Local טורים ודעות
הרב שדמי, חב"ד
צילום: פרטי

ב(ע)ין השורות

פרשת חיי שרה – אהבה ממבט שני

מדוע נישואים כה רבים נכשלים? ומדוע זה קורה זמן קצר כל-כך לאחר החתונה?

השבוע אנו קוראים בפרשה על השידוך הראשון בהיסטוריה. אברהם שולח את אליעזר, עבדו הנאמן, למצוא כלה לבנו יצחק. הוא שב עם רבקה, והם חיו באושר ועושר. הפסוק מספר לנו "וייקח את רבקה, ותהיה לו לאישה, ויאהבה". נראה, כי על-פי ההיגיון התנכ"י האהבה מופיעה לאחר החתונה, לא לפניה. כבר קודם לכן יש לוודא כי לבני הזוג מכנה משותף, ערכים זהים, שאיפות דומות וכן, אפילו מעט כימיה. אך אהבה אמיתית תגיע עם הזמן.

ללא צל של ספק, סיבה עיקרית ברף הגירושים הגבוה בימינו היא הציפיות הלא ריאליות שאנשים מפתחים מנישואין. הזינו אותנו בסיפורים רומנטיים, שירי אהבה וסרטי הוליווד – ולכל אלה קשר קלוש למציאות בעולם האמיתי.

"התאהבנו"! "היתה זו אהבה במבט ראשון". עלי להודות אני מבין את ערך הרומנטיקה אך המשפט "אהבה במבט ראשון" מכיל סתירה פנימית. 'אהבה' פירושה דבר שיש לפתח אותה במשך שנים רבות. היא לא יכולה להיווצר במבט ראשון. אם תהיה הוגן עם עצמך לאחר מפגש ראשוני תקרא לזה 'משיכה', אך "אהבה במבט ראשון" היא, כמו שהסבתות שלנו היו אומרות, "באבא מעשיות" – סיפורי סבתא.

וכך זה קורה. אנחנו משכנעים את עצמנו ש"התאהבנו" ומאמינים בתמימות שזה יימשך לנצח. אחר-כך, האכזבה הקטנה ביותר גורמת לנו להרים ידיים. וזוהי ההוכחה הטובה ביותר שלא היתה כאן כל אהבה מלכתחילה. אהבה אמיתית אורכת שנים, ואהבה אמיתית היא התחושה שיש לנו חיים משותפים וששום דבר לא יפריד בינינו – גם אם השותף שלנו יחלה, חלילה, או יאבד את כל כספו. אהבה כזו לא נמדדת בכמות הרגעים הרומנטיים, אלא במחוייבות אמיתית לאורך ימים.

כאשר אני עורך חופה אני משתדל להסתכל על ההורים. אותו מבט זריז של האבא באמא, מבט זורח מנחת ושמחה משותפת, נחשב עבורי הרבה יותר מהתרגשויות הזוג הטרי. אמנם זה נשמע מרגש ומקסים, אך האהבה שלהם עדיין נמצאת בשלבי המבחן. היא עדיין בימי הביכורים.

ולפיכך, הכלל הראשון הוא: סבלנות. יש לטפח את האהבה זמן רב כדי שתלבלב. לצערנו, רבים מתייאשים מהר מדי.

הכלל השני: למרות הסרטים ההוליוודיים הרבים, סביר להניח שבן זוגנו אינו האביר על הסוס. במשך החיים נגלה חסרונות רבים אצל שותפנו, חלקם ניתנים לשינוי באמצעות עידוד מתמיד; חלקם יישארו לנצח, ועלינו ללמוד לחיות איתם. אך זכרו שאף אחד לא מושלם. האם אנו אוהבים פחות את עצמנו בגלל חסרונותינו? וכאשר המורה מתקשרת לדווח כי הילד לא התנהג יפה בבית-הספר, האם אנו אוהבים אותו פחות? מדוע, אם כן, אנו מרשים לאהבתנו להיפגע בגלל חסרונות קטנטנים? (עם זאת, חשוב לזכור כי במקרים רציניים חובה לפנות לייעוץ).

החתונה היא ההתחלה, לא הסוף. במידה ונפתח ציפיות ריאליות, נוכל למצוא אהבה אמיתית. אך עלינו להתאזר בסבלנות. בעזרת ה', עם המחויבות האמיתית תפרח אהבה אמיתית, ונחיה חיים של שיתוף, אכפתיות, וסיפוק אמיתי בחיינו. אמן.