Local חדשות
עו"ד דוד פייל פורמט חדש
עו"ד דוד פייל
צילום: רן כליף

אחרי 20 שנה: יפוצה על פציעה במשחק כדורגל בבית ספר

צעיר שנפצע בכיתה ד' במהלך משחק כדורגל בבית ספר בסמכות מועצת כוכב יאיר, תבע את בית הספר אחרי כמעט 20 שנה - וזכה ב-105 אלף שקלים

צעיר (25) שנפצע במהלך משחק כדורגל בהיותו תלמיד כיתה ד' בבית ספר באחריו מועצת כוכב יאיר, הגיש תביעה, באמצעות עוה"ד דוד פייל ואיתן פרגו, וזכה בפיצוי בסך 105 אלף שקל.

התובע, יליד 1988, למד בבית הספר הנמצא באחריות המועצה המקומית כוכב יאיר. בשנת 1997, בהיותו תלמיד כיתה ד', במהלך משחק כדורגל בחצר בית הספר, הוא נדחף על ידי ילד אחר, נפל על צינור מים מרכזי חשוף שבלט בשטח החצר, ונפגע בעיקר בשיניו, בראשו ובאפו.

בדו"ח פציעה שמולא בבית הספר ונחתם על ידי המנהלת דאז, נכתב כי במהלך ההפסקה במשחק כדורגל, אחד השחקנים נתן לתובע מכה בברך, והעיף אותו על צינור המים. כתוצאה מכך, נכתב, נשברו שיניו הקדמיות. בדו"ח אף רשומים שמות ילדים שהיו עדים לתאונה.

בכתב ההגנה טענו נציגי בית הספר ומשרד החינוך, כי עדות התובע היא עדות יחידה של בעל דין ואין לקבלה, ובנוסף – טענו כי הצינור ממנו נפגע התובע הותקן לאחר שקיבל את כל אישורי הבטיחות ולא היווה מפגע. לפיכך, טענו, לא מוטלת עליהם כל אחריות בנוגע לאירוע, שנבע ממשחק כדורגל מאולתר, שכן לא ניתן להשגיח על התלמידים בכל רגע ורגע. לסיום, טענו הנתבעים כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר, דבר שהקשה עליהם להיערך.

ביהמ"ש: לא הוגש שום דו"ח בטיחות התומך בעמדת הנתבעים



השופטת אורלי מור-אל מבית משפט השלום בתל אביב קבעה כי, "גרסת התובע בדבר אופן התרחשות התאונה מהימנה, ונתמכת בראיות מזמן אמת..כמו כן הוכח שמיקום הצינור ללא הגנה בחצר בית הספר מקים מפגע, שיש בו כדי להטיל אחריות על הנתבעים".

השופטת דחתה את טענת הנתבעים, כי התביעה הוגשה בשיהוי רב. "בעת התאונה היה התובע קטין בן 9, ואין לצפות ממנו להגיש תביעה", פסקה השופטת. "התובע הסביר ששירת בצבא ולאחר מכן בקבע, ורק לאחר שהשתחרר התפנה לטפל בעניין. מדובר בהתנהלות סבירה, בגדר החוק, ואין בה כל שיהוי".

עוד קבעה השופטת, כי על הנתבעים היה להיערך בהתאם ולשמור את כל המידע בהקשר לאותו אירוע, בפרק הזמן במסגרתו ניתן להגיש את התביעה, שהרי היו מודעים לאירוע ולפגיעה בזמן אמת.

"משהנתבעים לא טרחו לשמור את המידע, ככל שהיה בעל ערך, אין להם להלין אלא על עצמם", קבעה השופטת.

עוד קבעה השופטת, כי מצד התביעה נשמעו עדויות התובע והוריו, הוגש דו"ח אירוע שנכתב בזמן אמת, מכתב שנשלח לראש המועצה ותשובתו, וכן תמונות המתעדות את המקום. השופטת קבעה, כי מסכת הראיות שהובאה בפניה לא מותירה ספק, שהתאונה אכן התרחשה באופן המתואר על ידי התובע, וכי לא הובאה כל ראיה הסותרת את עדותו – נהפוך הוא.

לגבי שאלת אחריות הנתבעים, קבעה השופטת כי העובדה שלימים גודר המפגע מדברת בעד עצמה, וכי כך היה ראוי לנהוג מלכתחילה. "צינורות מים אינם אמורים להיות חשופים בטבורו של מקום המיועד למשחק", קבעה השופטת.

מעבר לכך, השופטת קבעה כי הנתבעים לא טרחו להציג כל דו"ח בטיחות, שיש בו כדי לאשש את טענתם כי הצינור נבנה בהתאם לדרישות הבטיחות, וזכה לאישורי מפקחי הבטיחות.

לאחר שקבעה את אחריות הנתבעים לאירוע, התפנתה השופטת לקבוע את שיעור הנזק, שנובע רובו ככולו מטיפולי השיניים להם נדרש התובע ועוד יידרש בעתיד. בשל המחלוקת בין המומחים מטעם הצדדים, מינה בית המשפט מומחה מטעמו, ד"ר יואב גרוסמן, ועל פי חוות דעתו קבעה השופטת כי על הנתבעים להשיב לתובע סכום של 23,385 שקלים, בגין הוצאות על טיפולים שיניים בעבר בעקבות האירוע.

באשר לטיפולי העתיד, העמידה אותם השופטת על 19,252 שקלים, ועוד סכום של 10,854 עבור החלפת שתלים. לפיכך, סך הפיצוי שקבע בית המשפט לתובע הועמד על 53,500 שקלים, ולכך יוספו 2,000 שקלים בגין הוצאות בגין משככי כאבים, נסיעות בגין טיפולים וכיו"ב.

באשר לנזק הלא ממוני שתבע התובע, בגין פגיעה באיכות חייו, סבל וכאב, קבעה השופטת כי יש לפצותו בסעיף בסכום של 30,000 שקלים. בסיכומו של עניין,

נקבע כי הנתבעים ישלמו לתובע ביחד ולחוד סכום של 85,500 שקלים, ולכך יוספו הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין, בשיעור של 23.4% - ובסה"כ כ-105 אלף שקלים.