''לילה ראשון בלי אמא''

תמי מאור 15.04.2012

באכסדרת בית האופרה -המשכן לאמנויות הבמה ת''א, תוצג תערוכת צילומים לזכרו של סמ''ר אמיר קרא ז''ל

לקראת יום העצמאות ויום הזיכרון תיפתח, ב-20 באפריל, באכסדרת בית האופרה-המשכן לאמנויות הבמה בת''א תערוכת הצילומים ''לילה ראשון בלי אמא'', המתעדת את רגעי הפרידה של חיילים וחיילות ממשפחותיהם- רגע לפני שהם עולים על האוטובוס בבק''ום.

התערוכה, בחסות בית האופרה-המשכן לאמנויות הבמה תל-אביב, מהווה חלק מהמפעל ''חיילים מצלמים צבא'', אשר מתקיים זו הפעם השמינית.

''חיילים מצלמים צבא'' הינו מפעל אמנותי שנוצר לזכרו של סמ''ר אמיר קרא ז''ל אשר נהרג בקרב בלבנון בהיותו בן 20. אמיר היה חובב צילום נלהב והותיר אחרי מותו צילומים מרתקים המבטאים את אישיותו.

הלן קרא, אמו של אמיר, היא זו שמרכזת את המפעל לזכרו של בנה. את הצילומים שנאספו במהלך התערוכות שהתקיימו היא תורמת לארכיון צה''ל ובכך מועשר התיעוד הצה''לי בזוויות אנושיות ויוצאות דופן המשקפות את ההוויה הצה''לית.

הצילומים נאספו מאלבומים משפחתיים, צלמים ובהם אלכס ליבק, אופק רום כרמל (מעיתון במחנה) ולשכת העיתונות הממשלתית, ארכיון צה''ל ומערכת הביטחון.

בתהליך האוצרות עסקה ועדה לבחירת צילומים: אלכס ליבק – ראש הוועדה, שלמה ערד ונועה מלמד.

אלכס ליבק: '' התצלומים שלפנינו הם של צעירים ומשפחותיהם העומדים בפני שינוי משמעותי בחייהם. הנער המתגייס עוזב את הבית בפעם הראשונה. רובנו מכירים וגם חווינו את הדרך החדשה, הארוכה, הקשה והמורכבת אשר לפני הצעיר. על פי רוב, המתגייס בן השמונה עשרה מייחל לשינוי שבסופו של דבר ימקם אותו כבוגר, כחלק מההוויה הכל כך ישראלית, כאזרח שממלא את חובתו הראשונה -כפי שחונך - לחברה ולעם. זהו הצעד הראשון המשמעותי מאז התחיל ללכת כתינוק. אבל אם אז היה תמיד מישהו קרוב אליו, ניצב לצדו, תומך בו ושומר עליו, עכשיו הוא לבד. אבל לא רק הוא. ברגע בו נפתחת דלת האוטובוס שלו, נסגרת הדלת על 'לבד' אחר לגמרי. של ההורים, של המשפחה.

''אם כל המתגייסים בעיצומה של המלחמה הראשונה הלכו בעיניים עצומות כמעט, מתוך ביטחון מלא אמונה ודבקות בייעודם, ששים וכמה שנים מאוחר יותר עיניהם פקוחות לרווחה. עיניהם של ההורים פקוחות עוד יותר.

''התצלומים שלפנינו מעידים גם על פרידה גדולה יותר, מעבר לגבולות המשפחה, פרידה מתקופה אחרת, של נאיביות מסוימת. מרחק עצום פעור בין המתגייס החדש ב 1948 לעומת זה של היום. הראשון מחייך מול המצלמה, נעליו הצבאיות ,החדשות, תלויות סביב צווארו, כלי אוכל ארכאיים בידיו, משקפיו עגולים, התצלום שאז היה אולי דוגמא ומופת מקבל עכשיו משמעות שונה לחלוטין: עכשיו ניצב לפנינו 'חנון'. 'צפוני'. ולא נישכח - אשכנזי. תצלום הוא עדות, מסמך היסטורי אבל, תהיה זו טעות להתעלם מהקונטקסט שלו בתקופה בא הוא צולם.

''לעומתו, בתצלום אחר, המתגייס העכשווי לובש טי שירט צהובה ועליה מודפס תצלומו המפורסם של רוברט קאפה של החייל הרפובליקני ברגע שנורה במלחמת האזרחים בספרד. מתחתיו מופיעה, באנגלית השאלה: למה?

''ובכל זאת יש משהו מגשר על פני הדורות: החובה לעבור את המסלול הזה שחרג מזמן מהצורך האחד והיחיד להגן עלינו. הוא גם מסלול של מסע אניציאציה שבסופו היחיד מתקבל לחברה''.

קרא נולד ב-21.10.1974. הוא גדל ולמד בנס-ציונה, טייל ברחבי הארץ במסגרת ''חוג סיירות'', הצטיין בקליעה למטרה, התנדב במד''א ובמשמר אזרחי, התעניין במדע, מוזיקה וצילום.הוא התגייס לצה''ל במרס 1993 ושירת ביחידה מבצעית בחיל המודיעין כמפקד צוות והיה, לפי דברי מפקדיו, דוגמה ומופת בפועלו וברוחו. אמיר נפל בקרב במוצב בעומק רצועת הביטחון בלבנון ב– 17 למאי 1995, י''ז אייר תשנ''ה, ערב ל''ג בעמר, והוא בן 20.

בית האופרה- המשכן לאמנויות הבמה, שד' שאול המלך 19 ת''א
האכסדרה פתוחה בימים א'-ה' בין השעות 20:30-9:30
ובימי ו' וערבי חג בין השעות 13:00-9:30
www.israel-opera.co.il