חוקת, כשמה, היא פרשה פלאית. חוקתית, ללא טעם. למשל, אפר פרה אדומה המטהר טמאים ומטמא את הכהן הנוגע בו זמנית, עונשו החמור של משה על אשר היכה בסלע ולא דיבר אליו כציווי האל ועוד ועוד. אך באלו, לא נעסוק השבוע.
ההתמקדות הפעם תהיה בנחש הנחושת, אותו סימבול, שאלוהים ציווה את משה לעשות בכדי שיירפאו בני ישראל אשר ננשכו על ידי נחשים: ''ויֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף, וְשִׂים אֹתוֹ עַל-נֵס; וְהָיָה, כָּל-הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ, וָחי''.
חז''ל, כדי למנוע סנטיפקציה* (הפיכת חפצים, בני אדם וכו' לקדושים) קבעו במסכת 'ראש השנה': ''וכי נחש ממית או נחש מחייה?' אלא, בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים - היו מתרפאין...''. חשש חז''ל היה מובן מאוד, בהתחשב בעובדה שאכן אותו נחש שנשמר לדורות הבאים, כבר הפך למוקד עבודה זרה (בני ישראל היו מקטירים לו) עד שחזקיהו מלך יהודה (כפי שנכתב בספר מלכים) קטם את ראשו וחכמי הדור, כך מופיע במשנה ב'פסחים' (אליה עוד נחזור בהמשך) הסכימו למעשהו.
למרות האמור, הופעתו הייחודית** וההילרית (המרפאת) של נחש הנחושת (אותו נחושתן, כהגדרת חזקיהו) כבר היוותה כר נרחב להבלים, אמונות טפלות ומאגיה בקרב רופאים רבים ומטפלים מטעם עצמם ומטעם אחרים שמצאו בו מקור קדום לרפואה אלטרנטיבית*** למשל, הומאופתיה. העובדה, לדברי המכשפים האלטרנטיביים, כי דבר מזיק (נחש) הוא גם מרפא (אותו נחש או דימויו) היא תמציתה של תורת ההומאופתיה (זאת בנוסף לדילול עקר ואינסופי במים שניחנו, לדבריהם, בזיכרון אלכימי). שטויות, כידוע, גם אם נעטוף אותן באיצטלה תורנית, נשארות שטויות. את זה הבין מהר מאוד הרמב''ם: בפירושו למשנה במסכת פסחים מאריך הרמב''ם להסביר מדוע חזקיהו, בנוסף לעריפת ראש הנחש, גנז גם את ספר ''הרפואות'' בתקופתו באומרו (בניגוד לדעת הרמב''ן ורש''י) כי ספר הרפואות נגנז משום שהיו בו כל מיני סגולות ותרופות ''לא רפואיות בעליל'' (ותאמינו לי שאני מעדן את ניסוחו) שהיו יכולים להמית או להחליא יותר. התורה לא מעודדת ''רפואה אלטרנטיבית'', היא בזה לה. על פי רוב היא קוראת לה מ''דרכי האמורי''. גם חז''ל שלא נוטים לריאליזם נוסח הרמב''ם, מעולם לא עודדו בצורה כזו או אחרת לפנות למרפאים אלטרנטיביים בעת מחלה או כאב, אלא לפנות בראש ובראשונה לאלוהים (דבר שאפילו עליו חלק הרמב''ם, ראו בהרחבה ב''מורה נבוכים'').
אין מקור בפרשתנו לרפואה לא קונבנציונלית, אלא רק למעשה פלא ניסי, אחד מיני רבים שנעשו במדבר, ובמיוחד בפרשת חוקת – פרשת החוקים שנבצר לנו מהבינם.
הערות:
*תשמישי קדושה, אינם חפצי קודש הפופולרים כל כך בנצרות הקתולית. אין קדושה בנברא, בין דומם בין חי, זהו עיקר המונותיאיזם.
**אין להתבלבל עם הנחש במטהו של האל היווני הקדום במיתולוגיה, אסקפיליוס, אותו סמל רפואי שאומץ כסמל ארגון הבריאות העולמי וחיל הרפואה בצה''ל.
*** ארס מרפא של נחש מצוי במינונים נמוכים אמפיריים שלהם יש הורמונים המשפיעים על מערכת העצבים, וידוע כחלק ממשפחת התרופות הטוקסיות הקונבנציונליות (בדומה לזה מצויה האפיתרפיה – שיטת ריפוי מארס דבורה).
לתגובות והרחבות: asher@local.co.il
|
ראשון לציון 
עמוד ראשי
תגובה לכתבה
הדפסת כתבה
שלח לחבר
