Local העיר שלי
רן גפנר
רן גפנר. "עוסק בחלום שלי"
צילום: סטודיו איל

אומן חושים

רן גפנר ממלא אולמות בישראל ובעולם עם מופעי הטלפתיה שלו, משאיר אנשים פעורי פה וחסרי יכולת להסביר את מה שראו, אך טוען שאין לו כוחות על טבעיים והוא גם לא מאמין בכאלה

למרות כישוריו המוכחים, לו היו שואלים אותו לפני מספר שנים, ספק אם רן גפנר עצמו היה יכול לנחש להיכן הקריירה שלו תנסוק בתחום המנטאליזם. גפנר (31), יליד רמת גן בה הוא מתגורר עד היום יחד עם בת זוגו, הגיח לחיינו כבר בשנת 2012, אז זכה במקום השני בתכנית הריאליטי "מי יפיל את המאסטר?", מאז ייצג את ישראל באליפויות אירופה במנטאליזם בהן הגיע להישגים רבים, ואף היה שותף לתכניתו של נמרוד הראל "בלתי נראה".

מי שבעבר עוד עבד בעבודות משניות לצד הופעות המנטאליסט שלו, כבר מזמן מתפרנס רק מלקרוא לאנשים את המחשבות ולהיכנס להם לראש דרך הדלת האחורית. מי שבכל ערב מאות אנשים מתפעלים מכישוריו ויכולותיו לקרוא להם את המחשבות, שב וטוען כי אין לו שום כוח על טבעי או חוש שישי, וכי הכול זה עניין של קריאת שפת גוף נכונה וסוגסטיה. "אני אומר להם מראש בתחילת כל הופעה שאין פה שום דבר אמיתי, אבל הקהל תמיד סקפטי לגבי מה שקורה על הבמה", הוא אומר השבוע. "אני אומן חושים, לא קוסם, אין פה זריזות ידיים, אלא טריקים של מוח, אני למדתי לגשת לדלת האחורית של המחשבה, לקרוא שפת גוף ולהפעיל אמצעיים פסיכולוגיים בכדי ליצור אצל הקהל אשליה של חוש שישי".

סיפור האהבה של גפנר עם עולם הקסמים החל בצורה די רנדומלית. כמו אצל רבים מאיתנו, בתור ילד הוא קיבל מהוריו ערכת קסמים וראה איך סבא שלו העלים לנגד עיניו מטבע מאחורי אוזנו, אירוע שעד היום הוא מגדיר אותו כאחד המשמעותיים והמדהימים שקרו לו. "מהרגע שהכרתי את תחום הקוסמות והבנתי עד כמה זה מדהים אותי רציתי להדהים אנשים. התאמנתי, עשיתי ימי הולדת, בר מצוות, אירועים הכול כבר במהלך הלימודים". מה שקטע את החלום היה שירות קרבי בחיל התותחנים, רק לאחר הצבא שב לתחום אלא שהפעם החליט להעמיק בו ולבחון את הצד הפסיכולוגי שלו. הוא קרא ספרים, ביקר בהרצאות של מומחים, טייל בעולם בעקבות מנטאליסטים ולמד. אחרי שנים כבר יכול היה להחזיק מופע משל עצמו.

"במופע שלי אני לא בא להוכיח שום דבר לאף אחד", הוא טוען, "אני בא ליהנות ולחוות חוויה וככה אני מקווה שגם הקהל חושב, אין לי כוחות על טבעיים, ואני אומר את זה בתחילתה של כל הופעה, אני גם לא מאמין בכאלו עד שיוכח לי אחרת. אני עוסק בחלום שלי ומנסה להגיע לכמה שיותר אנשים במטרה לעבור איתם את החוויה הזו".

הקהל הישראלי סקפטי



מאז הפריצה הגדולה, הוא מופיע והרבה, בכל ערב כמעט עולה על ההגה ונוסע לבדר קבוצת אנשים ברחבי הארץ, בימים שהוא לא מופיע במולדת הוא עושה את זה מעבר לים, ארה"ב ואירופה הם יעדים פופולאריים מבחינתו, כשגם אוסטרליה והמזרח הרחוק נמצאים אי שם מעבר לאופק בשנים הקרובות. לדבריו, מלבד השפה ההבדלים בין הקהל המקומי לקהל בחו"ל הם של שמים וארץ, "הקהל פה יותר סקפטי, למרות שאני אומר בתחילת כל הופעה שזה לא אמיתי והם מפרגנים, הישראלים לא אוהבים שעובדים עליהם וככה הם רואים את ההופעה. בחו"ל אנשים יותר מרשים לעצמם לבוא ולהיפתח, להבין שהם רואים משהו לא אמיתי ועדיין ליהנות. אני תמיד מקביל את המופע שלי להליכה לסרט, גם שם אתה יודע שמה שקורה על המסך לא אמיתי, אבל אתה נשאב לזה וזו צריכה להיות התחושה בהופעות שלי, אם כי יש לציין שבשנים האחרונות הקהל הישראלי הולך לכיוון טוב יותר, למרות שהם תמיד חייבים להבין איך זה עובד".

תן לי להיות ישראלי לשניה, איך זה עובד?

"אלו יכולות נרכשות, כל אחד יכול להשיג אותן, כמו שכל אחד יכול לנגן על פסנתר, אבל לא כל אחד יכול להיות בטהובן. צריך כישרון מסוים לעשות את מה שאני עושה, סך הכל אני חושב שההופעה מבדרת ומצחיקה ומכילה בתוכה גם סוג של סטנד אפ, הקהל מבין שהוא בא ליהנות וגם אם הדברים לא תמיד עובדים אני יוצא מזה עם איזו בדיחה".

עם כל הריאליטי, הסרטים, החדשות וסף הריגוש הגבוה שיש לצופה הישראלי ובכלל זה לא קל להשאיר את הצופים במתח להופעה של שעה וחצי שעתיים.

"נכון, לכן אתה צריך להיות מעניין ולגרום לאנשים להבין שהם חייבים לראות את המופע עד הסוף, להכניס אליו אלמנטים שאי אפשר לראות ביו טויב אלא רק אצלך במופע. לי למשל יש קטעים שרק אני עושה במופעים שלי, ככה אני מנסה להישאר ייחודי ואנשים מבינים שאם הם לא יהיו מרוכזים בה הם יפסידו".

יש אנשים שמגלים את חלק מהטריקים במהלך ההופעה. הם בטח באים ושואלים אותך על זה בסיום, מה אתה עונה?

"אני לא נותן להם את התשובות. המטרה שלי היא לבדר. אם יש את האחד או השניים שעלה על מה קרה אני לא מכחיש ולא מאשר. אם משהו אחד לא עבד עליו אז שאר הדברים עבדו".

מקודם הפרדת בין קוסמות למנטאליזם, יש בהופעה שלך משהו שהוא אחיזת עיניים כמו קוסמות?
"כן, יש שם קטע עם קובייה הונגרית שאני מבקש ממישהו לבלגן אותה ואז אני מסדר אותה מאחורי הגב. זה עניין של זיכרון ופעולה מהירה, אנשים הרבה פעמים מתפעלים מזריזות הידיים שלי בקטע הזה, אבל מה שהם צריכים לשים לב אליו זה לזיכרון הצילומי שאני מפגין שם".

אז בעצם מדובר על שרירים כמו שריר הזיכרון, שריר השכנוע וכו', אתה מתאמן על העניינים הללו ביומיום?

"כשהייתי ילד התאמנתי הרבה על זיכרון, בעיקר על לזכור שמות, לזכור חוויות, לנחש לפי אינטואיציה, אני כבר לא עושה את זה כי רוב העבודה היא שיווק ובהופעה עצמה אני מתאמן. תמיד יש רעיונות חדשים, אני לא ממציא את הגלגל, אלא נשען על עקרונות ברורים של התחום ומשתמש באותן טכניקות כמו כולם, מה ששונה זו הפרזנטציה ולזה יש כל הזמן רעיונות חדשים. מפעם לפעם עולה משהו חדש כמו התרגיל שעמו זכיתי באליפות אירופה ומכיל בתוכו אלמנטים שרק אני מכיר".

לרגע הוא מרשה לעצמו להשתעשע עמי דרך הטלפון, "בוא נעשה ניסוי קטן", הוא זורק, "קח מטבע ושים אותו באחת מכפות ידייך", אני פועל כמו שהוא מבקש ולאחר מכן הוא מבקש ממני להחליט ביני לבין עצמי האם אני אשקר לו או לא לשלל השאלות הבאות. תוך שתי שאלות מבלי שום שאלה ישירה על המטבע הוא מצליח לפענח שהוא ביד שמאל. מדובר ביכולת מרשימה, אך מה זה בשביל מי שכבר הכריז שבוע לפני סיום העונה הנוכחית של "האח הגדול" מי יזכה בתכנית ומה יהיה סדר היציאה של הדיירים, או מי יזכו בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות בגבעתיים ורמת גן. אני מנסה את מזלי וזורק לעברו סדרת שאלות לגבי אירועים שיקרו בקיץ הקרוב, על שאלות הספורט כמו מי תזכה ביורו ועם כמה מדליות תשוב המשלחת הישראלית מהאולימפיאדה הוא אינו מוכן לתת ניחוש משום שלטענתו אין לו מספיק ידע בנושא. אבל רק שתדעו שלפי גפנר בקיץ הקרוב לא תהיה מלחמה ונתניהו צריך להתרגל לקרוא להילארי קלינטון "מיסיז פריזידנט". עכשיו בואו נראה בעוד כמה חודשים האם הוא צדק.