פרסום ראשון: עיריית כפר סבא פועלת לשימור כ-50 - אתרים

אירית מרק

30.08.2007

התוכנית הוגשה לראש העיר שאמור להביאה לאישור מליאת תכנון ובניה לאישור סופי של חברי המליאה

iritmark@gmail.com

בימים אלו סיים סגן ראש העירייה, בני כברה המכהן גם כיו"ר ועדת השימור בעיר, תוכנית פוטנציאלית לשימור עשרות אתרים ברחבי העיר. התוכנית הוגשה לראש העיר שאמור להביאה לאישור מליאת תכנון ובניה לאישור סופי של חברי המליאה.

על התוכנית, שקדו במשך קרוב לשנה חברי ועדת השימור הכוללים את כברה, גיא בן גל, יעקב אוחיון, עמירם מילר, אדריכל העיר, יאיר גרול, ירדנה וייזנברג- מנהלת המוזיאון, וגזבר העירייה, אבי בן חמו. יצוין כי היועץ אמנון בר אור היה שותף לדיונים וייעץ. בראור היה היועץ בשימור האתרים בתל אביב וידוע מאוד בתחומו.

בסך הכל- הוועדה ממליצה על כ – 50 מבנים לשימור ברחבי העיר, ביניהם החאן, בית כנסת הגדול ברחוב הרצל פינת וייצמן. צריף הסנדלר, בית אהרוני, גן הזיכרון, מגדל המים באגרון, תחנת המשטרה, גן מנשה - מערבית לשכונת עלייה, בית הקברות הערבי- בית גיורא, זוג האקליפטוסים בעירייה, השוק,מבנה בו ממוקמת חנות וילונות הנרי – המבנה היה מיועד במשך שנים לבית ספר דתי ושימש את משפחת הורוביץ במשך כ 50 שנה.

בית אפשטיין- מול העירייה, קפה פידלר- רב קט, חנות תבלינים יפת. צומת ויצמן פינת רוטשילד. בית הספר אוסישקין- חלק הביה"ס הראשון, בית כנסת אוהל משה

קולנוע עמל, פנימיית עלומים, בית היולדות הישן, בית האבן, אונים – חלק מהמבנה ובנוסף, לא מעט אתרים בוטניים-: עצי אקליפטוס באוסישקין, עץ האלון- בישיבת קריית הרצוג, אקליפטוס לימוני בחצר אוסישקין, זוג עצי האלון ליד בריכת גלי השרון, שני עצי תמר ליד ביה"ס גורדון, חורשה מדרום למנחם בגין, גן המגינים, השדרה בדב הוז, שדרה בהרצל, עץ השיטה בבית חולים בן גוריון פינת שרת ועוד.

מהו שימור?

לא מעט מקרים אירעו בשנים האחרונות לפיהם בעיצומו של הליך להחלת חוק לשימור אתרים על מבנה היסטורי, היו מקרים שבעלי נכס מיהרו להרוס את המבנה, במטרה לשחרר את המקום ממחוייבות של שימור. היו מקרים שמבנה הוכרז כראוי לשימור, אך מהנדס רשות מקומית הוציא צו הריסה בטיעון שהוא מסוכן לציבור. כדי לשמר אתרים בעלי ערך היסטורי, משפצים אותם ומשחזרים את צורתם המקורית. כך הם משמשים עדות חיה למראה העיר בעבר. לעתים משמרים מבנה יחיד, רחוב או שכונה שלמה. כדי לשחזר את צורתו הראשונית של המבנה או של המקום, נעזרים בשרידים הקיימים, בציורים ובתיאורים היסטוריים. צורתו החיצונית של המבנה משוחזרות ברוח התקופה שבה נבנה, וחלקו הפנימי מותאם לתקופה המודרנית: משנים את מבנהו הפנימי, מציידים אותו בתאורה, במערכות מים וביוב וכדומה. לעתים השימור נעשה תוך יוזמה פרטית של בעל הנכס, ואולם במרבית המקרים רשויות העיר והמדינה הן שקובעות אילו מבנים מיועדים לשימור, והדבר מחייב את בעלי הנכס לפעול על פי חוקי השימור. יצוין כי תוכניות שימור אינן נחשבות לתכניות בניין עיר ולכן אינן מקנות זכות לפיצוי. ערכם של מבנים סמוכים שלא יועדו לשימור דווקא יכול לעלות כי שוק הנדל"ן מגיב באופן כללי בחיוב לפרויקט השימור. אבל כל זה לא יעזור לבעלי נכסים לשימור, שלא יוכלו לעמוד בהוצאות המרובות שיוטלו עליהם כדי לשמר את המבנים, ורבים מהם ייאלצו למכור אותם במחירים נמוכים ליזמים.

תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב והמרכז של המועצה לשימור אתרים מסבירה :"בעבר נעשו בכפר סבא פעולות לשימור אתרים אך שימרו בהם את הסיפור ולא את טכנולוגיית הבנייה. עבודת שימור ראשונה ראויה נעשתה בצריף, הסמוך לחאן, של הסנדלר. בשנים האחרונות, ישנם תהליכים ופעילויות יוצאות מן הכלל, בכפר סבא הודות לראש העיר, כמו כן, נכונותו ורגישותו לנושא בהחלט מסמנים עידן חדש בכפר סבא.

אנו תקווה, כי אכן במסגרת עבודות הפיתוח האינטנסיביות ברחבי העיר אכן יזכו כל המבנים שעוד נותרו בעיר לשימור, וגם העצים ההיסטוריים יזכו לכבוד הראוי להם, יקבלו חיים חדשים, שיסייעו לכפר סבא גם לעלות על מפת התיירות. כפר סבא היא אחת מהמושבות הראשונות בארץ והציבור ברחבי הארץ לא הכיר דיו עד היום בערכים הטמונים בעיר הזו,.

מהו שימור מחמיר?

"הציבור בארץ קצת מבולבל עם המושג של שימור. ההבדל היחיד הוא שבשימור מחמיר לא ניתן להוסיף תוספות בנייה למבנה ההיסטורי, בעוד מבנה לשימור, ניתן לשקול תוספת קומה או תוספת אחורית למבנה. הרבה אנשים כולל מקבלי ההחלטות טועים בחושבם כי שימור רגיל, אומר שאפשר לעשות מה שרוצים, לשנות חלונות וכדומה. זאת טעות. הם עדיין יצטרכו לעשות תיעוד היסטורי לבניין ולא לשנות ויזואלית. אין דבר כזה חצי שימור, יש כללים, מאוד ברורים, לגבי איך עושים תהליך שימור ומהו תהליך זה. השימור כולל תיעוד היסטורי, אדריכלי ופיזי של האתר, על פיו מחליטים לאיזה שלב של המבנה מחזירים אותו. יש הנחיות מאוד ברורות כיצד לטפל במבנה בטייח, בנגרות בפרזול, בגגות".

מה ההשלכות על בעלי הנכסים?

"הרבה מאוד חושבים ששימור זה סוג של עונש ואפילו מכנים את בעלי הנכסים לשימור 'נימבי' ראשי תיבות באנגלית של 'לא בחצר האחורית שלי', בסופו של דבר לשימור יש ערכים כלכליים מאוד גבוהים, ורואים את זה היום בארץ כמו בזיכרון יעקב, בנווה צדק, בשדרות רוטשילד, שווי הנכסים שם ששומרו הכפילו את מחירם וזה לא בגלל המגדלים אלא בגלל השימור".

אז זה לא אמור לפגוע כלכלית בבעל הנכס?

"לא, ברוב המקרים הם מקבלים עוד אחוזי בנייה אבל בעקרון השימור משביח את העסק. כשאתה משמר מבנה אתה לא צריך להפוך אותו למוזיאון, אפשר להפוך אותו למשהו בעל אופי מסחרי".

מהי ההשקעה שחלה על בעל הנכס לשימור?

"אם זה מישהו שדאג לתחזק את המבנה במשך שנים אז העלויות לא יהיו גבוהות. הרשויות יחליטו מה נדרש מבעל הנכס. מבנה לשימור עולה בסביבות 200 או 300 אלף דולר כדי לשמר. בכפר סבא אין הרבה מבנים כאלו, הסדר גודל הוא לא כמו בתל אביב ולכן עלויות הטיפול יהיו יותר נמוכות. יש מספר שיטות להתמודדות, כמו למשל יש כאלו שיעדיפו למכור את הבית, יש הלוואות. אם למשל בעל נכס כזה שאין לו כסף אז הוא במילא לא יוכל לבנות מגדל, אז הוא עושה עסקת קומבינציה".

תושב העיר, יזהר אוסטרובסקי עזר לנו לקבל רקע על המבנים המיועדים לשימור. כך למשל, זוג האקליפטוסים בעירייה, הם שריד של חורשת אקליפטוסים שניטעה בכל המתחם, ב ט'ו בשבט 1906. "התקיימה חגיגה עם ילדי הגן שבאו מפתח תקווה- שם גרו המשפחות עד שבנו בתים במקום - לציון גמר חפירת הבאר הראשונה במקום וסיום בניית בית האבן הראשון במושבה. בבניין זה שוכנת העירייה. במלחמת העולם הראשונה כרתו הטורקים את כל מה שגדל לצורך המאמץ המלחמתי שלהם".

חנות התבלינים של יפת ממוקמת בבניין של משפחת סנדלר. להם הייתה חנות מכולת בחלק העליון של הבית. "הבית גבה בגלל הורדת הגבעה שעליו נבנה, בתהליך הארוך של הקטנת השיפוע של רחוב השרון היום רחוב ויצמן. את החניות למטה בנו כדי לבסס את בית סנדלר. לצידו היה סלון קוסמטיקה".

עצי האלון גם בישיבת קריית הרצוג וגם ליד בריכת גלי השרון הם נטיעות חדשות לא ברור מתי . "ההנחה היא שמאחר שכל השטח בין כביש 44 ושיכון עליה היה שטח בור, שעליו גידלו הערבים בקיץ אבטיחים והיו לנים במקום כל עונת הגידול, יתכן שבמקום נטעו או טפחו עץ צל או סימנו מתחם פרטי".

האקליפטוס לימוני במתחם בית הספר אושיסקין, הוא שריד של משתלת עצים שטופחה בשטח בית הספר "החל משנת 1941 סיפקה גם שתילים לשדרות הפיקוסים במושבה-עיר".

עצי התמר בבית ספר גורדון הם נטיעות או נבטים של אחד הפועלים שעבדו בקרם השקדים שהיה נטוע במקום עד סוף מלחמת העולם הראשונה.