|
ראשי קהילה יהיה דב | ||
|
||
| שבוע הספר, הוא הזדמנות מצוינת עבור אשר אטדגי, חוזר בשאלה, להיפגש עם תושב כוכב יאיר, דב אלבוים, אדמו''ר החוזרים בשאלה של ישראל, לראיון לזכר ימים נשכחים. יצא מונולוג | ||
|
ביום פגישתנו, נזעק דב אלבוים, 42, תושבה זה מכבר של כוכב יאיר, לירושלים. אביו, חלה. אלבוים, נדרש לסעדו. יש שמונה אחים לדב אלבוים, כולם חרדים, מקצתם רדיקלים (נטורי קרתא). אלבוים, האקדמאי, שיצא ובעט בכל המוסכמות החרדיות בהיותו בן 17, עילוי שפרש מעילית הישיבות הליטאיות ''חברון'' והפך לחילוני אידיאולוגי, שאביו, החסיד האדוק, לא שוחח איתו מספר שנים, ובקיצור, שהיה מוקצה מחמת מיאוס בחברה החרדית דאז, דואג היום באהבת אין קץ לאביו הישיש (אמו נפטרה לפני כשנה וחצי) לא פחות מכל אחיו החרדים. פתחתי בהקדמה זו, משום שנגעה ללבי. משום שהראתה משהו, שדב אלבוים - זה המוכר לנו בעיקר דרך מקרן הטלוויזיה, ספריו הדעתניים וישיבת ''החילונים'' שהקים - מישהו אחר. עדיין חושב ומקשיב כהרגלו, אך בעל דעות מוצקות ומפתיעות. דב אלבוים כזה שהראיון איתו (שבניגוד לטבעי – לא אפריע למהלכו) יגלה לכם מישהו שלא הכרתם. ''אני לא מאמין באלוהים, אני בטוח שהוא קיים'', פותח אלבוים בהצהרה תוך שהוא סועד ארוחת בוקר ללא גלוטן בגילוי ראש וללא נטילת פרקי ידיים, ''עבורי אלוהים מוחשי ממש. אני מרגיש אותו. מרגיש בהשגחתו. הוא פשוט נמצא, כמו שאתה יושב מולי. יש אלוהים. הוא איתי. הוא מולי. לא. אני לא מדבר על 'אלוהי הפילוסופים' – אני מדבר על אלוהים חי וקיים, משגיח. תראה, הרמב''ם, שאני לא אוהב אותו, למרות שהוא היה אדם גדול – והוא ממש לא צריך את הפרגון שלי - הפך את היהדות לפילוסופיה. זו לא יהדות. יהדות איננה פילוסופיה. יהדות זו תרבות. אלוהים קיים. נכון, זו השקפה חסידית במהותה, אז בהחלט אפשר לומר שאני חסידי. ניו אייג' חרדי ''לפני שאנחנו ממשיכים בהגדרות שאנחנו חושבים שאנחנו מכירים אותן, בוא נעשה קצת סדר. היום החסידות היא לא חסידות. הליטאיות היא לא ליטאיות. הציוניים דתיים הם לא ציונים דתיים. עולם הישיבות הוא לא עולם הישיבות. הכול השתנה. הכול אחר, ממה שהכרנו עד לפני חמישים שנה. אנו צריכים להגדיר את המושגים אחרת. החסידות של היום, היא לא החסידות של הבעל שם טוב ורבי נחמן מברסלב. החסידות של היום היא בעצם ארגון כלכלי, חצרות פיננסיות מלאות אינטריגות. התורה אף פעם לא הייתה שם משהו שכדאי להתפאר בו, אבל גם האידיאולוגיה הרוחנית השתנתה. חצרות החסידות של היום הן ארגונים כלכליים נטו, ועוד למטרות רווח. הליטאים כבר מזמן לא ליטאים. תראה מה קורה אצל הרב קנייבסקי (ר' חיים קנייבסקי מבני ברק מגדולי רבני העולם הליטאי, בנו של ה'סטייפלער' וחתנו של הרב אלישיב א.א) אנשים נותנים לו קוויטלעך – פתקים. משתחווים להדרת קודשו. אדמו''רים חסידיים מקנאים בנהירה המיסטית כלפיו. האלו 'מתנגדים'? בכלל, ההשקפה החסידית ניצחה. כולם היום מאמינים בהשקפה החסידית. הליטאיות מתה. אתה יודע מה הולך בישיבות היום? אתה יודע מה קורה בעולם החרדי של היום? זה לא יאומן, אבל מעשנים גראס בישיבות הרדיקליות ביותר שאני מכיר. במשפחות החרדיות היום יש 'רפואה סינית', 'רייקי', 'ויפסאנה'. האינטרנט, הגלובליזציה, שינו הכול. זה ניו אייג' חרדי. זו הטרמינולוגיה היום בעולם החרדי. זה ממש לא מה שהכרנו...'' ''עם כל הצניעות – אני מנצח את הרב הכי גדול באידיאלוגיה'' ''שלא תבין אחרת, אני רואה בזה ברכה. זה שינוי שהוא הכרח המציאות. הרמב''ם הרציונליסט עשה נזק של מאות שנים לעולם היהודי. אני אוהב מגוון של דעות, של זרמים. יש עדיין כיסים אחרונים של לומדי תורה, אבל הם נעלמים. הם גם לא מבינים יותר מדיי מעבר לריטואלים חוזרים ונשנים. הציבור האשכנזי, המיר את היהדות בדקדקנות הלכתית, אבל ברמה מאוד קלינית. תראה את הציבור האשכנזי הם רדופי נוירוזות עם כל החטטנות ההלכתית הזו. זוהי יהדות? הספרדים מהבחינה הזו הרבה יותר מתונים. אני מזמן המרתי את דתי לספרדי. הם פשוט מבינים מהו טפל ומהו עיקר. הם לא מחכים כל בוקר לשמוע איזה רב קם היום בבני ברק עם פרנויה חדשה והוציא חומרה טמבלית, שכולם נוהרים אחריה. היהדות היא תרבות של איזונים, לא של שחור ולבן. של אמצע. של 'באלנסים'. לא של טירוף. עם כל הצניעות אין לי בעיה לשבת עם כל רב גדול בתורה ולהתווכח איתו אידיאולוגית ולנצח אותו. קח את הרב אלישיב (הרב שלום אלישיב מירושלים, נחשב מנהיג הציבור הליטאי, א.א) הוא גדול בתורה, בגמרא ובהלכה אני לידו אפס. אבל הוא לא יכול עליי באידיאולוגיה. אתה יודע, תמיד שואלים אותי 'למה חזרת בשאלה..? ואני תמיד עונה כי הם 'לא היו מספיק דתיים בשבילי'''. הלכותיות איננה בהכרח משוואה ליהדות. ''צריך אלטרנטיבה חילונית'' ''מה היא יהדות? יש לנו את התרבות הכי מכוננת ועשירה בעולם – בטח המערבי – למה שלא נתגאה בזה? יש לנו זכות יוצרים על התרבות, פטנט חזק באנושות, למה שלא נלמד את זה. הקמנו ישיבה חילונית (מרכז בינ''ה, א.א) שנותנת כלים והתמודדויות עם אידיאולוגיה, עם לימוד. עם שימור התרבות. אמא שלי ז''ל ממאה שערים, ממשפחת בלוי ור' חיים זוננפלד (מנהיגי הנטורי קרתא, א.א) סיפרה לי כי בקום המדינה, חצי ממאה שערים התרוקנה והצטרפה להגנה, לאצ''ל וכו' הייתה אידיאולוגיה. הייתה ציונות. היה 'אחד העם', היה א.ד גורדון היה נחמן ביאליק. הייתה אלטרנטיבה. כל זה נמוג. הפכנו את התרבות היפה ביותר, לתרבות שופינג. את זה אני מנסה לשנות. זה הייעוד שלי. לתת אלטרנטיבה, והאמן לי שאני רואה שזה נושא פירות. היום, בישיבה שלנו, אנחנו מכשירים את הדור הבא של מנהיגי העם היהודי. והם כל יום מתווספים בהמוניהם. פשוט צומחת לה מנהיגות אחרת. ''יש צימאון אדיר, לדעת עוד ועוד. בלי כל המיאוס והחומות החרדים. אני לא 'מנטור' של חוזרים בתשובה, זה לא בשבילי. אבל מגיעים אליי כל מיני זוגות בערים חרדיות, שפשוט רוצים לקום ולעזוב הכול, אבל הם מחפשים אלטרנטיבה. גם 'שבאבניק' (תלמיד ישיבה שמתפקר בזמן בחרותו, א.א) ישתולל בים עם בחורות, אבל שיגיע זמנו להתחתן, הוא יחזור לחיק המסורת הישנה. למה? כי אין אלטרנטיבה! כי הוא לא רואה משהו בעולם החילוני, שהוא לא חומרני. אני מנסה לשנות את זה''. ''לשמור מצוות.. אבל'' ''הטרנד היום בשמאל, זה להיות קוסמופוליטי. מדינת כל אזרחיה. לא, אני יהודי, וסופר-ציוני ואני גאה בשניהם. אני בהחלט חושב שעלינו להיות ''אור לגויים'', שאנחנו נהיה המגדלור של כל העולם. אני לא פציפיסט, אני מודע שיש לזה חסרונות. כשאתה נותן לפליטים אפריקאיים מקלט, יש בזה חסרונות, אבל אני מוכן לקבל את החסרונות הללו, כדי להיות דוגמה למוסריות ולנעלות אזרחית, שהיהדות, יותר מכולם, בספריה הרבים, ובחז''ל, הורישה לנו. רק אצלנו יש ציווי שחוזר ונשנה הכי הרבה פעמים בכל המקרא: לאהוב את הזר, ממש כמוך, כי גם אתה היית כזה. בישראל, כבר אין את הבעיה שהייתה קיימת בגלות. שאם אנחנו לא מקיימים את המצוות כמו שכתוב ב'שולחן ערוך' נידון לכליה, כמו שקורה אצל הרפורמים, שנכחדו פרקטיקלי, מהיהדות בשל שיעורי התבוללות עצומים. אני לא מטיף ליהדות נטולת מצוות. ממש לא. לדעתי, מי שגר בחו''ל, יצליח יותר לשמור על יהדות משפחתו אם ישמור מצוות כפי ההלכה. אבל מי שגר בארץ, בה אפילו הרכילות כתובה עברית, אין בעיה של שכחה והורשה לדורות הבאים. ואז אכן צריך לעשות שינוי במצוות. שבת? בהחלט יש לזכור ולשמור. לא רוצה שמישהו יעבוד בשבילי בשבת, אבל כל ענייני 'איך לאכול את הדג, ואם כסף הוא מוקצה', אלו דברים שאינם חלק מתפיסתי את היהדות''. ''נפתור גם את הבעיה הפלשתינית'' ''אני לא אוטופי. גם היהדות לא כזו. הרבה חושבים שהיהדות היא יותר מדי סוציאליסטית – על גבול הקומוניזם. זה לא נכון. היהדות מציאותית. היא יודעת ש'לא יחדל אביון מקרב הארץ'. אי אפשר לפתור עוני, אבל אתה אל תהיה חזיר קפיטליסטי. אל תהיה כריש נדל''ן, בולע ולא שבע. תירגע, תסתכל מסביבך. מספיק לצבור עושר שלא ביושר. ''הבעיה הישראלית היא, שחושבים שכל עוד לא פתרנו את עניין הגבולות, לא נדון בענייני זהות יהודית. זו טעות. אני טוען, שגם בעיית הגבולות תיפתר, אם נפתור את הזהות היהודית. החמאס יהיה יותר מבסוט לדבר עם אדם מעוצב בדתו ואמונתו, כי גם הוא כזה, מאשר עם פרטאץ'. או עם איזה עמד קולוניאליסטית ישראלית. הוא בז לנו, ויש לו על מה. אני אומר: במאה שנות סכסוך ניסיתם הכול, תנו לי.. להשקפה שלי, צ'אנס ותיווכחו אם צדקתי או לא. כשאהוד ברק נשא ונתן על ירושלים כאילו זה איזה שאלת נדל''ן כבר היה ברור שהוא לא יודע מה הוא עושה.. ''אבהיר מייד: אני לא רוצה להיות פוליטיקאי. אני יותר מדי תמים בשביל זה. יאכלו אותי בלי מלח. אבל אני מאמין שהדרך שאני מתווה היא הנכונה. תיקח היום את הפוליטיקאים בכנסת, תזריק להם ' סודיום -פנטוטל' – מין זריקת אמת כזו ותשאל אותם 'מה אתם רוצים?' אני לא מגזים, אבל תשעים אחוזים לא ידעו מה אתה רוצה מהם. הם לא ידעו להסביר לך, מה אנחנו עושים כאן בישראל בתוך 'וילה בג'ונגל'? להגיד שאנחנו כאן, בשביל הישרדות, רק בגלל השואה, כמו שביבי נתניהו גורס... זה לא מספיק''. ''ספרי ילדות הם העיקר''.. העילה לראיון עם דב אלבוים הייתה כמובן ''שבוע הספר'' שהחל בסוף השבוע בכפר סבא. אלבוים, עורך ''בידיעות ספרים'', שהוציא את כתביו של מרטין בובר וגרשום שלום, הוציא ספר חדש לילדים בשם: ''ינוקא באי הנשרים'' (זהו ספרו השישי וספרו השלישי לילדים). לאלבוים, שלו ארבע בנות, יש חיבה יתירה לספרות ילדים: ''בשבועות נתתי הרצאה שעסקה בדיוק במשנתו של ביאליק. לדעתי, פסגת יצירתו של ביאליק היא השיר: 'נד נד, רד עלה, עלה ורד, מה למעלה מה למטה? רק אני, אני ואתה'..אתה יודע מה מקופל בתוך השיר הזה? הכול. זה מוטו. זה חינוך. אין ספק שפסגת יצירותיי והדבר שאני מתאווה לו ביותר הוא ספרות ילדים''. |


