Local כתבים צעירים
בני רייס כתבים צעירים
צילום: פרטי

"פה הכי טוב לנו"

במלאת 70 למדינה ראיינו הכתבים הצעירים, במסגרת קורס "כתבים צעירים" של עיריית רעננה אנשים שהטביעו את חותמם. כתבות צעירות יהלי אביב נעמה בנבנישתי והילה ששון ראיינו את בני רייס

יהלי אביב תלמידת ביה"ס "יחדיו", הילה ששון תלמידת ביה"ס "תל"י" ונעמה בנבנישתי תלמידת ביה"ס "דקל" ראיינו את בני רייס מראשוני רעננה. הראיון התקיים במסגרת קורס "כתבים צעירים" של עיריית רעננה, קורס למצטיינים בכתיבה  מכיתות ד' מבתי ספר בעיר.



במסגרת הקורס למדו הילדים את מיומנות שאילת השאלות, חקרו על אירועים מרכזיים הקשורים בשבעים שנותיה של מדינת ישראל וביקרו במרכז המבקרים של ידיעות אחרונות.



ספר על עלייתך לארץ ישראל



חיינו בגרמניה עד שאבא שלי החליט שלא נישאר בה (אני, אמי והוא). הסיבה להחלטה זו הייתה שהוא התחיל להרגיש אנטישמיות מסביב ופעם אחת, אפילו הותקף בעת שרכב על אופניו. המסע שלנו לארץ התחיל בנסיעה ברכבת לעיר הנמל הקרובה. שם עלינו על אונייה לחופי ישראל. היהודים שעלו לארץ מגרמניה ומאוסטריה נקראו "ייקים", זאת על שם המעיל העליון שנהגו ללבוש ונקרא "ייקה".



ספר על המלחמות בהן השתתפת



השתתפתי בארבע מלחמות: מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה. הייתי חלק מהפלמ"ח בשנת 1948. ביום ההכרזה על הקמת המדינה, שהיתי עם חבריי לפלמ"ח בגבול לבנון במשימת הגנה על הגבול מפני פלישה של מדינות ערב. באותו הזמן בדיוק, דוד בן גוריון הכריז בתל אביב על הקמת המדינה.



כיצד נראתה רעננה של פעם?



הרחוב הראשי, כמו היום בדיוק, היה רחוב אחוזה. ממנו הסתעפו רחובות קטנים גם לכיוון צפון וגם לכיוון דרום. רחוב אחוזה בלבד היה סלול, שאר הרחובות- לא.  החנויות היו ממוקמות מול בית העם ברחוב אחוזה. בית הספר הראשון היה בית ספר "מגד". סיימתי את לימודיי בו בשנת 1943.



מה הכי זכור לך מהילדות ברעננה?



משפחתי הייתה במצב כלכלי טוב יחסית ולכן קיבלתי זוג אופניים כבר בגיל 11. הייתי נמוך מדי עבור האופניים האלה, אז הייתי רוכב ומעביר את רגלי מתחת ל"רמה". בשעות אחר הצהרים נהגו להקרין סרטים בבית העם רק לתלמידי בית הספר. השחקן הראשי, בדרך כלל, היה צ'ארלי צ'פלין. גדלתי כילד מאושר. למדתי לנגן בפסנתר, שנמצא בביתי עד היום.



ספר לנו מעט על משפחתך



התחתנתי בתל אביב עם יזרעאלה (אביה אהב מאוד את עמק יזרעאל) ונולדו לנו שלושה ילדים. הוריי וסבתי היו בחתונתנו וסבתי אף חיה עד גיל 95. הבת הבכורה שלנו נקראת אושרת. בחרנו בשם זה על שם אבא של אשתי, אשר גולדרינג, אשר נעדר במלחמת העולם השניה (ולא נודעו עקבותיו עד היום) בפעולה של הבריגדה היהודית באיטליה. על שמו הקימו את "שכונת אשר".



מה אתה מאחל למדינת ישראל?




כאדם שלחם למען הקמת המדינה אני מאחל לה שתמיד תחיה בשלום עם המדינות שסביבה ועם כל המדינות בכלל. אני מאחל לכולנו שהכלכלה תמשיך לפרוח ולצמוח, שלכולם יהיו חיים טובים. והכי חשוב- אני מייחל לכך שכמה שיותר יהודים יעלו לארץ ישראל, כי פה הכי טוב לנו. למרות הקשיים ולמרות התלונות, זו המדינה שלנו