Local העיר שלי
אוריה בורנשטיין
אוריה בורנשטיין. "החלטתי לא להחביא יותר את הרגשות שלי"
צילום: פרטי

"אני הומו - ואני גאה בזה"

רק לאחר שהצטרף לתנועת הנוער "איגי" - ארגון הנוער הגאה - הצליח אוריה בורנשטיין בן 16, תלמיד תיכון הדרים בהוד"ש, להפוך מנער מופנם שסבל מהצקות בשל נטיותיו המיניות לנער פעיל ואקטיביסט. השבוע נאם בפני חברי הכנסת כדי לקדם את תנועת הנוער שלו שמסייעת למאות בני נוער

אוריה בורנשטיין, בן 16 מהוד השרון, החליט לצאת מהארון לאחר שעבר לא מעט קשיים בשל הנטיות המיניות שלו. אוריה, שחווה לא מעט הצקות מצד חבריו, הצטרף לתנועת הנוער "איגי"- ארגון הנוער הגאה, שם הפך מנער מופנם לנער פעיל ואקטיביסט. השבוע, כשנה לאחר שהצטרף לתנועה, נאם בפני חברי הכנסת נאום מרגש יחד עם עוד חברי הקהילה כדי לקדם את תנועת הנוער שלו שמסייעת למאות בני נוער.

אוריה, שהחליט להיחשף בעיתון, מדבר על התרומה של התנועה לחייו ומספר כי לפני שלושה חודשים קם סניף של "איגי" ממש כאן בהוד השרון, שמקיים פעילות ממש כמו כל תנועת נוער אחרת וקורא למי שמעוניין להצטרף.

אוריה חבר בקבוצת המנהיגות של "איגי"- ארגון הנוער הגאה, לומד בתיכון הדרים, החליט לצאת מהארון ולפעול למען בני הנוער חברי הקהילה.

אוריה: "לפני כשנה החלטתי לא להחביא יותר את הרגשות שלי ואת מי שאני. ב'איגי' התחלתי לקבל את עצמי ולאהוב את מי שאני. הצלחתי לומר לעצמי 'אני הומו ואני גאה בזה".

הצקות חוזרות ונשנות



כיצד באו לידי ביטוי ההצקות כלפיך?

"בכיתה ז' הייתי 'הילד הדחוי', הייתי 'הילד השונה'. התלבשתי שונה, השיער שלי היה שונה, לא נראיתי כמו כולם, הילדים בכתה ז' לא הצליחו להבין אותי, אז צחקו עלי. קראו לי הומו, קוקסינל. לאחר הצקות חוזרות שאף הגיעו לפגיעה פיזית, בחשש רב סיפרתי על כך למורה שלי, היא דיברה עם אותם תלמידים, וזה כמובן, לא עזר.

"המצב דיכא אותי, ההצקות חזרו על עצמן כל יום. כתוצאה מכך, במשך כמה חודשים לא הלכתי לבית הספר, זה לא שינה לאף אחד. לאף אחד פשוט לא היה אכפת - לא למורים ולא לתלמידים. אף אחד לא שם לב אלי. הייתי שקוף. בסוף השנה ההיא, לאחר שהמערכת לא תרמה דבר כדי לקבל אותי ולקדם אותי, וכמובן משום שלא ידעה כיצד לקלוט אותי עברתי לבית ספר אחר. גם שם, השונה עדיין היה המוזר והחריג. יחד עם זאת, למדנו מהחוויה הבית ספרית לקבל את השונות שבעצמנו".

מתי גילית את נטיותיך המיניות?

"הבנתי שאני שונה מאחרים בגיל מאוד צעיר, אבל לא ידעתי לזהות ולקרוא לזה בשם. רק בגיל 13 הבנתי באמת מי אני ושאני נמשך לבנים ולא לבנות".

מתי החלטת לספר לחברים להוריך וכיצד הם הגיבו?

"כשהבנתי מי אני חששתי לספר לאחרים, גם ככה לא קיבלו אותי ורציתי להיות שלם עם עצמי כשזה יקרה. לפני כשנה החלטתי לא להחביא יותר את הרגשות שלי ואת מי שאני. בהתחלה סיפרתי לידידה שלי שקיבלה את העובדה באהבה. לאמא שלי סיפרתי כשהיא שאלה אותי באחד הימים לפני שיצאתי מהבית לאן אני הולך. ואז סיפרתי לה שאני הולך ל'איגי'. היא שאלה מה זה וסיפרתי לה.

"היא הייתה קצת בהלם אבל אמרה לי, 'טוב תלך, ושתחזור נדבר על זה'. יאמר לזכותה שהיא קיבלה אותי כמו שאני ותומכת בי. כיום אני לא עומד וצועק את זה, אבל גם לא מסתיר, האנשים והחברים שקרובים אליי יודעים את זה".

מה גרם לך לרצות ולהיחשף בעיתון, אחרי כל מה שעברת מצד חברייך ללימודים אתה לא חושש שיהיו כאלו בעלי דעות הומופוביות שלא יקבלו אותך?

"ברור שיש לי חששות, אבל בחרתי שלא להחביא יותר את מי שאני. הפעילות ב'איגי' גרמה לי לפתח ביטחון עצמי ולהיות מי שאני בלי לחשוש".

מתי הצטרפת ל"איגי"?

"לאחר שהבנתי מי אני, התחלתי להתחבר לחברי מהקהילה הגאה, ובכיתה ט' הלכתי לראשונה לפעילויות של ארגון הנוער הגאה 'איגי' בכפר סבא, לאחר שחבר לקח אותי לשם. במסגרת הפעולות ב'איגי' התחלתי לקבל את עצמי ולאהוב את מי שאני. הצלחתי לומר לעצמי 'אני הומו ואני גאה בזה'.

"אחרי פעולה אחת, כשחזרתי הביתה מ'איגי', ראו אותי כמה נערים והתחילו לצעוק לי 'הומו' ברחוב. לראשונה הצלחתי להמשיך ללכת מבלי להתייחס, מבלי לחשוב מה עשיתי 'לא נכון'. התחלתי בתהליך יציאה מהארון. אמרתי לאנשים החשובים לי, אמא, חברים קרובים, מורים. מנער מופנם, שנפגע מהמציאות בבתי הספר ובקבוצות חברתיות שונות, הפכתי לנער אקטיביסט, כזה שיוצא לעשות ולשנות למעני ולמען נערים אחרים שנמצאים במקום שבו הייתי עד לא מזמן. אני גאה להיות חבר בקבוצת מנהיגות שפועלת למען הנוער הגאה, שלא מקבלת את המסוכמות הקיימות. שלא מקבלת את המציאות הקיימת. שמשנה את המציאות".

סניף חדש בהוד השרון



מתי קם הסניף כאן בהוד השרון?

"הסניף הוקם לפני 3 חודשים. מספר נערים שחברים ב'איגי' ומתגוררים כאן העלו את הבקשה לכך. מ-3 חניכים הגענו ל-15. כיום מדריכים אותנו שני מדריכים בני 24. אנחנו לא מפרסמים את המיקום של הפעילות כדי שהוא יישאר דיסקרטי".

כיצד הפכת לנער עם ביטחון שמסוגל לעמוד ולנאום בכנסת ולדבר בפומבי על הדברים שחשובים לך?

"השינוי שחל בי קרה בזכות 'איגי', לקח לי זמן להפוך מנער מופנם לנער פעיל. ההשתתפות בפעילויות של 'איגי' גרמו לי לרצות בשינוי, כיום אני מאוד פעיל בתנועה. השבוע נאמתי בפני חברי כנסת יחד עם עוד חברה מ'איגי', סיפרנו להם בקצרה מה עבר עלינו בתור בני נוער במטרה לקדם את הסיוע לקהילה הגאה של בני הנוער. חברי הכנסת מאוד התרגשו והביעו אהדה לדברים שאמרנו.

"הנוער כיום עדיין בארון וחושש לדבר על מה שכואב וקורה לו. ישנם לא מעט בני נוער שגילו את נטיותיהם המיניות וחוששים לדבר על כך, בתנועה הם יכולים להגיע ולדבר על הכל עם החניכים והמדריכים שמספקים אוזן קשבת ותמיכה, כשכמובן הכל נשאר דיסקרטי.

"מעבר לפעילות ב'איגי', אני חולם להגיע בעתיד לכנסת ולשמחתי החלום שלי מתחיל להתגשם. פניתי ליפעת קריב, תושבת העיר שהיא חברת כנסת. בקשתי ממנה להיות העוזר שלה בצורה כלשהיא והיא הגיבה בחיוב. יפעת מקדמת עניינים שקשורים לבני נוער, ניצולי שואה ואת נושא ההטרדות המניות, נושאים שמדברים אליי".

קרה שהורים של אחד מבני הנוער גילו שהילד שלהם מגיע לפעילות והתנגדו לכך?

"זה קרה בעבר בכפר סבא. הורים לא יודעים מה קורה בתוך התנועה, ומתוך חוסר ידיעה חוששים. הפעילות שלנו בקבוצה היא ממש כמו בכל תנועת נוער אחרת, רק שפה ניתנת לנו תמיכה והקשבה. ישנם ילדים שעדיין לא יצאו מהארון ופה הם יכולים להיות מי שהם ולדבר על הכל מבלי לחשוש.

"מגיעים אלינו בני נוער מפה לאוזן ונשמח אם הקבוצה שלנו תגדל. לסיום אני רוצה להגיד לכל הנערים והנערות, אל תמהרו לצאת מהארון אם אתם לא שלמים עם זה. תלכו בדרך שלכם ותדעו שיש כאן תנועת נוער שקיימת עבורכם ומוכנה לשמוע ולתמוך בכם".

ארגון "איגי" – מעל 1500 בני נוער



ארגון "איגי" הוקם בשנת 2002 ומאז צמח לארגון הלהט"ב הגדול ביותר בישראל עם פעילות של 22 ישובים ברחבי הארץ. מעל 1500 בני נוער משתתפים מידי שנה בפעילות של "איגי", שם מוצאים בני הנוער אוזן קשבת ומקום לשאול שאלות ולהביע את נטיותיהם ללא חשש.

"איגי" הוא ארגון שנסמך על כ-150 מתנדבים בשנה. בין צוות המתנדבים גם פסיכולוגים ועובדים סוציאליים המעניקים שירותי ליווי מקצועיים.