Local העיר שלי
עומר מנוס ואשתו
עומר מנוס ז"ל ואשתו
צילום: פרטי

"מרוץ צלם הבית", ע"ש עומר מנוס ז"ל, יתקיים ב-20 בינואר בפארק ת"א

מנוס, מרתוניסט, צלם ופעיל חברתי, שזכה לכינוי "צלם הבית", בשל מנהגו לצלם רצים במרוצים השונים בהם השתתף, נפטר מדום לב במהלך טיול בגיאורגיה בספטמבר 2015

"מרוץ צלם הבית" המסורתי לזכרו של תושב רעננה, עומר מנוס ז"ל, ייערך ביום שישי הבא, ה-20 בינואר בפארק ת"א. זה יהיה המרוץ השני לזכרו של המרתוניסט, הצלם והפעיל חברתי שנפטר מדום לב במהלך טיול בגיאורגיה בספטמבר 2015.

במהלך האירוע שייצא מאצטדיון האתלטיקה בהדר יוסף יוזנקו שלושה מקצים- מקצה עממי לחמישה קילומטרים, מקצה תחרותי לעשרה קילומטרים וכן ריצת חצי מרתון ל-21 ק"מ. על פי בקשת המארגנים, המתמודדים שאלף ומאה מהם הבטיחו כבר את השתתפותם, ירוצו עם מצלמות בידיהם ויצלמו את הרצים לידם בדיוק כפי שעשה מנוס לאורך כל שנות פעילותו.

מנוס, בן 48 במותו התוודע את עולם הריצה רק בגיל 40. הוא החל להתאמן בריצה למרחקים ארוכים, תחילה על מנת לשמור על משקלו ולאחר מכן לשם ההנאה. יום אחד, הגיע לאחד האימונים עם מצלמה והחל לצלם את חבריו במהלך הריצה. השילוב בין שתי אהבותיו הגדולות, צילום וריצה נמשך גם במרוצים ועד מהרה הפך לשם דבר בעולם הריצה המקומי וזכה לכינוי "צלם הבית", אותו אימץ בשמחה. ב-6 בספטמבר האחרון, במהלך טיול עם אביו בגיאורגיה עומר נפטר בשנתו. הוא הותיר אחריו אישה ושלוש בנות.

חברו הקרוב של מנוס ואחד ממארגני האירוע, איתן דן, ציין השבוע כי למרות פטירתו, מנוס ז"ל עדיין נחשב בעיני רבים לדמות משמעותית בעולם הריצה בישראל. "כל הזמן אני וחבריי שומעים עוד סיפורים מאנשים אחרים במרוצים אודות עומר, מספרים לנו על הרעש שהיה עושה סביבו, על הנתינה שלו לאנשים והאהבה שהוא העריף. כולנו ידענו שהוא עשה המון חברתית, אבל מעולם לא ידענו באילו היקפים".

דן (64) מספר כי מאז פטירתו של מנוס איש לא הצליח להיכנס לנעליו ולהפוך לצלם שרץ ומצלם יחד עם הרצים את המרוצים בישראל. "יש כאלו שמצלמים פה ושם, אבל אף אחד לא מצלם כמוהו ורץ עם החבר'ה, זה היה משהו ייחודי לו". דן מספר עוד כי הוא שמח על כך שהוא וחבריו הצליחו למסד את המרוץ לזכרו של מנוס ז"ל בעיר כה מרכזית בישראל. "זה מרוץ שנותן לכל מי שהעריך אותו לבוא ולרוץ לזכרו, אני שמח שהצלחנו למסד אותו ובכך לאפשר לאנשים להוקיר את חייו ולא לשכוח את צלם הבית. אני מקווה שזו תהיה מסורת שתימשך לאורך שנים ושאנשים יבואו עם הפלאפונים ויתעדו את עצמם רצים במרוץ כפי שביקשנו".

דן המשיך וסיפר השבוע ל"לוקאל" לקראת המרוץ עד כמה חברו חסר לו. "היינו רצים ביחד כל יום, ומאז שהוא הלך הוא עולה לי בכל בוקר במחשבות כשאני רץ, במיוחד כשאני עובר בנקודה שבה בדרך כלל היינו נפגשים. לפעמים כשאני עובר בבית הקברות אני עוצר וקוטף פרחים בדרך, הולך ושם אותם על קברו. הוא חסר לי ולצערי הפייסבוק מזכיר לי כמעט כל יום בתמונה אחרת כמה כיף היינו עושים פעם, ואני לא שוכח לרגע".