'' Ohh, His University.. ''

אירית מרק

06.09.2009

אנגלית משובשת = נזק כספי ותדמיתי למדינה: גדעון עזרא בשמשו שר להגנת הסביבה כינה את הקיסר אקיהיטו, ''His University'' במקום ''His Excellency''. שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ, קרא נאום באנגלית משובשת מול תורמים יהודים והפך ללעג ולקלס בפני העולם כולו כשנאומו דלף לתקשורת

נציגת קדימה בועידת קק''ל לא הבינה, לדבריה, את טופס ההצבעה באנגלית, ונמנעה בהצבעה בשם תנועתה, ובכך העבירה רפורמה רחבת היקף המנוגדת לעמדת שולחיה.

מיכאלה זיו, יו''ר איגוד המתרגמים לשעבר, ומומחית פדגוגית ללימודי אנגלית סוקרת את הטעויות הישראליות הטיפוסיות של נבחרי הציבור, ומייעצת כיצד ניתן למנוע ביזיונות ונזקים כלכליים כבדים בעתיד.

הכנסת מתירה לנבחרי הציבור לנצל את תקציב הקשר עם הציבור לשם לימודי אנגלית, אך אפילו שרי חוץ ובעלי תפקידים בכירים בהסברה הישראלית אינם מחויבים להחזיק קישורי שפה בסיסיים בשפה המדינית הנפוצה ביותר בעולם.

חוסר ידע באנגלית עלול לגרום לא רק מבוכה אלא גם להפסדים כלכליים.

דוגמא הזכורה לרבים לקוחה דווקא מתחום הספורט הישראלי.

בשנת 2001 עמדה להגיע לארץ קבוצת הפאר ליברפול, במסגרת ליגת האלופות בכדורגל, ולהתמודד במשחק גומלין מול האלופה מכבי חיפה.

מעבר לציפייה העצומה לבואה בקרב חובבי הכדורגל, אירוח הקבוצה היה אמור להכניס לקופתה של חיפה כ-6.5 מיליון ₪ לפחות.

פקס הכתוב בשפה האנגלית ששלח איגוד פיפ''א המארגן את המשחקים, ואשר כנראה לא הובן כהלכה על ידי אנשי חיפה, פסל את השתתפותה של מכבי חיפה במפעל האירופי הנחשב, וזאת בשל הכללתו של ואליד בדיר המוצהב במשחק העלייה לשלב הבתים – מה שנודע כפרשת הפקס. על הסיפור נכתב באתר גלי צה''ל:

פקס מפורט בנושא נשלח למשרדי הקבוצה, ובו הוראה ברורה שלא לשתף את השחקן. אלא שהפקס היה באנגלית, ומי שקיבל אותו לא הבין, או אולי חשב שלא צריך להראות את הפקס למישהו שכן יודע אנגלית. מכבי חיפה הירוקה הפכה אז אדומה מבושה, אבל לפחות על המחדל הזה איש לא שילם בחייו.

הרפורמה אושרה – בשל חוסר ידע באנגלית

עוד סיפור מביך שאת נזקיו קשה להעריך, התנהל באסיפת קק''ל לאישור רפורמת הקרקעות. לפי הדיווחים בתקשורת אישרה אספת קק''ל ברוב של 62 קולות את הסכם חילופי הקרקעות מול המדינה. משמעותו של האישור הייתה העברת 70 אלף דונם של קק''ל למנהל מקרקעי ישראל, דבר שיכול היה לגרום לכך ש-290 אלף חוכרים יזכו בבעלות פרטים על בתיהם.

אך עם פרסום תוצאת ההצבעה פורסם בתקשורת סיפור מביך: צופיה דיאמנט חברת אסיפת קק''ל ומזכ''לית תנועת ''קדימה הנוער הציוני'', בעלת ייפוי כוח של 13 מצביעים מחברי האסיפה, שינתה את הצבעתה רגע לפני סגירת הקלפי.

הסיבה: דיאמנט השתמשה בטופס הצבעה שנכתב באנגלית, ולטענתה, בשל קשיי השפה, טעתה בהצבעתה. ''זהו אומנם סיפור שעשוי להישמע כבדיחה טובה, אך מבחינה עסקית היה כאן מחדל שעל פניו פגע או היטיב עם גורמים שונים במשק בעשרות מיליוני שקלים'', אומרת מיכאלה זיו.

אנגלית קלוקלת – פצצת זמן מתקתקת

ידיעת האנגלית על בוריה, ברמה של קריאה, כתיבה, דיבור והבנת הנשמע, חשובה עבור עובדים רבים במשק, וקריטית כאשר מדובר בנבחרי ציבור, אנשי מנגנון המדינה, גורמי הסברה ועוזרים פרלמנטאריים. ''הידע באנגלית הופך אט אט לאחד ממכשירי הסינון החשובים ביותר בקבלת עובדים למקומות עבודה ואין סיבה שלא יהווה מכשיר סינון לממלאי תפקידים בשירות המדינה'' אומרת מיכאלה זיו.

לדברי מיכאלה זיו, קשה לאמוד את הנזקים הנגרמים לישראל עקב חוסר ידע או אנגלית משובשת , אך הם נרחבים.

''יש להתאים את הידע של איש הציבור, לצרכים של התפקיד אותו הוא ממלא'' אומרת זיו. ''הדמוקרטיה הישראלית מאפשרת לאנשים להגיע לתפקידים ייצוגיים רמי מעלה מבלי שתיבדק רמת האנגלית שלהם. בעקבות כך שמה של המדינה והייצוג האינטרס הציבורי של הבוחרים נפגעים. למעשה, גם מבחן פסיכומטרי או מבחן בגרות באנגלית לא יכולים להבטיח רמה מספקת בשימוש באנגלית, ועל כן אני קוראת למחוקקים עצמם להכליל בהוראות החוק מבחני ידע באנגלית אותם יעברו ממלאי משרות מסויימות, בטרם יוכלו לאייש תפקידים הדורשים מהם ידע באנגלית''.

מבחן TOEIC – להתאמת עובדים לתפקיד

לאחרונה החל מונהג גם בישראל מבחן לאנגלית עסקית בקרב עובדים, אשר בודק את רמת ההבנה מקריאה ומשמיעה, עם אופציה לחלק נוסף הבודק כושר הדיבור והכתיבה. המבחן מאפשר למעסיקים לדעת מהי רמת האנגלית הנוכחית האמיתית של העובדים, באילו תחומים הם חזקים ובאילו חלשים. כמו כן מעניק המבחן אינדיקציה מפורטת אילו תפקידים מסוגל העובד למלא, ולאילו הוא איננו מתאים ברמת האנגלית הנוכחית שלו.

הטעויות הישראליות הנפוצות

מיכאלה זיו טוענת שקיימות מספר טעויות באנגלית שעלולות לחזור על עצמן בהתבטאויותיהם הפומביות, והלא פומביות, של נבחרי ציבור:

הנוהג הישראלי להשתמש במילה ''what?'' בכל פעם שנאמר דבר שאיננו מובן דיו, הוא נוהג פסול ומעליב.

האינטונציה הישראלית גורמת לצד השני לחשוב כי הוא אמר משהו חריג ומכעיס. לדברי זיו, על חוסר הבנה יש להגיב על פי רוב בביטויים כמו ''Sorry, could you repeat that? '' או 'Could you say that again please?'. בשום פנים ואופן לא ב-What.

כפל משמעות של מילים – למילים רבות באנגלית יש כפל משמעות. היעדר בקיאות במשמעויות של המילים עלול לגרום לטעויות ולאי הבנות מסוכנות.

בעוד שבעברית גם הפועל accept וגם הפועל receive מתורגמים ל''לקבל'', הרי שלראשון יש משמעות של הסכמה, בעוד שלשני יש משמעות של קבלה פיזית בלבד. כלומר, ניתן to receive מסמך או הסכם מסוים, מבלי to accept אותו, אם אין הסכמה לאשרו (למשל, אם הסכם הגיע במייל אך אין מעוניינים לחתום עליו). בלבול בין המושגים הללו עלול לגרור אי הבנות ותסבוכת.

טעויות כתיב – אי שליטה באנגלית מתבטאת גם בכך שלא מייחסים חשיבות לכתיב. כאשר ישראלי כותב לעמיתו: I will look for the document (אחפש את המסמך) במקום I will look over the document (אעבור על המסמך או אבדוק אותו) – הוא עלול ליצור בלבול.

עברית מאונגלזת – שימוש בביטויים ובסלנג עברי באנגלית: כמו Fell asleep on guard שעמיתים בינלאומיים שלא שירתו מעולם בצבא לא יבינו לעולם, או The 90th minute, שמי שאיננו בקיא בכדורגל לא יבין את הביטוי – הוא שימוש שגורם למבוכה, לאי הבנות ולבוז.

אגרסיביות לעומת דרך ארץ – הניב הישראלי הוא ישיר ובלתי מתפשר. כך, שגם בקשה פשוטה עלולה להתפרש כפגיעה וגסות רוח.

כאשר עובד מתכוון לכתוב ''אני רוצה מידע לגבי כך וכך'', הוא עלול לכתוב בטעות

I want information. לעומת זאת, אם העובד היה כותב

I would appreciate it very much if you could let me know….

הוא היה נתפס כאדם מנומס ונעים הליכות.

התוקפנות בביטוי, יחד עם הדימוי הלא טוב שיש לישראלים בעולם, עלולים להיחשב כחסרונות רציניים בזירה הדיפלומטית ועסקית.