שעת ערבית

אירית מרק

03.04.2008

רק שני בתי ספר בכפר סבא מקדמים פרויקט ללימוד ערבית. הזר מסראווה, מטייבה המלמדת ערבית בגורדון, מסבירה את חשיבות לימוד השפה הערבית

רק שני בתי ספר בכפר סבא מקדמים פרויקט ללימוד ערבית: גורדון ויצחק שדה. הזר מסראווה, מטייבה המלמדת ערבית בגורדון, מסבירה את חשיבות לימוד השפה הערבית וכיצד באמצעות לימוד השפה ניתן להסיר מחסומים ודעות קדומות וליצור דו קיום בין יהודים לערבים

הזר מסראווה מטייבה היא אחת מהמורות הבודדות לערבית בבתי הספר היסודיים בכפר סבא, כאשר למעשה רק שני בתי ספר יסודיים בעיר מקדמים פרוייקט לימוד ערבית בתחומיהם: בתי הספר גורדון ויצחק שדה.

הזר מסארווה, 25, מטייבה, נשואה + בת שנתיים ותשעה חודשים, הפכה למושא הערצתם של תלמידי בית הספר היסודי ''גורדון'' ברחוב הגליל בעיר. דווקא אדיקותה, גורמת להתעניינות מוגברת בקרב התלמידים אשר מתחילים ללמוד את השפה כבר בכיתה ד'.

יצוין כי הפרוייקט העברת לימוד השפה ערבית מדוברת בבתי הספר היסודיים בכפר סבא, החל לפני בבית הספר גורדון לפני שלוש שנים. מדובר במורה ערביה, מוסלמית דתית, אשר עקב אדיקותה, עטופה מכף רגל ועד ראש (כולל) במטפחת. הזר, מורה יפהפייה, ירוקת עיניים, בולטת מאוד בייחודיותה בנוף הבית ספרי.

בראיון ל''קול הכפר'', מתגלה מסראווה כאישה נעימת סבר, חמה, החושפת בגילוי לב את חוויותיה בבית הספר עם התלמידים והצוות הבית ספרי.

הזר, איך הילדים בכיתה קיבלו אותך בפעם הראשונה?

''היה לי פחד בהתחלה, בגלל הלבוש שלי כי אני ערביה דתייה. התלמידים אמרו לי אחרי כמה שיעורים שהם חשבו עלי כל מיני דברים, שאני מפחידה, שאלו אם נסראללה הוא קרוב שלי, אבל אחר כך הכל היה בסדר''.

הם שואלים שאלות, על הבדלי הדת?

''כן שואלים, אבל העברתי להם שיעור על האיסלם ועל הנצרות. סיפרתי להם שהבנות הדרוזיות מחויבות במטפחת מאז שמקבלות מחזור וצריכות להתלבש כמוני. המורה השניה בבית הספר לערבית היא לא דתייה, פחות בולטת, התלמידים שאלו אותי למה ג'מילה לא כמוך. אחרי ההסברים שלי הם הבינו''.

איזה שאלות נפוצות יש להם?

''באמצע השיעור הם פתאום יכולים לשאול 'הזר, לא חם לך בגלל המטפחת?' אני מסבירה שמתרגלים לזה. הם שואלים שאלות כמו: למה את לא לובשת חשוף, תראי לנו את השיער שלך, בבית הספר עדיין לא הזדמן לי, אבל אני מתכוונת להראות לבנות בשירותים, לבנים לא, כי זה אסור''.

איך בעלך מקבל את העבודה שלך במגזר היהודי?

''הוא כל הזמן עובד עם יהודים. אני מספרת לו כמה אני נהנית בעבודה עם הילדים, הוא שמח מאוד בשבילי''.

היו תלמידים שהעליבו?

''בגורדון לא, הילדים שם מנומסים, ממושמעים. גם הצוות בבית הספר, המורות תמיד שואלות, מתעניינות, איך אנו מרגישות. בראש השנה, קנינו פרחים ונתנו לכל מורה. התלמידים גם מקבלים ממני מכתבי ברכה וסוכריות. התלמידים כל הזמן אומרים לי את המורה הכי מקסימה בעולם. בחג פורים קיבלתי מכתבי הערכה עם ציורי ליצנים''.

איך התגובות של התלמידים הלומדים אצלך ערבית?

''התלמידים משתפים פעולה ומחבקים אותי כשאני מגיעה לבית הספר. ההישגים שלהם מעולים. יש להם רצון תמידי לשפר. אין לי אפילו נכשל אחד בכיתה, אין אפילו 80, אפילו החלשים, אני בשעות הפנויות חוזרת איתם על החומר. הציון הממוצע הוא 90''.

השאלות גולשות לעיתים ליחסי האיבה בין יהודים לערבים?

''תשמעי, זה לא קל, ביום שביקרו ילדי שדרות בבית הספר, אמרתי לעצמי, איך הם יקבלו אותי. שם הם לא יכולים להסתכל על ערבי. בסוף לא הייתי איתם. היו לי חששות להיות איתם. יש לי חברות מורות שמלמדות ברמלה, שם אומרים להם, 'את מחבלת', 'את מהשטחים'. קיבלנו הנחיה ממשרד החינוך, שאם זה ייאמר אז צריך לעצור את השיעור ולפתוח דיון. צריך להתייחס לזה ולא לעבור לסדר היום. אבל פה זה לא קרה''.

איך את מסבירה שרק שני בתי ספר בכפר סבא התחברו לפרויקט?

'' זה קודם כל תלוי במנהל בית הספר. יש בתי ספר שלא מכירים את התוכנית, חבל מאוד שלא מכניסים את זה לשאר בתי הספר. בנס ציונה באו לצפות בנו והכניסו את זה מיידית לתוכנית הלימודים בכל נס ציונה.

''זה חשוב מאוד כי אנחנו חיים ביחד במדינה, ערבים ויהודים. תמיד אומרים לי שבושה שאתם יודעים עברית ואנחנו לא יודעים ערבית. בתי ספר שמכניסים את הפרויקט ללימודים זה מעיד על רצון לדו קיום, להכיר את הערבים מקרוב, שיש ערבים משכילים, שלא כולם מחבלים או מנקות בבתי הספר, שידעו שיש גם צד שני לערבים. וזה עובד, בגיל הזה הם ממש אוהבים אותי. אם לא היה הפרוייקט הם עלולים היו לגבש דעה אחרת על הערבים''.