Local טורים ודעות
בלש, פורמט חדש
(תמונה להמחשה בלבד)
צילום: iclipart

7 השנים הטובות

שעות אחר-כך קיבלתי את תמונתה בהודעת מייל ששלח לי. פתחתי, היא הייתה פגז, בחורה יפה, קטנטונת, שיער שחור ארוך, עיני שקד חומות וגוף... אין דברים כאלו

יוסי היה בשנות ה- 50 המוקדמות לחייו, אלמלא סיפר על מחזור הגיוס שלו לצבא, אני משוכנע שלא הייתי נותן לו יותר מ- 40 שנים. הוא נראה טוב, 188 ס"מ לערך, מבנה גוף בריא, שיער קצוץ שחור מאפיר ועיניים ירוקות.

כשלחץ את ידי חייכתי, "לא צריך לשבור", אמרתי והוא התנצל עם חיוך נבוך. "הסיפור שלי מעט שונה. אני לא צריך מעקב אחרי אשתי", המשיך לחייך, "אני חושב שאשתי הייתה יכולה להיות לקוחה שלך בלי בעיה. אני זה שבוגד בה, לא היא בי".

"אז..." שאלתי, "מה אתה עושה פה? תפתיע אותי", אמרתי לו. הוא ניסה, אבל לא כל-כך הצליח. "יש לי מאהבת", אמר, "כבר 7 שנים, בחורה צעירה ממני, אני אוהב אותה מאוד, היא טוענת שהיא גם אוהבת אותי, אבל... משהו בחודשים האחרונים משדר לי שהיא קצת לא אמיתית איתי". ביקשתי ממנו שיתחיל לספר לי מה לא אמיתי, למה הוא חושד בה, והוא סיפר על שקרים קטנים, על שיחות שבהן פרשה הצדה, על הודעות s.m.s שנמחקות לאחר שהגיעו ועל התחמקויות מפגישות שפעם הייתה מחכה להן בכיליון עיניים.

הסכמתי איתו, התחלנו למלא את פרטי הזמנת המעקב. כשהגענו לרובריקה גיל, הפתיע אותי לראשונה, 25, "25", שאלתי ופערתי עיניי, "קרי בחישוב פשוט, 7 שנים, מגיל 18 הילדה איתך", "כן, נכון", ענה לי. "הכרתי אותה בגיל 18, אספר לך עוד משהו, היא הייתה חברה טובה של בתי הצעירה...".

נפרדנו כידידים, שעות אחר-כך קיבלתי את תמונתה בהודעת מייל ששלח לי. פתחתי, היא הייתה פגז, בחורה יפה, קטנטונת, שיער שחור ארוך, עיני שקד חומות וגוף... אין דברים כאלו. מנגד היא הייתה חברה של בתו, בטח בת בית אצלו... איך אפשר...

יומיים אחר-כך התמקמתי בסמוך למשרד עורכי דין בעיר הגדולה, המתנתי לה שתצא מהעבודה. שעת אחר צהריים מאוחרת, כמעט ערב. "היא אמרה לי שהערב לא תוכל לפגוש אותי", סיפר לי יום קודם בטלפון. "אני חושב שהיא הולכת לפגוש מישהו". "תגיד", שאלתי באותה שיחת טלפון, "אתה לא חושב שזה בסדר שבחורה בת 25 תמצא את המקום שלה בחיים... בינינו, אתה בן 50+, היא... חצי מגילך, מה חשבת?". "תאמין לי שאני מודע להכל", אמר לי, "אני רק חושב שיש דרך לעשות הכל, והיא בוגדת, כנראה בהסכמים הג'נטלמניים שלנו, אם זה נכון מה שאני חושב, היא בוגדת בי לא רק מבחינה מינית, אלא גם חברית".
כשהיא יצאה מהמשרד אי אפשר היה לפספס אותה, בטח לא לי ולקובי העוקב שלי, שהמתין ליד רכבה. צילמתי אותה הולכת בזריזות בין טיפות הגשם והשלוליות לכיוון הרכב שלה, פיג'ו קטנה, עם גג נפתח. "היא נכנסת לרכב", הודיע לי קובי בקשר הפנימי ואני צמצמתי רווחים אליה. היא נסעה כמו שהלכה, בזריזות בין מכוניות, במהירות משהו, כאילו וממהרת להגיע לאנשהו... דקות אחר-כך נכנסה לקניון עזריאלי, ירדה לחניון. בקניון הייתי רחוק, אבל מספיק קרוב על-מנת לראות כשנכנסה לחנות מתנות וצעצועים. הגעתי לחלון הראווה, עושה עצמי מתעניין בשטויות שהיו מונחות שם, הראש שלי חיפש אותה בפנים. כשהגיעה לקופה, עם קופסה קטנה ניסיתי להבין מה קנתה, לא הצלחתי, משהו דחק בי להיכנס... נכנסתי. עשיתי עצמי מחפש כרטיס ברכה שהיה מונח בסטנד מיוחד ליד הקופה, ראיתי מה היא קנתה, העיניים שלי חייכו, משחק קלפים, לא, לא רגיל, כזה שהפרס עליו הוא לבצע את התנוחה שבקלף, משהו בסגנון 'הקאמה סוטרה'. נתתי לה לשלם 69 שקל ולצאת, אז יצאתי גם אני.

היא הסתובבה בין החנויות, דיברה המון בטלפון הנייד, היא הייתה מאושרת. הבטתי בה מרחוק, ניסיתי לדמיין אותה עם יוסי... ראבאק, לא הצלחתי!!! כשחזרה למעליות החניון, סימנתי בקשר לקובי להתכונן ליציאה. כשיצא אחריה עדכן אותי שהיא נוהגת כמו מטורפת. "היא ממהרת", אמרתי, "יש לה משחק קלפים היום", חייכתי, "קלפים?", שאל אותי, "כן", עניתי, "אבל לא מהסוג שאתה משחק עם החברה הפולנייה שלך". היא נסעה לכיוון צפון העיר, כשהגענו לשכונה החדשה "כוכב הצפון" נכנסה לסמטאות הצרות, נתנו לה טיפה אוויר, אבל כזה שמספיק לנו לראות לאן תיכנס. היא החנתה את הרכב ליד ג'יפ מרצדס מהודר, "הופפפה", אמרתי לקובי, "יש לה סטייל לילדה, לא מתפשרת...", "כן", ענה לי קובי, "הוא אפילו עורך דין, כי יש שלט על הדלת", "עורך-דין... צלם", ביקשתי, "צלם".

היא יצאה מהרכב עם שקית המתנה ונכנסה בין טיפות הגשם לבית המהודר שבחזיתו חנתה מכונית מהודרת. עברה שעה ועוד שעה, כשלא יצאה חייגתי ליוסי, עדכנתי אותו. "דיברתי איתה לפני חצי שעה, אחרי 20 שיחות שלא ענתה לי", אמר לי, "אמרה שלומדת למבחן יחד עם חברה מהמכללה. כמו שסיפרתי לך היא סטודנטית למשפטים". "כן, אני זוכר", אמרתי, אני גם בטוח שהיא לומדת למבחן, השאלה לאיזה מבחן, אמרתי לעצמי, מבלי להשמיע דעתי. "אבדוק לך מה קורה שם ואעדכן", אמרתי.

דקה אחר-כך הזמנתי מגש פיצה מהפיצה השכונתית, הסברתי לילדה מאחורי הקו שאני ממתין ברכב, בכתובת הזו והזו. עברו 25 דקות והקטנוע עצר ליד הרכב שלי. הנער הצעיר הכניס את המגש החם לספסל האחורי, זכה לטיפ של 20 שקל ונעלם. הדלקתי את המצלמה הסמויה, פרעתי את בגדיי, נתתי לטיפות הגשם להרטיב אותי קצת ו... דפקתי בדלת, ושוב דפקתי, ושוב דפקתי, רק בפעם הרביעית כשכבר צלצלתי הוא פתח את הדלת... בלעתי את הלשון... "ס...ס...סליחה... הזזזמנתם פפפפיצה?" שאלתי בגמגום קשה... האיש שעמד למולי היה ללא חולצה, מכנסי בוקסר תלויים עליו ושיערו, אם אפשר לקרוא לקבוצת שיערות מעל אוזן שמאל שמרוחה על רוחב הקרקפת שיער, הביט בי בכעס... ידעתי שהגמגום הקשה מרכך כל אדם כועס... וכך עשיתי, "לא, לא הזמנתי פיצה", אמר, "אבבבל זה אותתתו שם ממממשפחה", אמרתי בגמגום, "וגם אאאותה כככתובת", המשכתי, נותן למצלמה הסמויה לצלם עוד ועוד פריים. "תקשיב חבוב", אמר האיש, "אתה טועה, לא הזמנתי פיצה וזו טעות", "טוב", עניתי, "ססססליחה" והסתובבתי ללכת... אני לא מאמין סיננתי לעצמי... אולי היא באמת לומדת עם חברה, בקומה השנייה. כשהטלפון שלי צלצל וצלצל והמספר של יוסי היה על הצג, החלטתי לא לענות, עד שהיא תצא..
.
כמעט חצות, היא יצאה והוא יצא איתה, הפעם עם טרנינג שחור, מלווה אותה לרכבה, צילמתי אותו מרחוק. הוא נישק וחיבק אותה לפני שנכנסה לרכב, צילמנו הכל.

למחרת בבוקר במשרד ערכנו בירורים לפי שמו. הגוגל והפייסבוק נתנו לי תשובות מהירות. עורך-הדין היה בן 63, מבוגר ב-10 שנים מיוסי, הוא היה המרצה הבכיר במכללה שבה למדה, בחוג למשפטים, בחוג מסוים.

"אשכרה שוכבת עם המרצה שלה, היא בת 25, הוא בן 63, תשמע... זו ילדה בלי גיל", אמרתי לקובי שישב למולי ועזר לי בחיפושי האינטרנט.

בשעות הערב הגיע יוסי למשרדי, הראיתי לו את דוח המעקב ואת הסרט, הוא היה בהלם... ניסיתי להבין מה עובר לו בראש, "תשמע אייל", אמר לי, "אם באמת הייתה הולכת עם גבר בגילה, מבוגר מעט יותר, הייתי רואה בזה קשר רציני, עתיד, אני בסך הכל מישהו... מהצד, אבל מה שהיא עשתה לי זו יריקה בפרצוף... להחליף אותי במישהו מבוגר יותר, בבקשה, תגידי וניפרד, אבל... למה לשקר?". "כן, נכון", חזרתי על דבריו, "למה לשקר?!" לא יכולתי שלא לחייך לאחר שיצא ממשרדי. אכן למה לשקר???!!!

הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות" בראשל"צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים . לתגובות: eyal@raz-pi.co.il