Local כתבים צעירים
צבי נדב כתבים צעירים
איילה שינדורף, שני פלר וליה כץ עם צבי נדב רוסלר
צילום: פרטי

"כשהמדינה חזקה, כולנו חזקים ואיתנים"

במלאת 70 למדינה ראיינו הכתבים הצעירים, במסגרת קורס "כתבים צעירים" של עיריית רעננה אנשים שהטביעו את חותמם. כתבות צעירות איילה שינדורף, שני פלר וליה כץ ראיינו את צבי נדב רוסלר

ליה כץ תלמידת ביה"ס "אריאל", איילה שינדורף ושני פלר תלמידות ביה"ס "ביל"ו" ראיינו את צבי נדב רוסלר מראשוני רעננה. הראיון התקיים במסגרת קורס "כתבים צעירים" של עיריית רעננה, קורס למצטיינים בכתיבה מכיתות ד' ברחבי העיר. במסגרת הקורס למדו הילדים את מיומנות שאילת השאלות, חקרו על אירועים מרכזיים הקשורים בשבעים שנותיה של מדינת ישראל וביקרו במרכז המבקרים של ידיעות אחרונות.

ספר לנו על מעט על עצמך

אני עוסק באומנות ובגרפיקה שנים רבות. הגעתי לרעננה בשנות השבעים וכשיצאתי לפנסיה, התחלתי לצייר. לפני כן, עבדתי כמעצב גרפי בטלויזיה החינוכית במשך זמן רב ואף ניהלתי את מחלקת האומנות. הייתי בשליחות מטעם הסוכנות היהודית ואני עוסק גם בפעילות ציבורית שקשורה לאומנות ולבעלי חיים.

מה גורם לך לרצות לתרום כל כך לחברה?

הגעתי לארץ בגיל 21 ישר לקיבוץ. עברתי מלחמות, עבדתי בטלויזיה החינוכית ונכחתי באירועים משמעותיים בחיי המדינה. אבל, לאורך כל חיי הרגשתי שנולדתי פעמיים. פעם אחת- ביום בו באמת נולדתי ופעם שניה- ביום בו ניצלתי מהשואה.

מה זכור לך מילדותך?

הילדות שלי התרחשה בצל השואה בבלגיה. אנשים טובים הסתירו אותי ובעצם הצילו את חיי ואת חיי ילדים נוספים. אני נוסע מדי פעם לבקר בבלגיה (הפעם האחרונה הייתה לפני כשנתיים) ולצד זכרונות קשים, יש לי גם זכרונות טובים מהמקום בו גדלתי. בעבר, אפילו הצגתי תערוכה מציוריי בארץ ובבלגיה כהוקרה לאנשים שהצילו אותי.

מהם ההבדלים הכי בולטים בין ישראל של פעם לבין ישראל של היום?

ראשית, בעבר הכל היה מאוד פשוט מבחינת האלקטרוניקה ומכשירי החשמל למיניהם. היום, הטכנולוגיה התקדמה ואנשים הפכו להיות תלויים במכשירים הללו. בעבר,אנשים האמינו אלו באלו ואפילו לא נהגו לנעול את דלתות בתיהם, כי לא חששו שיפרצו פנימה. גם הבגדים היו נוחים ופשוטים יותר. לא היו מותגים ולא היה מרדף אחריהם.

מי סייע לך במימוש העצמי שלך?

יש אדם אחד שסייע לי מאוד בבחירתי לעסוק בגרפיקה ואני מודה לו על כך עד עצם היום הזה. הוא בעצם היה זה שעזר לי להחליט, כשהבהיר לי שאם לא אלך מיד ללמוד באקדמיה לציור, אפספס את הייעוד שלי ולא תהיה לי הזדמנות שניה. בנוסף, היה לי חבר באנגליה, ששמע על רצוני להיות גרפיקאי. הוא הכיר מזכירה בחברה בכירה, שאל אותה האם בחברה שלה זקוקים לאדם שיודע לצייר, התקבלתי לעבודה ולבסוף אף נהייתי מנהל המחלקה.

אלו חלומות שלך כבר הגשמת?

למעשה, הגשמתי את רוב החלומות שלי. אני מאמין שחלומות נועדו להגשמה ובעצם אני חי את החלומות שלי. בהתחלה, חלמתי שציוריי יתפרסמו והדבר קרה, כשציירתי עבור סדרות בטלויזיה החינוכית וקיבלתי קרדיט על כך. בהמשך, התפרסמתי כפעיל פוליטי בזכות עיסוקיי ותרומתי. אני מרוצה ממה שיש לי, מהעיסוקים שלי, מתחומי ההתעניינות, מהפרנסה וכמובן מהמשפחה.

מה אתה מאחל למדינת ישראל לרגל חגיגות השבעים?

עם כל הקשיים, המהמורות והרגעים המורכבים, אני מאוד אוהב את מדינת ישראל. זה הבית שלנו. כשהמדינה חזקה, כולנו חזקים ואיתנים. אני מאחל למדינת ישראל שפשוט תמשיך להיות חזקה כמו שהיא!