Local העיר שלי
אלי בן זיקרי
אלי בן זיקרי. עבודת קודש
צילום: אלן שיבר

"הפאה החזירה לי את הבטחון"

ביום ראשון (24.7.11) יערך בהיכל אמנויות הבמה בהרצליה אירוע התרמה, שכל הכנסותיו קודש לעמותת פלא – פאה לכל אשה. בראש העמותה עומד אלי בן זיקרי, ספר, שבעצמו התמודד עם מחלת הסרטן וכיום מתאים בהתנדבות פאה בחינם לכל חולה

שיערנו הוא עטרת ראשנו לכן המחשבה לאבד אותו היא איומה לכולם, בעיקר לנשים. איבוד השיער יחד עם מחלת הסרטן הוא כאב ואובדן נוסף המעצימים את ההתמודדות עם המחלה הקשה.

פרויקט חשוב המתקיים בישראל מספק חינם פאה מותאמת לכל אדם, בכל גיל, שחלה בסרטן, נעשה כולו בהתנדבות על ידי אלי בן זיקרי, ספר, שחלה בעצמו בסרטן.

ב- 24 לחודש זה יערך ערב התרמה לעמותת פלא – פאה לכל אשה, בהיכל אומנויות הבמה בהרצליה, בחסות ראש עיריית הרצליה ובחסות הנהלת בית החולים "בילינסון". חבורת פטיט פלור ישירו שאנסונים צרפתיים בליווי זוג רקדנים שרוקדים לצלילי השאנסונים. מחיר כרטיס תרומה הוא 120 ש' וכל ההכנסות קודש עבור רכישת פאות לחולים מכל הארץ.

איבוד הנשיות

בלה (60) תושבת הרצליה, מתנדבת בעמותה שחלתה בסרטן הלימפובה מספרת כיצד הפאה שקיבלה מבן זיקרי שינתה את חייה והפכה גם אותה לפעילה בעמותה.

"הייתה לי נפיחות והייתי מצוננת. הלכתי לרופאה והיא נתנה לי אנטיביוטיקה. זה לא עזר לכאבי הגרון והייתה גם נפיחות בצוואר. עוד התלוצצתי ואמרתי שבגילי קיבלתי חזרת. הרופאה נתנה לי שוב אנטיביוטיקה חזקה יותר וגם זה לא עזר. התקשרתי לרופא אף אוזן גרון והוא בבדיקה אחת היפנה אותי מיד למיון ל'בילינסון'. שם נבדקתי מספר שעות ונשלחתי לאולטראסאונד ואז הודיעו לי שחליתי אחרי ביופסיה. חשבתי שאין לי כלום כי הבדיקה הקודמת יצאה טוב. הלכתי לבדי ואז בישרו לי שחליתי בסוג של סרטן. באותו רגע חשכו עיניי. ידעתי שאני אישה בריאה. ישר בכיתי.

"הרופאה שסיפרה לי את הבשורה הזו הפנתה אותי לרופא בבילינסון. היא ביקשה שאפנה רק אליו ושלחה מכתב עמי. כך הגעתי לפרופסור עמוס כהן, שלקח אותי בידיים ובזכותו הבראתי, הסביר לי שלפי הממצאים אני צריכה לעבור טיפול כימותראפי, חזק ביותר, ויש לשער שאחרי טיפול ראשון השיער ינשור לי. הוא מיד אמר לי שיש ספר בבלינסון שנותן פאות לאנשים, והוא גם מצלם לפני כדי שיוכל להתאים בצורה טובה ביותר את הפאה לאדם. ירדתי אליו וצילמו אותי שם. אלי אמר לי לכשיהיה צורך שארים לו טלפון והוא יביא לי את הפאה המתאימה לי.

"הוא היה מאוד סבלני, מאוד נעים, מאוד אמפטי. הבנתי שאני נמצאת בידיים הטובות ביותר. תוך שבוע החלה נשירת שיער. הרמתי לו טלפון ואמרתי לו: 'אלי, התחילה נשירה' והוא אמר, 'בלה, בואי יש לי פאה עבורך'. הגעתי. הוא סיפר אותי והתאים לי פאה. אמרתי לו שהפאה פחות נראית לי. הוא נתן לי אחרת עם כל כך הרבה סבלנות, וכשהייתי צריכה לחפוף את הפאה הוא אמר בואי נחפוף, ולא ביקש שקל אחד ממני.

"הפאה שירתה אותי במהלך כל השנה. באמצע התהליך אמרתי לו שחם לי והוא נתן לי אחרת. למעשה הוא מטפל בכולם: גברים, נשים וילדות וכולם באים עם כל כך הרבה דרישות, ומילה הוא לא אמר. הפאה נתנה לי את הביטחון כשאני יוצאת לרחוב, שלא ירגישו שאני קרחת, שכמה שפחות יראו שיש לי פאה. היה לי שיער ארוך, וכשאת מאבדת את השיער בבת אחת כאילו איבדת את הנשיות שלך. כך יכולתי לצאת לרחוב ולא הייתי צריכה לענות על שאלות. זה היה נראה טבעי לחלוטין. נדרתי נדר ואמרתי לו לכשאבריא אני אתנדב אצלו לפחות אחת לשבוע, ולאחר שהבראתי אכן באתי.

"כיום אני חלק מההנהלה. כולנו שם בהתנדבות מלאה וללא שום תמורה למען מטרה נעלה. כאשר אדם מקבל בשורה כזו, אז אם מישהו יכול להרים אותו ולתת לו את הביטחון והתקווה אין דבר יותר נעלה מזה. בעיני אלי הוא מלאך. כולנו נהיה באירוע ההתרמה שהוא גם בילוי וגם עזרה נעלה".

במקום כדורים נגד דיכאון

אירית גלעד (61) ,תושבת הרצליה, נשואה + 2 + 2 נכדים מנהלת מעבדת מחקר בקמפוס בית החולים בלינסון. גלעד עוסקת בחקר המוח בעיקר בתחום של פיתוח תרופות, וכעת יחד עם שותפים נמצאת בשלב של פיתוח תרופה לסכיזופרניה. את מחלת הסרטן היא עברה יחד עם אמא שלה. לטענתה הפאה שזכתה לה אמה הצילה אותה מדיכאון.

"אמא שלי, שהייתה בת 83 אז, אישה פעילה התגלה אצלה לפני שלוש שנים אצלה סרטן השד. מיד הבאתי אותה לטיפול רפואי וקבעו לה טיפול כימותראפי. בהתחלה אמרו לה שלא יהיה קשה ושהיא לא תסבול במיוחד מנשירת שיער. גם בגיל 83 זה סוג של מכה גם לה, גם לי. היא התחילה את הטיפול והייתי צמודה אליה. היא אלמנה כבר מגיל 60 . תוך פחות מחודש התחיל לנשור לה השיער בצורה מסיבית, ומה שקרה, שיותר מאשר עצם המחלה, היא פתאום הפכה לדיכאונית. מאישה פעילה שבריאה יחסית בגופה ובנפשה, יום בהיר אחד אמרה לי שהיא לא רוצה יותר לצאת מהבית ולא רוצה שיראו אותה. זה היה בגלל הנשירה המסיבית של השיער והיא לא יכלה להסתכל על עצמה.

"כשראיתי את ההידרדרות הזו, רצתי לעובדת הסוציאלית בבית החולים לשאול מה עושים ולאן לפנות. העובדת הסוציאלית נתנה לי את הטלפון של אלי בן זיקרי. צלצלתי אליו והוא היה מקסים. מאוד ענייני. קבע עימי למחרת היום ואמר שאבוא למספרה הטיפולית שהוא מנהל בבית חולים דוידוב בקמפוס ב'ילינסון'.

"הגעתי יחד עם אמי ונכנסו למספרה והוא קיבל אותנו בחיוך וסימפתיה. דבר ראשון עודד אותה ואמר לה, 'אל תדאגי גברת שושנה, את תחזרי להיות יפה'. סיפר אותה לתספורת קצרה ובחר יחד עימה פאה. ראיתי איך ממצב של עיניים עצובות היא החלה לחייך. ישבתי מולם ודמעתי. לא ידעתי אז על קיומו של המוסד הזה. חשבתי לרוץ לבני ברק לסלון כלות שבו היא תקבל שרות. אבל לסלון כלות מגיעות נשים ביום שמחתם והיא חולה, אלו שני דברים שונים. מאותו יום, ולמשך שנה וחצי אחר כך, אמא שלי לא הסתכלה על עצמה בלי פאה. לפני שהביטה בראי בבוקר היא הייתה חובשת את הפאה. היא חזרה להיות היא. זה במקום כדורים נוגדי דיכאון. היא שוב הרגישה אדם שלם.

"אמא שלי החלימה, השיער חזר לה ואת הפאה היא קיבלה בהשאלה, וזה כלל לא עלה כסף. אמא שלי קיבלה טיפולים פעם בשבועיים ובכל פעם שהייתה מגיעה אלי היה מטפל בפאה, מסרק אותה ותוך כדי הטיפול היה נותן לה פאה אחרת כדי שלא תרגיש רגע אחד במצב מביך. היא הייתה מחכה למפגשים האלו. אלי גם נתן, גם טיפל וגם תמך, זה היה חלק כל כך יפה. היום אמא שלי חיה ומתפקדת והיא בסדר. בסיפור הזה יש המון תקווה".

u>ארבעה סניפים בארץ

אלי בן זיקרי (60+), ספר ויו"ר עמותת פלא – פאה לכל אשה ומנהל מספר מספרות שמעניקות לכל אשה חולת סרטן בארץ פאה חינם. ישנם ארבעה מוקדים: בבית החולים קפלן ברחובות, בבית החולים בלינסון, מספרה בקריית טבעון ומספרה בנהריה. כל הסניפים מופעלים על ידי מתנדבים וישנם כ- 70 מתנדבים שהם ספרים ומנהלים אדמיניסטרטיביים.

"לפני כשמונה חליתי בסרטן. קיבלתי טיפולים כימותראפים ועברתי ניתוחים. כשחליתי פגשתי אשה שלא רצתה לעשות טיפולים. אמרו לה שתהיה לה קרחת וזו הייתה הסיבה שהיא סרבה לטיפולים.

"באותה תקופה חזרתי מסדנה בצרפת והתחלתי לייצג חברה שמשווקת פאות ותוספות שיער. הצעתי לה פאה חינם מהמלאי שהיה לי. היא התחילה את הטיפולים ואז קיבלתי חיזוקים מצד הרופאים ותודות על זה שהענקתי לה פאה חינם ובזכות זה היא החלה לעשות טיפולים. הבנתי ששיער אצל אישה זה הדבר הכי חשוב בתקופת המחלה. זהו איבוד הנשיות. בארץ לא היה אף מקום לאשה חולת סרטן לבוא ולקבל את הסיוע הזה. גם לא בשכר. נשים היו צריכות ללכת למספרות בבני ברק. ואז עלה בי הרעיון והקמתי בתוך המכון האונקולוגי ב'בילינסון' מספרה, לראשונה בארץ מסוגה, שמעניקה פאה חינם לכל אשה חולת סרטן לתקופת הטיפול. ומאז, לפני שבע וחצי שנים, ותוך כדי זה שאני בעצמי מקבל טיפולים ומתמודד עם המחלה שלי עזרתי לאחרים. דרך הנתינה אני קיבלתי כוחות שעזרו לי להתמודד בתקופה הכי קשה שלי.

"אחרי שטיפלתי בכ-3500 אנשים החלו להתאסף סביבי הרבה חולות לשעבר ונרתמו לפרוייקט שלי. מיסדנו אותו והקמנו עמותה בשם פלא – פאה לכל אשה. הפרויקט הראשון של העמותה היה הסניף בבית החולים קפלן ברחובות, ואט אט הוקמו השאר. למעלה מ 6000 אנשים הסתייעו בשרות שלי בכל ארבעת הסניפים".