Local העיר שלי
אורית אופיר אלדר
אורית אופיר-אלדר. גיל המתמכרים יורד
צילום: אלן שיבר

המכורים הצעירים

אורית אופיר-אלדר מהוד השרון, פסיכותרפיסטית ומומחית לגמילה מהתמכרויות, מציגה תמונת מצב מדאיגה בנוגע לנושא הימורי קטינים בטוטו ובווינר: "כשאבא לוקח את הבן למלא טופס ווינר הוא לא מבין שהוא מכניס את הבן שלו למצב מסוכן"

לפני כשבועיים התקיים דיון מיוחד בוועדת החינוך של הכנסת בנושא הימורי קטינים בטוטו ובווינר. לכאורה, שני ערוצי הימורים חוקיים ה"מקדמים את הספורט", אבל אולי דווקא בגלל זה מושכים אליהם גם קטינים שעשרות מהם הופכים למכורים לנושא.

"אם לפני עשור גיל ההתמכרות להימורים בבני נוער היה 16-17, הרי שהיום זה כבר בין 10-12", מציינת אורית אופיר-אלדר מהוד השרון, פסיכותרפיסטית ומומחית לגמילה מהתמכרויות. "בגיל הזה יש ילדים שכבר יודעים מה הם הימורים וההורים לא מבינים את הסכנה. כשאבא לוקח את הבן למלא טופס ווינר הוא לא מבין שהוא מכניס את הבן שלו למצב מסוכן".

כמובן שלא כל מי שמילא טוטו פעם עם אבא שלו מדרדר. אורית מחלקת את המהמרים לשלושה סוגים. המהמר החברתי, שמהמר רק מדי פעם והדבר לא משפיע עליו, הבעייתי – שמהמר בקביעות פעמיים שלוש בשבוע בסכומים קטנים שעולים לאיטם והכפייתי – שמהמר כל הזמן, מוטרד בלי הרף בנושא ומחפש תמידית את הריגוש מחד ומאיפה להחזיר את הכספים שהפסיד מאידך. המצב קשה במיוחד כשמדובר בבני נוער.

מאיפה בני הנוער משיגים את הכסף להימורים?

אורית: "יש נערות שעובדות בבייביסיטר למשל, ויש להן הרבה כסף להוציא. יש כאלה שנותנים צ'קים של ההורים או גונבים. היה לי מטופל בן 14 שהוריו היו מאוד אמידים והוא הצליח לגנוב מהם כ 200 אלף שקלים דרך הוויזה וחשבונות הבנק עד שהאמא שמה לב שיש לה הוצאות חריגות על ווינר ומפעל הפיס. בשלב הזה כבר הגיעו אליו לבית הספר סוכנים של ההימורים הלא חוקיים – בטים – ששם הם מפסידים הרבה יותר ואם לא מחזירים רודפים אותם ומאיימים עליהם".
הדיון בכנסת יתקיים בעקבות תחקיר בנושא שפורסם במעריב. מהכתבה, שבה רואיינה גם אורית, עולה כי כמה מאות אלפי בני נוער מהמרים באופן קבוע בווינר למרות האיסור בחוק על הימורי קטינים.

למה הם נמשכים כל כך להימורים?

"בזמן ההימור משתחררים בגוף אנדורפינים שמביאים ל'היי', והם כל הזמן מחפשים את הריגוש. בהתחלה הם גם לרוב מרוויחים ואז לא רוצים להתאמץ. הצעירים היום רוצים כסף קל ולא לעבוד קשה כי את הכל קונים להם. הרבה פעמים להורים שלהם לא היה והם רוצים שלילדיהם יהיה הכל, וככה הם דווקא פוגעים בהם כי אין להם גבולות וזה פתח ראשוני להתמכרות".

יש מאפיינים לבני הנוער שמתמכרים?

"אצל כולם בולט הדימוי העצמי הנמוך. דרך ההתמכרות הם מנסים להעלות את הערך שלהם, את תחושת השייכות והמקום שלהם בחברה. היה לי מכור בן 16 שהיה אלוף שחמט. ילד טוב שגדל בשכונה לא טובה, חכם ושמנמן שכולם היו צוחקים עליו. בגיל 13 הוא ירד 20 ק"ג אבל הביטחון העצמי שלו לא עלה. הוא החל להמר ב'בטים' והרוויח הרבה כסף כי היה לו ראש מתמטי וכך נהיה הקמע של החבר'ה. כולם היו מתייעצים איתו איך להמר וגם נתנו לו כספים שישחק איתם. הוא התחיל להתמכר לזה, הסתבך בהלוואות בשוק האפור, ורק כשהכל התפוצץ סיפר להוריו המזועזעים".

מרכז "אופיר" בהנהלת אורית הוא בעצם ירושה משפחתית. אמה, שהייתה עובדת סוציאלית בהכשרתה, הקימה מכון לגמילה מהימורים לפני שלושים שנה. אורית עצמה, משבגרה, דווקא לא חשבה להצטרף. היא למדה תיאטרון ולימדה דרמה, "אבל תמיד עניינו אותי אנשים", היא מודה. "לקחתי קורסים בפסיכולוגיה, הילינג וטיפולים, ובשלב מסוים אמא שלי הזמינה אותי לעשות הילינג ודמיון מודרך למטופלים שלה".

אורית הגיעה ונשארה לעבוד עם אמה. שש שנים למדה ממנה את שיטת הטיפול שפיתחה לגמילה מהתמכרויות ובמקביל למדה במכון אדלר. בדרך הטיפול שלה היא משלבת את מה שלמדה בכל המקומות.

אורית: "היום אני מטפלת בהתמכרויות להימורים וקניות וכל מה שנוגע להתנהגות כפייתית. אני עושה טיפול פרטני, זוגי, משפחתי וקבוצתי וגם הדרכת הורים שמגיעים עם בני נוער שהם לא יודעים איך להתמודד איתם".

ומה עם בית הספר? הוא גם בתמונה?

"אין שום שיתוף עם בית הספר כי ההורים מבקשים דיסקרטיות מלאה. הם מגיעים בשו-שו ובנסיון להסתיר את הבעיה. הם לא רוצים שאף אחד יידע, כי זה כמו כתם עבורם. לרוב גם החברים של הילדים לא יודעים אלא אם כן הם מהמרים איתם כי גם מהם הם מתביישים".

חוסר מודעות לבעיה



כפועל יוצא מההסתרה, יש בחברה חוסר מודעות גדול להיקף הבעיה. "במשרד החינוך טוענים שאין שום בעיית הימורים בבני נוער", אומרת אורית בלהט. "כולם טומנים את ראשם בחול וחייבים להעלות את המודעות. יש הרבה תכניות בבתי הספר למניעת סמים ואלכוהול ואותו דבר צריך לעשות גם בנוגע להימורים כי מדובר בסכנה חברתית. צריך להסביר לילדים מה זה הימורים, ושזה כמו סמים ואלכוהול כי כסף מעוור וממכר".

האם בנות מהמרות פחות מבנים?

"אמנם מגיעים אליי לטיפול יותר בנים מבנות אבל זה לא אומר שיש פחות מהמרות. יש גם התמכרות לקניות שמתחילה בגילאי 13-14 ובגיל 25 הן כבר מגיעות לטיפול אחרי שהסתבכו כלכלית. יש גם כמה נשים שהגיעו למצבים פליליים, שגנבו ממקום העבודה. שתביני, זה הופך להיות צורך בלתי נשלט ופוגע גם באנשים מאוד אינטילגנטים ומצליחים. ההתמכרות עונה על כאב רגשי ואנשים שלא יודעים לשפוך את הלב, שופכים את הכסף. טיפלתי בנערה שלא היו לה חברות והמוכרות בחנות הבגדים- הן היו במקום החברות שלה. הן היו מגישות לה קפה ומים, שומרות לה בגדים במיוחד וכו".

אין כמעט נערה שלא אוהבת לקנות בגדים. מתי זה הופך לבעיה?

"כשזה נעשה כפייתי, כל יום, וכשיש התעסקות בלתי פוסקת בזה. כשנערה חייבת נעל ספציפית למרות שיש לה 100 אחרות ואם לא תשיג אותה תהיה עצבנית. כשהארון שלה מלא בגדים שעדיין יש עליהם את הטיקט והיא תעדיף שופינג על פני כל אירוע חברתי. וכמובן שבסוף זה מתפוצץ על רקע כספי".

הימורים או קניות, בסופו של דבר התמכרות היא התמכרות. "בכל המקרים הטיפול הראשוני הוא לעצור את הברז", מדגישה אורית. "עושים להם הסדר חובות, ומתחילים לתת להם סכום כסף קבוע כדמי כיס, שרק אותו יש להם. למהמרים זה דבר מאוד משמעותי כי עד עכשיו ההורים תמיד שילמו ולא היה להם ערך לכסף. ילד שגדל בבית שבו קיבל כל מה שרצה, משוכנע שככה גם יהיה בעולם ואין לו את היכולת לעבוד".

אז אולי ההתמכרות להימורים וקניות היא עדיין לא תופעה מוכרת לכולם, אבל כל הורה מכיר גם מכיר את עניין ההתמכרות החוקית לגמרי של הילדים והנוער למסכים למיניהם – טלפון, מחשב, אייפד ומה לא. מבחינת אורית, גם זה מחייב טיפול.

"ההורים צריכים להעביר מסר ברור שההתעסקות עם מסכים מוגבלת בזמן", היא אומרת. "ללמד שהטלפון הוא כלי תקשורת. לא חייבים להעניש אבל אפשר לדבר בהגיון על הבעיות הבריאותיות הנובעות מצפייה במסכים. ככה לפחות אני עושה עם הבן שלי בן השמונה וזה עובד".

לעוד אינפורמציה בנושא אפשר להיכנס לאתר מרכז אופיר www.compulsivegambling.co.il