשליש (36%) היה ממליץ לקרוביו או למשפחתו להתנסות בניסויים קליניים, שיעור גבוה של 42% לא בטוח מה היה עושה.
- על פי רוב המשתתפים האמצעי החשוב ביותר לפרסום ההשתתפות בניסוי הקליני הוא על ידי הרופא המטפל (כמחצית מהמדגם ציינו זאת).
- 43% שמעו על מחקרים בתחום הסרטן לעומת 42% שלא שמעו – השאר ציינו "לא יודע".

האגודה למלחמה בסרטן הוציאה לאור חוברת מידע בנושא מחקרים קליניים בטיפול במחלת הסרטן המיועדת לחולי סרטן, בני משפחתם והצוות המטפל והיא הופקה באדיבות חברת רוש. בחוברת מודגש כי בזכות ניסויים קליניים שבוצעו בעבר, אנשים רבים המטופלים כיום חיים שנים ארוכות יותר וזוכים לאיכות חיים טובה יותר, וניתן לפתור שאלות מדעיות חשובות ולמצוא כיווני טיפול חדשים. ניסויים קליניים חשובים לשיפור הטיפול לטובת כלל המטופלים בעתיד ומהווים סיכוי לשיפור מצבו של החולה המשתתף בניסוי. הם תורמים לידע ולקידום המאבק במחלת הסרטן. אם שיטת הטיפול הנבדקת בניסוי תוכח כיעילה, היא עשויה להפוך לשיטת הטיפול המקובלת, שתוכל לעזור לחולים רבים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש, הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים. את החוברת ניתן לקבל ללא תשלום במוקד הטלמידע של האגודה למלחמה בסרטן המאויש 24 שעות ביממה 1800-599-995.

מחקר חדש – תפירת "חליפה טיפולית" בהתאם לגובה הסיכון, יכולה לחסוך תחלואה מאוחרת ולשפר סיכויי ריפוי

מחקר חדש במימון האגודה למלחמה בסרטן שנערך על ידי פרופ' אלדד דן מנהל מכון בנק הדם ויחידת האפרזיס במרכז הרפואי רמב"ם בשיתוף פרופ' אסנת בארי בבילינסון ופרופ אורה פלטיאל בהדסה והתקיים במרכזים הרפואיים, הדסה, שערי צדק, קפלן, אסף הרופא, בילינסון, רמב"ם, בני ציון ומרכז רפואי לגליל המערבי, קבע כי על פי קביעת רמת הסיכון של החולה, ותפירת חליפה טיפולית בהתאם לגובה הסיכון, ניתן לחסוך תחלואה מאוחרת מחד ולשפר את סיכויי הריפוי מאידך.

הגיל החיצוני של חולי הודג'קין הינו 32 שנה וכ- 80-90% מהחולים יבריאו ממחלתם. לחולים אלו צפויה יכולת חיים ארוכה וחשוב להתאים הטיפול על מנת לחסוך תופעות לוואי מאוחרות. במחקר הדן בטיפול במחלת הודג'קין השתתפו 360 חולים ממרכזים בכל רחבי הארץ ובו טופלו החולים במחלת הודג'קין בהתאם לגורמי הסיכון באבחנה ובהתאם לתוצאות PET-CT שבוצע לאחר 2 קורסים טיפוליים.

פרופ' אלדד דן מנהל מכון בנק הדם ויחידת האפרזיס במרכז הרפואי רמב"ם מסביר כי: "במחקר זה אנו מנסים לצמצם את הטיפול ולתפור לכל חולה "חליפה" טיפולית בהתאם לגורמי הסיכון באבחנה ובהתאם לתוצאות PET-CT לאחר 2 קורסים טיפוליים. גישה זו המקובלת אצלנו ומקורה ברמב"ם, החל מסוף שנות התשעים בעזרת גאליום ובהמשך בעזרת CT-PET, הוכחה כעת במספר עבודות בין לאומיות. הייחודיות של העבודה הישראלית הינה מעקב ארוך של 5 שנות מעקב. כמו כן, הוכחנו שניתן לצמצם השימוש בקרינה בקרב מטופלים עם מחלה מוקדמת בהתאם לתוצאות ה – PET-CT ובכך אנו חוסכים למטופלים צעירים את הסכנה של גידולים מאוחרים. בחולים עם מחלה מתקדמת נתנו לחולים בעלי גורמי סיכון מרובים פרוטוקול טיפולי יותר אגרסיבי. מאידך זה איפשר לחולים עם מעט גורמי סיכון לקבל טיפול קל יותר. במידה וה - PET היה "נקי" לאחר 2 קורסים ניתן היה להמשיך לכולם טיפול קל יותר. במידה וה- PET חיובי הועלה הטיפול לאגרסיבי יותר, מה שאיפשר לשפר את התוצאות של אותם חולים ולהשיג הפוגה באחוזים כפולים לעומת חולים בהם לא בוצעה התאמה של הטיפול והגברת הטיפול על פי הצורך. לאחר סיום הטיפול, 46 נשים שהבריאו ממחלתם הרו באופן ספונטני וילדו תינוקות בריאים.". המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי British journal of Hematology.

מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן מציג מחקרים חדשים

מחקר חדש סרטן הוושט, גורמי סיכון והמלצות להפחתת תחלואה - הקרן העולמית לחקר הסרטן (WCRF) והמכון האמריקאי לחקר הסרטן (AICR) דיווחו כבר בשנת 2007 על ממצאים משמעותיים המצביעים על כך שצריכת אלכוהול ועודף משקל מעלים את הסיכון לסרטן הוושט, ואילו צריכה של פירות וירקות מהווה גורם מגן מפני המחלה. במחקר שפורסם לאחרונה, ביקשו חוקרים מאנגליה לבדוק ולעדכן ממצאים אלו. המחקר כלל סקירת ספרות ומטה-אנליזה (סיכום סטטיסטי של תוצאות מחקרים) של 34 מחקרים מתוך מאגרי מידע רפואיים שונים (PUBMED ואחרים), שהתייחסו לגורמי סיכון של סרטן הוושט: 15 מחקרים נערכו באסיה, 11 באירופה, 8 בארצות הברית. מהממצאים עלה כי צריכה יומיומית של 100 גרם ירקות שונים מדי יום הפחיתה ב-11% את הסיכון לחלות בסרטן הוושט מסוג אדנוקרצינומה (AC). צריכה יומיומית של 100 גרם פירות הפחיתה ב-16% את הסיכון לסרטן הוושט מסוג קרצינומה של תאי קשקש (SCC). בנוסף, נמצא קשר ישיר בין צריכת אלכוהול לבין עלייה בסיכון לסרטן הוושט מכל הסוגים - צריכה של 10 גרם אלכוהול על בסיס יומי העלתה את הסיכון לסרטן הוושט ב-23%. כמו כן, הממצאים הראו כי כל עליה של 5 יחידות BMI העלתה ב-47% את הסיכון לסרטן הוושט מסוג אדנוקרצינומה. צריכה של 100 גרם בשר אדום ומעובד ביום העלתה את הסיכון לסרטן הוושט מסוג קרצינומה של תאי קשקש ב-37%; צריכה יומית של 50 גרם בלבד בשר מעובד, העלתה את הסיכון עוד יותר, ב-59%. ממצאים אלו ממשיכים לחזק הנחיות קודמות בנושא ואת ההבנה לגבי גורמי סיכון לסרטן הוושט. כדי להפחית התחלואה בסרטן הוושט, מומלץ ליישם את ההמלצות להפחתת צריכה של אלכוהול ובשר אדום, לצרוך תזונה בריאה הכוללת פירות וירקות ולשמור על משקל גוף תקין. המחקר פורסם בכתב העת המדעי Annals of Oncology באוקטובר 2017, ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן. לתקציר המחקר באנגלית לחצו כאן.

אכילת ירקות ופירות מפחיתה את הסיכון לחלות בלימפומה שאינה הודג'קין - במחקר שפורסם לאחרונה נבדק האם צריכת פירות וירקות מקטינה את הסיכון לחלות בסוגי סרטן דם ולימפה, לרבות לימפומה הודג'קין, לימפומה שאינה הודג'קין, מיאלומה ולוקמיה מיאלואידית חריפה. המחקר נערך ביוון כמטא אנליזה (סיכום סטטיסטי של תוצאות מחקרים), וסקר 10 מחקרים מאירופה, ארה"ב ויפן, בהם נבדק הקשר בין צריכת פירות וירקות לבין הסיכון לחלות בסרטן מסוג דם ולימפה. ממצאי המחקר התבססו על שאלונים בנושאי תזונה עליהם ענו המשתתפים במחקרים שנמצאו מתאימים. מהממצאים עולה כי עיקר ההשפעה של צריכת ירקות ופירות התבטאה בהפחתת הסיכון לחלות בלימפומה שאינה הודג'קין, כדלקמן: צריכה של לפחות 2 פירות הדר ביום או לפחות 5 בשבוע, הביאה לירידה של 15% בסיכון לחלות בלימפומה שאינה הודג'קין. צריכה של לפחות כוס ירקות אחת הביאה לירידה –כ- 11% בסיכון לחלות. צריכה של 5-6 מנות שבועיות של ירקות מצליבים כמו כרוב, כרובית וברוקולי, הביאה לירידה של 16% בסיכון לחלות בלימפומה שאינה הודג'קין. על פי המחקר, לא נמצא קשר בין צריכת פירות וירקות לבין הסיכון לחלות בסוגי סרטן דם ולימפה אחרים – לימפומה הודג'קין, לוקמיה מיאלואידית חריפה, ומיאלומה. משתתפים אשר דיווחו על צריכה יומית של לפחות 6 מנות פירות וירקות, הפחיתו את הסיכון שלהם לחלות בלימפומה שאינה הודג'קין ב-21%. המחקר פורסם אונליין באוגוסט 2017 ויפורסם במהדורת פברואר 2018 בכתב העת המדעי Leukemia & lymphoma ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן. לתקציר המחקר באנגלית לחצו כאן.

עישון נרגילה מגביר את הסיכון לסרטן - מחקר מקנדה בדק את הקשר בין עישון נרגילה לבין מחלות סרטן. מחקרים קודמים כבר הוכיחו כי קיים קשר בין עישון נרגילה לבין סיכונים בריאותיים כגון: מחלות ריאה ומחלות זיהומיות שונות, אולם קיים מידע מועט בלבד לגבי הקשר הישיר בין עישון נרגילה לבין מחלות סרטן. במחקר זה נערכה סקירת ספרות ומטה-אנליזה (סיכום סטטיסטי של תוצאות מחקרים ) מתוך מאגרי מידע רפואיים (כגון :Pubmed, Web of Science, Embase) בין השנים 1962 עד 2014. 13 מחקרי תצפית אשר בדקו את הקשר בין עישון נרגילה ומחלות הסרטן נכללו במטה- אנליזה, סה"כ 2717 נבדקים ו-5027 אנשים בקבוצת הביקורת. בכל המחקרים שהוכללו נערכה בדיקת איכות של שיטת המחקר. לא נכללו במחקר זה מחקרים בהם לא ניתן היה להפריד בין עישון נרגילה לבין צורות עישון אחרות, וכן לא נכללו מחקרים בהם נמצא גורם סיכון אחר אשר מעלה סיכון לסרטן. על פי עיבודים סטטיסטיים, נמצא כי עישון נרגילה מעלה את הסיכון לסוגי סרטן רבים: הסיכון לסרטן ריאות היה גבוה פי 4.5 והסיכון לסרטן הוושט פי 3.6 בקרב מעשני נרגילה לעומת אילו שלא עישנו נרגילה. הסיכון לסרטן שלפוחית השתן היה גבוה פי 2, כך גם לגבי הסיכון לסרטן קיבה. כמו כן, הסיכון לסרטן חלל הפה והלוע היה גבוה פי 2.6 והסיכון לסרטן הערמונית היה גבוה פי 4 בקרב מעשני נרגילה לעומת אלו שלא עישנו נרגילה. החוקרים מציינים, לסיכום, כי קיים מתאם חיובי בין עישון נרגילה לבין עלייה בסיכון לסוגי סרטן שונים, וממליצים על מחקרים נוספים בתחום לאישוש הממצאים. המחקר פורסם בכתב העת המדעי Tobacco Control ביולי 2017, ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.

אכילת אגוזים מפחיתה את הסיכון להישנות ותמותה מסרטן המעי הגס - מחקר מרתק מצא כי אכילת אגוזי עצים (כל סוגי האגוזים למעט בוטנים), מפחיתה משמעותית את הסיכון לחזרת סרטן אצל חולי סרטן מעי שלב 3 שעברו טיפולי כימותרפיה. המחקר כלל 826 חולי סרטן מעי גס שלב 3 שהשתתפו בניסוי קליני והתבקשו לענות על שאלון לאחר השלמת הטיפולים הכימותרפיים. בשאלון נשאלו המטופלים על הרגלי התזונה שלהם, לרבות צריכת אגוזים ואם כן – מאיזה סוג. אגוזי עצים כוללים שקדים, אגוזי לוז, אגוזי מלך, מקדמיה, פקאן ועוד, ואילו אגוזי אדמה הם בוטנים ומוצריהם, כמו חמאת בוטנים. החוקרים התעניינו במיוחד בצריכת אגוזים מאחר וידוע כי הם מפחיתים את הסיכון לחלות בהשמנת יתר, סוכרת 2 ומפחיתים את העמידות לאינסולין. מהממצאים עולה כי צריכה של 56 גרם או יותר של אגוזים בשבוע, הפחיתה את הסיכון לחזרת הסרטן ב-42% ואף הפחיתה את הסיכון לתמותה ב-57%, זאת לעומת מטופלים שלא אכלו אגוזים. היתרונות של אכילת אגוזים היו זהים גם בהתחשב בגורמי השפעה נוספים על חזרת מחלת הסרטן, לרבות גיל החולה, BMI (אינדקס מסת הגוף), מין המטופל ושינויים גנומיים נפוצים בגידול. בבחינה של אכילת אגוזי עצים בלבד – נמצא כי צריכה של לפחות 56 גרם לשבוע של אגוזי עצים, הורידה את הסיכון לחזרת סרטן המעי ב-46% ואת הסיכון לתמותה ב-53% לעומת חולים שלא צרכו אגוזים. לא נראתה ירידה משמעותית בסיכון לחזרת סרטן או בסיכון לתמותה אצל מטופלים שאכלו בוטנים או חמאת בוטנים (אגוזי אדמה, בשמם הנרדף), לבין מטופלים שלא צרכו אותם. לסיכום החוקרים הסיקו כי, הפחתת הסיכון להישנות מחלת סרטן המעי הגס והפחתת הסיכון לתמותה כרוכה רק באכילת אגוזי עצים לסוגיהם. המחקר הוצג במאי 2017 במסגרת כנס ASCO (המפגש השנתי של איגוד האונקולוגים הקליניים בארה"ב) ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן. לעיון בתקציר המחקר באנגלית לחצו כאן.

חולי סרטן ובני משפחתם מוזמנים להתקשר למוקד הטלמידע של האגודה למלחמה בסרטן המאויש 24 שעות ביממה למענה על שאלות ולקבלת עלוני מידע ללא תשלום בנושא התמודדות עם מחלת הסרטן, טיפולים, זכויות ושירותים, מחקרים קליניים, קבוצות תמיכה, אירועים וימי עיון לחולים ללא תשלום 1800-599-995 או להיכנס לאתר האינטרנט הנמצא בכתובת www.cancer.org.il