השבוע, בשל חג הפסח, מופר הסדר המחזורי של הפרשיות, והיכן שאמורה הייתה להיות פרשת ''שמיני'' - יקראו חלק מפרשת ''אמור'' בספר ויקרא העוסקת בתורת המועדות (עליה נרחיב לכשיגיע זמנה).
זהו זמן מצוין לענות על שאלה מרכזית, העולה תדיר, בנוגע לכתיבת המאמר השבועי. נשאלנו רבות, אם בנעימות ואם בטרוניה, האם זקוק המקומון לגניזה בשל מאמר פרשת השבוע המופיע בו. וכן, האם בכתיבת פסוקים או שמות האל במסגרת המאמר - בעיתון העוסק כולו בחולין - יש חשש לחילול קודש או זילות.
עוד הובהר, כי שני רבנים מקומיים, האחד מכפר סבא והשני מהרצליה, אף פסקו כי יש חשש בזה, ויש לגזור את המאמר ולגונזו.
ונשיב על כך, לעניות דעתנו. עיקר החיוב לגנוז דברי קודש, הוא חשש חז''ל מפני האיסור התורני למחוק את שם האל. בשל חשש זה, הונהגה גניזה (קרי – קבורה) של כתבי קודש. ראוי להדגיש, כי איסור המחיקה, ובשל כך הגניזה, הוא אך ורק לשמות האל.
לאלוהי ישראל ישנם שבעה שמות: אֱלוֹהִים, אֱלוֹהַּ, אֵל, עֶלְיוֹן, שַׁדַּי, אֲדוֹנָי ו-י-ה-ו -ה. מוסכם על כלל הפוסקים, ראשונים כאחרונים, כי רק השם האחרון: י-ה-ו-ה, הוא שמו המפורש של האל, והשאר כינוייו. כלומר, איסור מחיקת השם חל אך ורק לגבי כתיבת השם ההוא, המכונה: ''השם המפורש''. על היתר, יש שנוהגים מנהגי חסידות וגונזים, אך ודאי אין זה מעיקר הדין, לא מדאורייתא (מהתורה) ואף לא מדרבנן (מדברי חכמים).
ובאמת, שאין זה מענייננו להכנס למחלוקת הפוסקים באם יש דבר קדושה במה שאינו כתב אשורי, במה שלא נכתב על קלף, או אפילו כפי שחידש הרב משה פינשטיין ז''ל, כי בתלמוד ומפרשיהם, אין קדושה כלל, לאחר שסיימו ללמוד בהם. מכל מקום, לענייננו, 'מקומון חולין', כמו המקומון שבידכם, אפילו אם נכתבים בו פסוקים הכוללים את שמות האל, לא שייך בו כלל וכלל גניזה, וניתן להשליכו לאחר שמסיימים לקרוא בו (ראוי לסל מיחזור). אשר ''לשם המפורש'', למרות שמעיקר הדין אין חשש, כאמור, הרי שאנו מקפידים לא לכותבו אלא בכינוייו (כגון: ה') או בהפרדת קווים (י-ה-ו-ה).
זאת ועוד: כל המורם לעיל היינו, על מאמר שעיקרו ''דברי קדושה''. כלומר, שכותבו ותוכנו, כיוונו לדבר קדושה. לכן, ספרי ''הברית החדשה'' המתורגמים נניח, או עבודות מחקר אקדמאיות, אפילו רשומים שם שמות האל המפורשים, לא שייך בהם קדושה, ורשאים לשורפם (לדעת הרמב''ם, מצווה לבזותם). וברור לכול (ובאם לא, הריני לגלות דעתי) שמאמרים אלו אינם מכוונים לקדושה כלל, ודינם כדין כל דבר שאין בו קדושה כל עיקר. המאמרים הללו נועדו לאוכלוסיה המעוניינת לחוות את פרשת השבוע, כפי המובן להם, בשפתם ובראיה שונה מאשר ההיבט המסורתי. אותם חרדי שמות האל, שיתכנסו בקסקרטין שלהם (במחנותיהם) ויגנזו את דבריהם, ולא יתערבו במה שאינו מעניינם, לא ממוען אליהם, לא מופנה גביהם ואף לא שייך בו לחלוחית קדושה. יכולים הם, ללא כל צל חשש, להשתמש במקומון הנ''ל בשריפת וביעור חמץ, מחר (שישי) על הבוקר, ויחד עם החמץ, יבערו גם את זעמם עלינו.
|
תל אביב 
עמוד ראשי
תגובה לכתבה
הדפסת כתבה
שלח לחבר
