Local העיר שלי
התחלה חדשה- פרויקט
מימין: הבר, גת אביב, גרובר, וייזר, נאה, אוליאל לימור, אלוני
צילום:

חדש, חדיש ומחודש

לרגל השנה החדשה פנינו לשבעה תושבי רמת השרון, מובילים בתחומי החיים השונים, כדי לדעת מה התחדש אצלם מקצועית ואישית בשנת תשע"ז, ולקבל מהם ברכות לשנה החדשה

בילי בסרגליק שוחחה עם 7 רמת השרונים, מובילי בתחומים החיים השונים, חלקם פועלים למען האחרים, ובדקה מה התחדש בחייהם האישיים והמקצועיים השנה. ויש גם ברכות. קבלו את: אבי גרובר, ראש עיריית רמת השרון, דוברת וייזר, סגנית ראש העירייה, יו"ר מועצת נשים יישובית ויו"ר מגוונים, ברוך נאה, מעצב וממתג, רונית הבר, עורכת ראשית של סלונה, יפתח אלוני, סופר ובעל הוצאת ספרים, תמי גת אביב, אדריכלית ויו"ר משותף הנהלת מגוונים גולן, אוסנת אוליאל לימור, מנהלת בית יד לבנים בעיר.

אבי גרובר, ראש עיריית רמת השרון

"השנה הייתה לי חוויה מרגשת במיוחד, זכיתי כראש העיר, להוביל משלחת מכובדת של עשרות עובדי עירייה ונכנסנו בשערי מחנה הריכוז אושוויץ, שבשעריו, לפני כ-70 שנה, עברה סבתי. זו הייתה סגירת מעגל מאוד משמעותית ורגשית מבחינתי, והיא מסמלת את המסע המשפחתי האדיר שעברנו, כמו הרבה מסעות שיש לעם שלנו. זוכר שסבתא שלי אמרה לי, שבאושוויץ הם לא הרגישו ולא נראו כבני אדם, והיא שאמרה זאת והיום, הנכד שלה, עמד ונכנס לשם כראש עיר, מכובד ורשמי, מוביל משלחת גדולה. ברמה הציבורית השנה, כל מי שקצת עוקב אחרי הפעילות שלי יודע עד כמה החינוך הוא משמעותי בעיניי. הוא הנושא שהכי חשוב לי לטפל בו. פתחנו השנה שני בתי ספר חדשים, שבעתיד יצמחו ויעברו למשכן קבע. אלו התחלות חדשות, שמסמלות את הדרך שאני רוצה להוביל אליה, ששמה את הילדים במרכז, ומעניקה להם את המרחבים והאמצעים. זאת כדי למקסם את הפוטנציאל שלהם, להפוך את הלימודים עד כמה שניתן לחוויה. אני מאחל לתושבי רמת השרון, ולכל עם ישראל, שנה טובה, שנה של עשייה, שנהנה מהדרך כמו גם מהתוצאות, ושזו תהיה שנה משמעותית".

דוברת וייזר, סגנית ראש העירייה, יו"ר מועצת נשים ויו"ר מגוונים

"השנה היו הרבה דברים חדשים בחיי המקצועיים והאישיים. אציין שניים שלדעתי הם ציוני דרך משמעותיים בתפקידי הציבורי. האחד: יצאתי השנה לדרך, להקים מועצת נשים יישובית חדשה. גייסתי קרוב ל-100 נשים מהעיר, וכיום יש מועצה הטרוגנית, מורכבת מנשים שונות, שמייצגות את רמת השרון על שלל גווניה: רווקות, נשואות, גרושות, בכל הגילאים ובכל חתך סוציו-אקונומי. המועצה נוגעת היום במגוון תחומים כמו: בריאות, עסקים, ספורט, נשים פורצות דרך וכ"ו. הנושא השני שיצאתי אליו לדרך השנה, הוא רפורמת הצהרונים. המטרה הייתה להוריד את מחיר הצהרונים לכיתות א' וב', למקסימום 750 שקל. וזה קרה. האתגר היה מאוד גדול, מחד, לנסות לא לפגוע באיכות, מאידך, לאפשר מחיר קטן. ברמה האישית השנה, עברנו בית, עזבנו את הישן, הנוח והמוכר, ויצאתי להרפתקה של ניהול ושיפוץ לבד, התאמה של הבית לצרכים החדשים של המשפחה. התחושות שזה עשה הן של התחדשות ויצירה. ניערנו את הישן, וישנה תחושה של התחדשות. אני מברכת את תושבי רמת השרון, להשקיע בשנה החדשה בידע, כישורים ובאהבה לזולת ולסביבה. להאמין בעצמכם, לא לחפש סיבה למה לא אלא למצוא דרכים ללמה כן. לחבק באהבה את היכולת המולדת הטבועה בכל אחד מאתנו לנצח בגאון על מקהלת החיים, וליהנות מהדרך".


יפתח אלוני, סופר, משורר, הקים את פרויקט הסיפור הקצר – "מעבורת", מקים הוצאת אפיק – ספרות ישראלית

"השנה התחברתי עם נורית זרחי, זה גרם לי לשוטט לעומק של מחוזות הדמיון של עצמי. נורית הפכה להיות העורכת של סיפוריי, ואיפשרה לי למשל, לכתוב את הקובץ 'מכות עכשיו' - ואריאציה פנטסטית על מכות מצרים. השנה יצאתי גם למסע עם בני עומר, בן ה-21 . יצאנו למקום מרוחק, בבריטיש קולומביה, שנקרא נוקטסלי, מקום שפגשתי בו את דורון אראל חברי הטוב, שיש לו שם כמה בקתות ליד אגם. הדרך היחידה להגיע לשם, הייתה עם מטוס קטן שנוחת על המים. החוויה המדהימה הייתה, שיצאנו לטייל באזור בו נסוגו הקרחונים, מקומות שנראים כמו טיול על פני הירח. הטיול, במרחב החיצוני, איפשר טיול עמוק במרחב הפנימי, התחבר אצלי לעולמות הדמיון האפשריים שאני מאמין בקיומם, והעמיק את הקשר ביני ובין בני. השנה גם הוצאנו, בהוצאת אפיק, ספר חדש שכתב יחיל צבן, בשם: 'ארץ אוכלת', וכן את הספר 'על הפיוס' שכתבה מיה סביר. שני ספרים שאני מאוד שמח בהם, שפותחים צוהר מזווית ייחודית לישראליות".

ברוך נאה, מעצב המתמחה בבניית מותגים

"השנה עברנו, כל המשרד, למתחם עם ווייב מדהים, בשרונה תל אביב. קיבלנו כתוצאה מכך: שקט, רוגע, צפייה במהלך העבודה באנשים שמבלים, תחושה שאת עובדת בתוך חופש, מול עצים, פארק, היסטוריה, חוויה קולינארית, ומול עשרות סטראטפים. זה עושה לי כיף, לבוא וליצור במרחב הזה. זאת אחרי עשר שנים בנווה צדק, שגם שם הייתה חוויהי מדהימה, אך הבנו שצריך את הריגוש הבא. משם אני בא לרמת השרון, הביתה, ולצערי בעיר רמת השרון לא קורה כלום. השנה שלי הייתה יצירתית במיוחד. סיימתי את קו המיתוג של הדרימליינר – המטוסים החדשים של אל על. היה זה מרגש לעבוד עם צוות מוביל במדינת ישראל, להיות חלק מאייקון ישראלי. מיד אחרי שסיימתי את אל על, הצטרפתי להיות חלק מצוות, שייצר מהפכה אסטרטגית, עיצובית, חווייתית, לחברת ארקיע, לה נולד השנה קו ישיר בין תל אביב לטולוז. הצטרפתי לעיצוב האירבאסים החדשים של ארקיע. אני כמעט מרגיש בחופש, טס. בדרך, השנה, בשביל הנשמה, יצרתי 12 בולים - שירי אהבה למשוררים ישראלים. הייתי גם חלק מהאנשים שבחרו את שירי האהבה הישראלים, שנהיו אייקונים בתרבות הישראלית. הייתה זו שנה מקסימה. אני מאחל לכולם רק בריאות וזה חשוב במדינה של סטרס".

רונית הבר, עורכת ראשית סלונה, אתר הנשים והבלוגים

"בשנה החולפת התחדדה אצלי ההבנה שמשהו מאד קשה השתרש במציאות חיינו. אני מתכוונת לפילוג הקיצוני בין ימין-שמאל, בין מי שהדמוקרטיה וערכיה חשובים לו לבין מי שרואה רק את הדת כבעלת ערך, בין מי ששחיתות שלטונית לא מתקבלת על דעתו, לבין מי שמוכן לעוות את המוסר רק כדי להישאר בשלטון. אני רואה סביבי יותר דעות חשוכות, יותר סקסיזם ושנאת נשים, פחות סבלנות לאחר והרבה הרבה פחות חמלה. הדברים האלו לא קרו לפתע רק בשנה האחרונה, הם תוצאה של פיחות זוחל, סטנדרטים ערכיים ירודים שמונחלים בלבבות בחסות הקודקודים שבשלטון. מי ייתן ובשנה הקרובה, ייפקחו יותר ויותר עיניים, תגבר המחאה הציבורית והישראלי היפה ישוב לזקוף את קומתו. ברמה האישית, נפגשתי השנה עם יותר מדי אירועי מוות ומחלה שהזכירו לי להעריך כל רגע ורגע בחיים כמתנה שיש לנצל עד תום. ליבי איתם. שנה טובה לכולם".

תמי גת אביב, אדריכלית, יו"ר משותף הנהלת מגוונים גולן, יו"ר משותף חטיבת ביניים קלמן, חברת מועצת נשים ופעילה בסיירת הורי רמת השרון, חברה בוועדות עירוניות

"אחרי 5 שנים של הפסקה, חזרתי להנהלת מגוונים גולן, חברת המתנסים של רמת השרון, ונבחרתי ליו"ר במשותף. יש אתגר חדש בלהיות יו"ר מגוונים גולן, שזה אומר שלכל רובע יש הנהלה של מגוונים, והיא מורכבת ממתנדבים אנשי השכונה. מגוונים כרגע עוברת תהליך מרתק של בניית חזון ושינוי. באופן אישי עבורי, זוהי כניסה לפעילות קהילתית שכונתית. המטרה היא להוציא את האנשים מהבתים, לגרום להם להכיר אחד את השני, לבלות ביחד, דווקא בשל המצב, שהיום כולם מתקשרים דיגיטאלית. המטרה היא לחזור לחיי השכונה של פעם. אנחנו נעשה זאת בשכונה המערבית, גולן וקריית יערים כפיילוט, שימשיך בשאר השכונות. ברמה האישית, השנה הבן שלי יונתן, בן ה 13 וחצי, עבר תאונה, הוא נפצע בגפיים, נדרס על ידי משאית שלא נתנה לו זכות קדימה כאשר הוא חצה בירוק, במעבר חצייה, בצומת מרכזי בעיר. הוא אושפז, ולאחר מכן נאלץ לשהות בבית כחודשיים. זה גרם לי להבין את משמעות המשפחה והעזרה מסביב, להתרגש מההירתמות של בית הספר קלמן, מהחברים. יונתן חזר לתפקוד מלא, תודה לכל מי שהיה שם בשבילנו. גיליתי אנשים נפלאים, וקיבלתי מזה הרבה ביטחון ואשרור להורות שלי, ולקשר עם הבנים והילדים. אני מברכת את כולם בשנה נפלאה, שנת בריאות, שנדע לתמוך אחד בשני ברגעים קשים, ולבלות יחד כמה שיותר".

אסנת אוליאל לימור, מנהלת בית יד לבנים

"השנה נבחרתי לתפקיד מנהלת בית יד לבנים בעיר, שהוא למעשה היכל התרבות העירוני. מצד אחד אנחנו אחראים על כל היצע התרבותי של ההיכל, שוקדים כל העת על יצירת היצע תרבותי עשיר ואטרקטיבי לטובת ציבור התושבים בעיר, מאידך אנחנו מארחים שלל גופים עירוניים, שהבית משמש עבור פעילויותיהם השונות, אכסנייה. בתום 4 שנים, בהם ניהלתי את התוכן של ההיכל, קודמתי לנהל אותו. לא יכולה הייתה זו להיות מחמאה טובה יותר עבורי. אני נרגשת מהאמון שנתנו בי, חשה שליחות גדולה. נפלה בחלקי הזכות לשרת את הציבור ולעשות טוב עבורו. אין זה דבר של מה בכך. המשימה שלי היא להגדיל את קהל צרכני התרבות בעיר, שימצאו לנכון ויעדיפו, לצרוך תרבות קרוב לבית. במקביל, מלאו לי חמישים הקיץ. יובל שנים הוא ¬¬¬ציון דרך בחייו של כל אדם. זה מכוון אותי למצות את המירב מכל יום, להיות מדויקת יותר עם עצמי. אני מתרגשת מהאתגר של הניהול שעומד בפניי, לשמחתי יש עימי צוות נפלא של עובדים שהם עזר כנגדי. אני מאחלת לכולנו, שכל אחד מאתנו, יעשה הכל כדי להיטיב עם עצמו בתחומי האחריות שלו. שנהיה טובים איש כלפי רעהו, ושנמשיך לעשות טוב. האושר האישי הוא בידינו".

גרובר (צילום: דוברות)
וייזר (צילום: פרטי)
אלוני (צילום: פרטי)
נאה (צילום: פרטי)
הבר (צילום: עומרי אילת)
גת אביב (צילום: סיגל איילנד)
אוליאל (צילום: דלית שחם)

billie@netvision.net.il