הצלחה לתנועת ''התעוררות ירושלים'' במאבק על קולנוע סמדר - הוועדה המקומית לתכנון ובנייה קבעה כי קולנוע סמדר יוכנס לרשימת השימור וכי לא תאושר בו בניה עד להכנת תכנית האב של המושבות
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית ירושלים אישרה היום (יום ב') את המלצותיו של ראש העירייה ניר ברקת על פיהן בניין קולנוע סמדר המיתולוגי יכנס לרשימת השימור הנמצאת בהכנה. עוד אישרה הוועדה כי עד להכנסת המבנה לרשימה יופעלו סעיפים 77-78 לחוק הבניה אשר לא מאפשרים כל שינוי במבנה עד שתושלם הכנת תוכנית האב של המושבות אשר צפויה להסתיים באוקטובר 2010. כמו כן, קבעה הוועדה כי ייעוד המקום כקולנוע יישמר. משמעות ההחלטה היא כי כל יזם שירצה לרכוש את הקרקע יידע מראש שמדובר באתר לשימור ושלא תתאפשר בו הקמת פרויקט נדלנ''י.
הכנת תוכנית השימור על מתחם הקולנוע תכלול בין היתר הוראות שימור מחמירות למתחם הן מההיבט הפיזי- אדריכלי והן מההיבט של השימושים המותרים במתחם. נעמי צור סגנית ראש העיר לתכנון וסביבה ציינה כי מדובר בנקודת מפגש בין השימור לתרבות, ''קולנוע סמדר הוא מוסד ירושלמי ותיק ואחד מעוגני התרבות שלה, זו היא דוגמא לשימור חשוב, הרלוונטי לצעירים ומבוגרים בעיר כאחד.''
מבנה קולנוע ''סמדר'' או בשמו הקודם, ''אוריינט'' ,ברחוב לויד ג'ורג' 4, במושבה הגרמנית שהוקם באמצע שנות ה- 20 של המאה הקודמת נפתח ב- 1928. בשנים 1940-1947 הופעל בית הקולנוע על ידי ערבי-נוצרי ששינה את שמו לקולנוע ''ריג'נסי''. בתום מלחמת העצמאות קיבלו לידיהם ארבעה חיילים משוחררים, ביניהם אריה צ'צ'יק, את ניהול בית הקולנוע. את שמו – ''סמדר'' – קיבל בתחרות בין קוראי עיתון בשנת 1949. בשנת 1950 קנה צ'צ'יק את חלקם של שותפיו ועד לימים אלה מנהלת משפחתו את בית הקולנוע.
מעבר לחשיבותו הארכיטקטונית, לבית הקולנוע סמדר חשיבות תרבותית וחברתית מן המעלה הראשונה. מדובר בבית הקולנוע הפעיל האחרון מתוך בתי הקולנוע ההיסטוריים שפעלו בירושלים החל מקולנוע רקס ועדן דרך קולנוע אדיסון וציון ועד לקולנוע גיל ואורגיל, אשר כולם נסגרו. מדובר בבית קולנוע שמשמר את המבנה והפרופורציות של בתי הקולנוע הראשונים, אשר מעטים כמוהו נשארו בארץ.
ירושלים 
עמוד ראשי
תגובה לכתבה
הדפסת כתבה
שלח לחבר
