Local צרכנות מקומית
ad-120
ברשת עד מאה וערים, רשת עד 120 תערוכת יחיד ברשות רבים
צילום: יח"ץ

אומנות תוצרת בית עד 120...

אומנים ויוצרים. חלקם התגלו כבר מזמן ועוסקים ביצירה שנים רבות וחלקם גילו את עצמם בשנים האחרונות. זהו סיפורה של חביבה נויברגר דיירת הבית בהוד השרון


בין מאות הדיירים של רשת עד 120 מתגלים לא מעט אומנים ויוצרים. חלקם התגלו כבר מזמן ועוסקים ביצירה שנים רבות וחלקם גילו את עצמם בשנים האחרונות. זהו סיפורה של חביבה נויברגר דיירת הבית בהוד השרון

כשמה כן היא,  חביבה מאד. השיחה איתה הייתה זורמת, נעימה ומעניינת.

בנובמבר 2014 בחרה חביבה לעבור ל "עד 120" בהוד השרון – וחייה השתנו .

"הייתה לי תקופת התלבטות, אבל את ההחלטה קיבלתי ברגע, ומאז לא הבטתי לאחור.

אני מתעמלת כל יום, מציירת, משתתפת בחוג קרמיקה, חוג תנ"ך, תרגול למוח, הרצאות מדי יום, סרט אחת לשבוע, בריכה....אין דקה לנשום וטוב שכך".

מהם בעינייך היתרונות המרכזיים של מסגרת הדיור המוגן?

"אני חושבת שקודם כל, הביטחון שאנחנו לא לבד. זו הרגשת ביטחון משמעותית מאד לאנשים בגילנו.  הימים כאן מלאים פעילויות מגוונות. כל דייר יכול למצוא בלי בעיה את העיסוקים שהוא אוהב ולהתמלא בהם. אין ספק שזו דרך מצוינת להעביר את הזמן ולמלא אותו בתוכן משמעותי.  אם לא היו מגישים ומנגישים לי את הפעילויות, בטוח שלא הייתי עושה ביוזמתי כל כך הרבה דברים כל יום".

ספרי לי על אהבתך לציור

"שנים רציתי לצייר ותמיד היו סיבות למה לא, או למה לא עכשיו. ילדים, עבודה, החיים האינטנסיביים.

הצורך הזה ליווה אותי עד לפרישה לגמלאות. ממש שמר לי אמונים שנים רבות. כשזמן פנוי הפך ממצרך חסר למצרך הקיים בשפע – היה זה הזמן לשחרר ולתת ביטוי לאהבה הישנה הזו".

במשך 10 שנים מאז פרישתה ציירה חביבה בבית ובמועדון פנסיונרים אליו הלכה. כשבעלה נפטר הפסיקה לצייר למשך מספר שנים.  כשהגיעה לעד 120 חזרה לאהבתה הישנה.

למה דווקא ציור?

"אין לי תשובה ברורה. זה היה בפנים. אני רק שחררתי החוצה...אני אוהבת למרוח. אוהבת את תהליך היצירה,  ובעיקר את התוצאה". יש לי עשרות תמונות שציירתי במהלך השנים".

בכל השנים ציירה ציורי אקריל ושמן על בד קנבס.

בחוג הציור שבעד 120 מציירים על בריסטולים ועובדים  עם צבעי גועש ומים.

זה שינוי משמעותי?

"בהחלט. זה סגנון ציור אחר לגמרי וגם התוצאה שונה. בהתחלה, היה  לי קשה בהתחלה אבל למדתי לראות את הטוב שבשינוי. נותן לי פרקטיקה חדשה בסגנון אחר. זה מאתגר. המשמעות היא להיות פחות מדויקת ויותר אבסטרקטית,  לתת לכל מתבונן למצוא בציור את מה שהוא רואה".

את מציירת גם עם הנכדים?

האמת שלא. אבל אני בקשר מצוין איתם. כל החמישה מתקשרים אלי כל יום לשאול אותי :'סבתוש' מה שלומך'. תענוג".

מה את מאחלת לעצמך ?

"להמשיך ככה. הנאה, שמחה, חברות טובה והרבה יצירה. ובעיקר בריאות. שימשיך להיות ,כמו שהנכדים שלי אומרים: אצל סבתא הכל דבש".

לפרטים נוספים ויצרת קשר << לחץ כאן>>